רוני כרם-פז, תושבת כרמיאל, פגשה מקרוב את תופעת ה'פוסט קורונה' בקרב ילדים אחרי שבתה, עפרי, נדבקה בנגיף באוגוסט האחרון.

"שבועיים אחרי שעפרי הייתה חיובית לקורונה בלי תופעות לוואי, פתאום היו לה הרבה תסמינים", מספרת כרם פז, "למשל, חום עולה ויורד למשך שבוע, וחולשה קיצונית. עשינו כל מיני בדיקות, היא לא הגיעה למצוקה, אבל גם לא למצב מרגיע. היא ירדה כמה קילוגרמים במשקל, שזה היה מדאיג כי היא גם ככה קטנה. היא נשארה כמה חודשים עם בחילות". נכון להיום, חמישה חודשים לאחר ההידבקות, התסמינים עברו לחלוטין ועפרי מרגישה טוב.

"הבנו שקורונה בקרב ילדים זה לאו דווקא תופעה קלילה", היא אומרת, "זה היה הרבה יותר קיצוני משפעת." 

אחד ממאה ילדים חווה תסמינים 3 חודשים מהמחלה

רוב הילדים שנדבקים בקורונה חווים אותה כמחלה קלה או בלתי מורגשת כלל, אך חלק מהם עלולים לחוות תסמינים המקושרים למחלה שבועות או חודשים אחרי ההידבקות. לפי סקר שערך משרד הבריאות בקרב הורים של כ-14 אלף ילדים שהחלימו מקורונה, 11.4% מהילדים חוו תסמינים של 'קורונה מתמשכת' (Long COVID) חצי שנה לאחר המחלה.

מחקר מקיף שנערך בגרמניה בקרב כ-12 אלף ילדים וכלל קבוצת ביקורת, מצא שבקרב ילדים שחלו בקורונה, השכיחות של 13 קבוצות תסמינים ואבחנות 3 חודשים מהמחלה היתה גבוהה פי 1.3 מאשר בקרב ילדים שלא נדבקו. כאחוז אחד מהילדים שחלו בקורונה חווה תסמין כלשהו, כשהתסמינים הנפוצים היו חולשה, עייפות ותשישות; שיעול; וכאבי גרון או כאבים בחזה. ההגדרה לתסמיני פוסט קורונה היתה אם התסמינים נחוו שלושה חודשים לאחר אבחון ההידבקות בקורונה, למשך חודשיים לפחות, וללא סיבה מוסברת אחרת. (לקישור למחקר הקישו כאן).

אך הנתונים האלו נוגעים לתופעת פוסט קורונה מגלי הקורונה הקודמים. בחודשיים האחרונים התפשט בעולם זן האומיקרון, שמתאפיין במחלה קשה יותר ביחס לזנים שקדמו לו. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד הוא ישפיע על ילדים ומבוגרים שבועות וחודשים לאחר ההידבקות. השאלה הזו משמעותית בדיון על המדיניות הרצויה ביחס למערכת החינוך באומיקרון – האם להתייחס אליו כמחלה קלה עם סיכון נמוך, ומכאן לבטל את הבידודים במערכת החינוך, או כמחלה שעלולות להיות לה השפעות קשות על חלק מהילדים, ולהקפיד על מניעת הדבקה.

מנהלת מרפאת פוסט קורונה: "לא ניתן להעריך את שיעור הפוסט קורונה בזן האומיקרון"

ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג, מנהלת מרפאת פוסט קורונה לילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה, מוטרדת ממספר הילדים שנדבקו לאחרונה בקורונה ועלולים לסבול מפוסט קורונה. לדבריה, תסמונת פוסט-קורונה מאובחנת החל משלושה חודשים ממועד התחלואה, ולכן כעת לא ניתן להעריך מה תהיה השפעת זן האומיקרון על שיעורי הפוסט-קורונה.

ד"ר ליאת אשכנזי, מנהלת מחלקת אשפוז יום במרכז שניידר ומנהלת מרפאת מחלימי קורונה (צילום: אלבום פרטי)

אם השיעור יתגלה כדומה מזן האומיקרון, יהיה ניתן לצפות כי מתוך 97,673 הילדים בגיל 5-11 שאומתו בקורונה בשבוע האחרון, כמעט אלף יסבלו מתופעות פוסט-קורונה. עם זאת, ד"ר אשכנזי מקווה תקווה שמכיוון שזן האומיקרון גורם לתחלואה קלה יותר, הוא יגרום גם לשיעור נמוך יותר של תופעות פוסט-קורונה. 

אשכנזי מדגישה שבשלב זה אין להקל בהשפעות הפוסט קורונה של זן האומיקרון. בשיחה עם 'דבר' היא אומרת ש"נוכח התחלואה הגבוהה, אין מקום למתווה הבידודים החדש במערכת החינוך בשבוע הקרוב".

תסמונת PIMS: סכנת חיים, אין נתונים ברורים על האומיקרון

סיכון נוסף לילדים שחלו בקורונה הוא התסמונת הרב-מערכתית PIMS, שאובחנה בילדים מספר שבועות אחרי תחלואת קורונה, ועלולה לסכן חיים. לפני האומיקרון עמד שיעור אבחנות ה-PIMS על אחד מ-3,000 ילדים שחלו בקורונה, כך שניתן לצפות שיותר מ-30 ילדים ילקו בתסמונת מתוך כלל הילדים בגילאי 5-11 שאובחנו בשבוע האחרון. ד"ר אשכנזי אומרת כי עוד מוקדם לקבוע מה יהיה שיעור מקרי ה-PIMS בילדים שנדבקו באומיקרון.

מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה פרסם אתמול (שלישי) נתונים ראשוניים המעידים על עלייה במספר הילדים שאושפזו עם PIMS בניו יורק, מישיגן, הודו ודרום אפריקה. עם זאת, הדיווחים שפורסמו מתייחסים לעליה במספר הילדים הסובלים מהתסמונת בעקבות מספרים גדולים של ילדים שנדבקו, ולא ניתן להסיק מהם אם היה שינוי בשיעור התחלואה ב-PIMS בקרב אותם ילדים. ד"ר אשכנזי מספרת כי יש גם דיווחים ראשוניים ממקומות אחרים שמעידים על ירידה בשיעור הPIMS בעקבות האומיקרון.