הסיכוי של ילד שנולד בפריפריה לשפר את מעמדו הכלכלי נמוך משמעותית מילד שנולד באזור המרכז, כך לפי מחקר חדש שפרסמה היום (רביעי) הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג.

לפי המחקר, שמתבסס על נתוני אמת של הכנסות של הורים וילדים, ההסתברות של ילד יהודי לא חרדי שנולד למשפחה בחמישון השכר הנמוך להגיע לחמישון העליון עומדת על 16.5% ברמה הארצית. עבור מי שנולד בראשון לציון ההסתברות היא 23%, כמעט 1 ל-4, בעוד למי שנולד בבטבריה ההסתברות היא 10%, בערך 1 ל-10.

מוביליות כלכלית כלפי מעלה בערים הגדולות בישראל (מקור: דו״ח אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר)

המחקר מסתמך על קבי נתונים מנהליים של 432 אלף אנשים בגילאי 36-28, בהשוואה להכנסת הוריהם מעבודה בגיל 50.

לפי המחקר, בקרב יהודים לא חרדים יש שונות גבוהה ברמת המוביליות בין אזורים
שונים בישראל. באזור המרכז רמת המוביליות כלפי מעלה גבוהה יחסית, היא הולכת
ופוחתת בפריפריה ורמתה נמוכה במיוחד בצפון, למעט רמת הגולן.

אזורים שבהם הסיכויים של יהודים לא חרדים למוביליות כלפי מעלה גבוהים, מאופיינים בהון חברתי גבוה יחסית, המתבטא במיוחד בשיעור נמוך של עבירות אלימות ושיעור גבוה של גיוס לצבא ובתא משפחתי זוגי. זאת בדומה לנתונים בארה"ב.

מוביליות חברתית כלפי מעלה לפי אזור גיאוגרפי (מקור: דו״ח אגף הכלכלנית הראשית, משרד האוצר)

בעוד דירוג המוביליות הממוצע של ילדים שהגיעו ממשפחות מהחציון התחתון עומד על כ-45 בנפות פתח תקווה, רחובות ורמלה; הוא עומד על כ-40 בלבד בנפות ירושלים, צפת וכנרת. עד כמה פער של 5 נקודות אחוז בדירוג הילדים הוא משמעותי? ההכנסה השנתית הממוצעת מעבודה של ילדים שהגיעו מהחציון התחתון ושגדלו בנפת פתח תקווה עמדה בבגרותם על כ-76 אלף שקלים, לעומת כ-68.6 אלף שקלים בקרב מי שגדלו בנפת כנרת – פער של כ-10.4%. לחילופין, ילדים מאחוזון ההכנסה ה-25 שגדלו בנפת פתח תקווה הגיעו בבגרותם להכנסה דומה לזו של ילדים שגדלו בנפת צפת במשפחות מאחוזון ההכנסה ה-49.

מעבר לכך, המוביליות בישראל מתואמת באופן חיובי וחזק יחסית עם רמת הפריפריאליות והמדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית – בפרט כשנמדד לפי רמות ההכנסה, ההשכלה הגבוהה, מאפייני התעסוקה וכן מצב מערכת החינוך.