מחירי המלפפונים עלו בשבוע האחרון למספר דו-ספרתי של שקלים לק"ג. בין הגורמים להתייקרות, מזג האוויר הקר ומזיקים שתוקפים את הגידולים.

מושב אחיטוב בעמק חפר אחראי לגידול של כ-70% מתוצרת המלפפונים המקומית. משק במושב שקוטף 15 משטחים ליום מכל דונם בקיץ, מצא את עצמו השבוע עם תוצרת של משטח אחד לדונם ליום בלבד. "באזור שלנו לא היתה קרה, אבל היה מספיק קר כדי שהצמחים יצמצמו את התנובה של המלפפונים", אומר 'לדבר' חזי דניאל, מזכיר מושב אחיטוב, חקלאי שמגדל ירקות כ-40 שנה.

כשהמחיר הסיטונאי של המלפפון לפי מועצת הצמחים עולה מעל לרף של 5 שקלים, משרד החקלאות מאשר ייבוא מלפפונים מירדן, מטורקיה ומהרשות הפלסטינית. חסר של 2%-3% מהביקוש לירקות בשוק הסיטונאי מעלה מאוד את המחיר. החסר מורגש מיד, מכיוון שמדובר בתוצרת שיש לה חיי מדף קצרים, ולא ניתן להחזיק אותה בקירור לאורך זמן, בניגוד לפירות.

אלא שלא בהכרח חסרים מלפפונים. לדברי דניאל, כשיש צפי של מזג אוויר קר, בעלי הרשתות מחליטים לייבא מלאי, החלטה שיש בצדה סיכון, בגלל הוצאות ההובלה שהתייקרו והפחת בתוצרת. ייבוא מירדן או מהרשות הפלסטינית הוא פשוט יותר עבורם.

"המחיר נמוך כי התשומות נמוכות משמעותית מהעלויות בישראל (עבודה, מים, פיקוח וכו'), אבל מדובר בתוצרת פחות איכותית. בייבוא מטורקיה, שלוקח יותר זמן, קורה שחלק גדול מהמשלוח לא ראוי לשיווק כי למלפפון יש חיי מדף קצרים".

החקלאים הישראלים מוצאים את עצמם מול שוקת שבורה. "הרשתות מעדיפות לייבא עודפים של מדינות אחרות, ושומרות אותנו כספייר, ליתר ביטחון", אומר דניאל. "התוצאה היא שבחורפים האחרונים, אף שהשדות מניבים פחות מלפפונים, יש לנו עודפים. הגענו למצב של השמדת תוצרת. הרשתות פשוט מעדיפות לקנות מירדן וטורקיה על פני התוצרת המקומית הטרייה".

לאן נעלמו המלפפונים?

מזג האוויר הקר פוגע בגידולי המלפפונים, אבל הוא לא הגורם היחיד: גם נגיף נימור ומוזאיקה ירוקה של המלפפון בדלועיים (CGMMV) מכה בעמק חפר.

"הווירוס התפשט בכל האזור שלנו", אומר דניאל. "התחלנו בניסוי עם משרד החקלאות, שמטרתו לנקות את הווירוס משטחי הגידול. אנחנו מאוד מקווים שהבעיה תיפתר ונוכל לחזור לגדל כמו בעבר. אנחנו מאוד גאים במלפפונים שלנו".

מלפפונים נגועים בנגיף. "יגיע גם לירדן וטורקיה" (צילום: משרד החקלאות)

"רשתות השיווק גוזרות קופון אדיר, אבל הציבור הישראלי, שמשלם מחיר מטורף, מאשים אותנו", אומר דניאל. "אפשר לייבא מירדן או מטורקיה, אבל הצרות שלנו יגיעו גם לשם. אנחנו חיים במערכת אקולוגית שלמה. לדעתי הווירוסים כבר הגיעו לשם. ויגיע יום שהמדינות לא ייצאו, כי הן יצטרכו את התוצרת שלהן. ברמת החשיבה האסטרטגית, אם יהיה לא כדאי לגדל בארץ, וזה כבר המצב, חקלאים יסגרו משקים. כשלטורקים לא יהיו עודפי ייצור למכור לישראל, אנחנו נאכל חול".

לדבריו, החקלאים לא מרוויחים מהתייקרות התוצרת, אלא רשתות השיווק. "אני רואה ברשתות החברתיות הרבה התבטאויות נגד החקלאים. קוראים לנו גנבים. זה כל כך לא נכון. זה כל כך מעליב".

דניאל מדבר על היעדר חשיבה אסטרטגית בחקלאות, וחוסר בתכנון לאומי. "נחוצה לנו חקלאות משולבת עם היי-טק. לחקלאים אין יכולת להשקיע ולשדרג את המשקים בעצמם ברמה הנדרשת. יש צורך בתמיכה של הממשלה, כי זה באינטרס של כולנו שתהיה אפשרות לייצר פה אוכל. אחרת ישראל תעמוד בפני שוקת שבורה, ובסוף כולנו נשלם את המחיר".