בשנת 2021 התקבלו כ־5,396 החלטות בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה בנוגע לפיטורי נשים בהיריון, בטיפולי פוריות או לאחר תקופת הלידה – פי 4.5 ממספרן ב־2019, כך דיווחה זרוע העבודה בנושא היום (רביעי) לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.
סך הכל התקבלו במהלך השנה 1,234 החלטות בנוגע לפיטורי עובדות, 307 החלטות בנוגע לבקשות היתרים לצמצום משרה ושכר, ו-3,855 החלטות בבקשות להיתר הוצאה לחל"ת או הארכת חל"ת. 542 פניות נסגרו בלא החלטה כשב-41% מהן הסגירה הייתה לאחר שהמעסיק התבקש להציג הוכחות כי הפיטורים אינם על רקע ההיריון או טיפולי הפוריות.
יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן אמרה: "לצערי הרב הסטטיסטיקה מוכיחה שהנפגעים הכי קשה ממשבר הקורונה הם קודם כל נשים, אחר כך נשים צעירות, בתוכן נשים בהריון ולבסוף הנשים המוחלשות בעבודות בהכנסה נמוכה. זאת תמונת ראי לכלכלה הישראלית ואיך היא מתנהלת ביום יום ובשעת משבר".
עוד הזכירה תומא סלימאן כי בתקופת הקורונה הייתה הפסקה בחיוב היתרים כדי שמעסיקים יוכלו להוציא לחל"תים. "הגשתי בג"צ נגד משרד הכלכלה ובית המשפט קבע שלא ניתן יהיה לפטר ללא היתר. ההוראה שלכם נתנה אפשרות להרבה מעסיקים אפשרות בתקופה של בין לבין להוציא נשים לחל"ת. אנחנו מתעסקים היום בהגנה ופיקוח ואכיפה על זכויות נשים בעבודה".
שרית יהודאי מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה אמרה כי שנת 2021 התאפיינה בדומה לשנת 2020 בבקשות מרובות לחל"ת סביב הקורונה. "כל בקשה מתקבלת עם פרטי המעסיק והעובדת. כשמתקבלת בקשה נציג שלנו מדבר עם העובדת ומסביר לה את ההליך ושהיא רשאית להתייעץ עם ארגוני הנשים. היא זכאית להיות מיוצגת ואנו מעמידים אפילו מתורגמן לרשותה. אנו נותנים לה משך זמן תגובה של 12 יום. נטל ההוכחה הוא על המעסיק ועליו להוכיח כי הפיטורים לא קשורים להריון, לחופשת הלידה או לטיפולים".
לדברי יהודאי סך הכל הוגשו 18 ערעורים בלבד בשנת 2021. לדבריה, בשיתוף עם ארגוני הנשים הופק נוהל להגשת בקשות להוצאה לחל"ת וגם טופס מקוון להגשתן. "צריך להבין שהיינו צריכים לתת החלטות די מהר. מעסיקים סגרו עסקים וגם עבודות היו צריכות את האישור שלנו לטובת קבלת דמי אבטלה. אין החלטות שמתקבלות ללא תגובת העובדת. גם במקרים של סיום פעילות מעסיק כולל סגירת עסק גם אז המעסיק צריך לקבל היתר. רוב ההיתרים הם בגלל משבר הקורונה ועילה כלכלית מוכחת".
עוד הציגה יהודאי נתונים המלמדים כי רוב העובדות הן מאזור המרכז, כש-48% עם וותק של שנתיים עד חמש שנים ורובן בשכר של עד 5500 שקל. בהתפלגות היתרים לפי מקצועות ניתן לראות כי 16% הן עובדות בתחום המכירות, %14 בתחום ההוראה ו-%14 עובדות כלליות. ח"כ תומא-סלימאן הצביע על כך שמדובר בקבוצות של עובדות מוחלשות. יו"ר הועדה דרשה מזרוע העבודה לבצע בדיקה של נתוני פיטורי הנשים לאורך השנה ומאיר דוד מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה התחייב לפנות בנושא לביטוח הלאומי.
"כשמסתכלים על המספרים שאתם מביאים אנחנו מבינים שנשים בהריון או בטיפולי פוריות שילמו מחיר גבוה יותר מכלל הנשים שגם כך שילמו מחיר גבוה בתקופת הקורונה, אלה נשים צעירות בטווח גילאים שבין 40-25", אמרה סלימאן, ויהודאי אישרה כי כל תנודה במשק משפיעה גם על הבקשות להיתר. ח"כ תומא סלימאן: "יודעים שיותר נשים יצאו לשוק האבטלה. מי שחושב על תוכניות לשיקום המשק צריך לקחת את הנתונים שמוצגים פה בחשבון".
היו"ר זעמה על כך שהמדינה קיצצה תקנים בזרוע העבודה בתקופת הקורונה: "נפלתן תחת סופה של 21 אלף בקשות להיתרים, ומן הראוי היה לתגבר אתכם כדי שזה לא יהיה על חשבון האכיפה היזומה. במצב כלכלי קשה וקורונה יש צורך באכיפה מוגדלת, שלא יפלו מקרים מתחת לראדר". מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה מאיר דוד הביע תקווה שדבריה יגיעו לאוזניים הנכונות.
