בעולם מציינים היום (חמישי) את יום השואה הבינלאומי, והקהילה היהודית בארה"ב, הגדולה ביותר אחרי ישראל, קיבלה לאחרונה תזכורת כואבת לכך שגם 80 שנה אחרי, האנטישמיות חיה ובועטת.

אירוע בני הערובה בבית הכנסת הרפורמי "בית ישראל" בעיירה קוליוויל הסתיים, למרבה השמחה, ללא נפגעים בקרב המתפללים. בזכות פעולה יעילה של כוחות הביטחון האמריקאים נמנע אסון גדול. אך הגיבורים האמתיים הם המתפללים האמיצים ובראשם הרב צ'רלי סיטרון-ווקר, שהצליח בקור הרוח שלו לנצל רגע של חוסר ערנות אצל המפגע ולעזור לחבריו לברוח.

"בזמן התפילה הפניתי את גבי, כי אנחנו מתפללים לירושלים, ואז שמעתי את שקשוק האקדח" סיפר בראיון ל-CBS, "בשנים האחרונות עברנו קורסים עם ה-FBI, המשטרה המקומית, ה-ADL (הליגה נגד השמצה) והרשת לביטחון קהילתי. הם לימדו אותנו שכשהחיים שלך בסכנה אתה צריך לעשות את כל מה שצריך כדי לברוח… ברגע שזיהינו הזדמנות אמרתי להם לצאת, זרקתי כיסא על החוטף והצלחנו לברוח מבלי שנורתה ירייה". בפייסבוק כתב "אני אסיר תודה שעברנו את זה. אני אסיר תודה שאני חי".

לפי נתוני ה-FBI האחרונים, בשנת 2020 היו 676 תקריות אנטישמיות בארה"ב; כ-55% מכל פשעי השנאה על רקע דתי היו מכוונים כלפי יהודים. סך הכל, פשעים על רקע אנטישמי מהווים קצת פחות מ-10% מסך כל פשעי השנאה בארה"ב, מספר גבוה בהרבה מחלקם היחסי של היהודים באוכלוסייה, שעומד על כ-2%.

ה"ליגה נגד השמצה" (ADL) דיווחה על מספר גדול משמעותית: 2,000 מקרי אנטישמיות ב-2020. ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל ה-ADL טען שהיעדר הדיווחים מתחנות המשטרה הוא "פשוט לא אמין". סביר להניח שב-2021 אנחנו צפויים לראות עלייה בפשעי השנאה כלפי יהודים בארה"ב, בעיקר על רקע מבצע "שומר החומות".

גם הפעם, ה-FBI עורר מחלוקת כאשר הסוכן מאט דה-סרנו, שאחראי על המבצעים של הבולשת באיזור דאלאס, הצהיר בפני התקשורת ש"התוקף היה ממוקד בנושא אחד, וזה לא היה קשור באופן ספציפי לקהילה היהודית". גופי התקשורת ברחבי העולם אימצו את הציטוט ללא ביקורת, והפיצו את הכותרת כי התקיפה לא כוונה כלפי יהודים. אך לאחר פחות מיממה, ב-FBI חזרו בהם ההצהרה הראשונית והבהירו שמדובר ב"אירוע טרור שכוון כלפי הקהילה היהודית" ושהם עובדים בצמידות עם כל הגורמים בקהילה היהודית על מנת להגן את חברי הקהילה מאיומים פוטנציאלים.

בראיון לפורוורד, סיפר הרב סיטרון-ווקר, שהתוקף, מאליק פייסל אקראם, דרש לדבר בטלפון עם הרב אנג'לה בכדל, רבה מוכרת מאד מבית הכנסת הרפורמי המרכזי במנהטן. "מדובר באדם שמילולית חשב שיהודים שולטים בעולם. הוא חשב שהוא יוכל להיכנס לבית כנסת, לדבר עם 'הרב הראשי של אמריקה' ולהשיג את מבוקשו". התוקף החזיק בעמדות אנטישמיות קלאסיות שמאמינות שיש ליהודים כוחות על ולכן הם יעד לגיטימי לתקיפה.

בדרשת השבת האחרונה שלה, הסבירה הרב אנג'לה בוכדל את הדאגה שלה: "לעולם יש הבנה פשטנית מאד של אנטישמיות. אם מישהו אומר שהוא שונא יהודים, או רוצה להרוג יהודים, אנחנו קוראים לזה אנטישמיות. אפילו אנשים משכילים, כמו נציג ה-FBI, לא מזהים את הצורה הערמומית יותר של התפיסה שיהודים הם כל-יכולים ושולטים בעולם. ראינו עד כמה הקונספירציה העתיקה הזו יכולה להיות מסוכנת". הרב, שדיברה מול ראש עיריית ניו יורק אריק אדאמס, קבעה: "יהודי באמריקה שלא חש מעורער, כנראה לא קשוב למציאות."

אתר זיכרון מאולתר לקרבנות הפיגוע האנטישמי בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג, פנסילבניה ב-2018. (AP Photo/Matt Rourke, File)

התקיפה האחרונה העלתה את רמת החרדה בקרב יהודי ארה"ב והיוותה עוד תזכורת כואבת לכך שגם במדינה שמחבקת את הקהילה היהודית, האנטישמיות עדיין נוכחת. לפי סקר חדש של קרן רודרמן ומכון מלמן,  כ-4 מכל 10 יהודים חווה אנטישמיות בצורה כזו או אחרת. 94% מהנשאלים ענו שהאנטישמיות נוכחת בארה"ב, ו-55% חושבים שהאנטישמיות נוכחת מאוד. 75% מהמשיבים סברו שישנה עליה באנטישמיות בארה"ב ב-5 השנים האחרונות.

נתונים אלו מדגישים את האבסורד בכך שעדיין לא אושר המינוי של דבורה ליפשטדט, סופרת וחוקרת שואה בינלאומית, לנציגה המיוחדת של הממשל האמריקני לניטור ולמלחמה באנטישמיות. עקב התנגדות הרפובליקנים, הסנאט טרם קיים דיון לאישור המינוי,  שאושר ע"י ביידן כבר ביולי האחרון.

ארגון ה-AJC קרא ביום ראשון שעבר לפעולה דחופה לפיתוח תכנית לאומית למלחמה באנטישמיות. אך כאן נחשפת גם המחלוקת הפנים-יהודית והפוליטיזציה של המלחמה באנטישמיות. בעוד פעילים המזוהים עם הדמוקרטים דורשים מינוי מיוחד ללא אישור הסנאט, נציגים מהקואליציה היהודית-רפובליקנית והאגודה האורתודוקסית מתנגדים וטוענים שהמינוי לא היה משנה דבר וקיימות רשויות שזה תפקידן. בסוף, הכל פוליטי.

ובאופן מפתיע, אין כמעט דבר יותר פוליטי מאנטישמיות בארה"ב. מצד אחד, לא מקובל כיום להיות אנטישמי גלוי בארה"ב, לא מימין ולא משמאל. אבל לפעמים האנטישמיות נראית אחרת. למשל, בזמן שהאירוע עוד התרחש, כבר היו דיונים רבים ברשתות החברתיות שצריך להיזהר מכך שהימין יעשה שימוש באירוע הזה כדי להניע גל של איסלאמופוביה ושנאת זרים. זאת כאשר כמובן צריך להתמקד קודם כל בביטחונם של החטופים מאשר לפחד בשימוש בפוליטי שיעשה באירוע הנורא הזה.

כרגיל, השמאל יטען שהאנטישמיות מגיעה תמיד מימין, מאנשי העליונות הלבנה. מנגד, חלקים מהימין יטענו שהאנטישמיות המסוכנת מגיעה מהשמאל האינטלקטואלי ומהאסלם הקיצוני. האמת היא שכל צד צודק וכולם טועים. בפועל, יותר אנטישמיות אלימה מגיעה מכיוון הימין-הלבן, אך משיחות שקיימתי עם חוקרים ועיתונאים, ההערכה כי בערך 40% מהתקיפות הפיזיות בעשורים האחרונים מגיעות מכיוון של מוסלמים ושחורים אמריקאים, וממש לא בלעדית לימין הקיצוני הלבן.

המתקפה האחרונה על בית הכנסת בטקסס מציפה שוב אירוע שהסעיר את הקהילה היהודית בחודש שעבר וכיום קשה להתעלם מההקשר.

בתחילת דצמבר 2021 מנהלת סניף סן פרנסיסקו של CAIR (המועצה ליחסים אמריקנים  -איסלמים), זהרה בילו, נאמה בכנס ותקפה את בתי הכנסת והארגונים הציוניים והואשמה בהסתה לאנטישמיות. "כשאנחנו מדברים על איסלאמופוביה, אנחנו מדמיינים פשיסטים מתלהמים… אך יש לשים לב גם לציונים המנומסים… עלינו לשים לב לליגה נגד השמצה, לפדרציה היהודית, לבתי כנסת הציוניים, לסניפי הלל בקמפוסים שלנו. רק מכיוון שהם החברים שלכם היום זה לא אומר שהם יתמכו בכם כשמגיע לזכויות אדם. אז התנגדו לפשיסטים המתלהמים אבל גם לציונים המנומסים. הם לא החברים שלכם.. דעו את האויבים שלכם. יש ארגונים שמנסים לפגוע בכם. אל תטעו בכך, הם ימכרו אתכם בהמשך אם יוכלו ועושים זאת תכופות מאחורי הגב שלכם. אני מתכוונת לארגונים הציוניים. אני מתכוונת לארגוני מדיניות חוץ שטוענים שהם לא ציוניים אבל מקדמים את הסכם שתי-המדינות.. דעו את האויבים שלכם."

ארגוני הקהילה היהודיים זעמו על כך וטענו שהיא מסיתה לפגיעה כלפי יהודים. זה לא הפעם הראשונה ש-CAIR מואשמים באנטישמיות. במהלך נובמבר 2021, הסניף שלהם בטקסס ארגן דיון בפייסבוק עם הפעילה לינדה סרסור סביב הקמפיין לשחרר את עפיה סדיקי ממעצר. להזכיר, סדיקי היא מי שאקראם (התוקף בבית הכנסת בטקסס) טען שהיא אחותו ודרש לשחרר במעצר בתמורה לשחרור החטופים. עו"ד של סדיקי הבהיר שאין שום קשר משפחתי בינה לבין המפגע.

למרות הסערה, חשוב לציין ש-CAIR הוא לא בהכרח ארגון מייצג של הקהילה האיסלמית בארה"ב. לאחר המקרה האימאם עבדוללה אנטפלי, מנהל המיזם למנהיגות איסלאמית, התראיין בפודקאסט של יהודה קרצר, נשיא מכון הרטמן בארה"ב, העוסק בחינוך יהודי פלורליסטי. אנטפלי טען שהבעיה היא שרוב הקהילה האיסלמית בארה"ב אינה מאורגנת בהשוואה לרמת הארגון הגבוהה של יהדות ארה"ב. לטענתו, CAIR מייצגים אולי 10% מהקהילה האיסלמית שעמדותיהם קיצוניות בהרבה ביחס לרוב הקהילה ושהתקציב השנתי שלה הוא יותר קטן מהתקציב של פדרציית יוסטון (פדרציה יהודית יחסית קטנה).

בגלל הנראות היהודית הגבוהה של החברה החרדית, בפועל רוב התקיפות האנטישמיות מופנות כלפיהם. לפי סקר אחרון, 72% בקרב אורתודוקסים העידו כי חוו אנטישמיות (לעומת 40% בציבור הכללי). בשיחה שהתקיימה בשבוע שעבר עם הרב ירוחם סילבר, האחראי על קשרי ממשל בניו ירוק מטעם הארגון החרדי הגדול "אגודת ישראל", עולה גם אנטישמיות מסוג אחר.

סילבר מספר כי בחודש שעבר, המושלת של ניו יורק, קטי הוקול, הטילה וטו על חוק חדש שהיה מאפשר לעיירה בלומינג גרוב בצפון המדינה להטיל מס רכוש כדי לרכוש קרקעות לטובת "קרן לשימור". הווטו הגיע בעקבות לחץ של אגודת-ישראל שטענו שמדובר בחוק שאמור למנוע הגירה של קהילות חרדיות מהעיירה קרית-יואל הסמוכה. החרדים טענו שתושבי העיירה רצו לגייס כסף דרך החוק כדי לרכוש קרקעות "לשימור וחקלאות" כשבפועל המטרה היא למנוע מעתודות הקרקע של היישוב להיות זמינים בשוק עבור קהילות של חרדים. לפי הרב סילבר, "אנטישמיות זה לא רק כשמרביצים לחרדי זקן ברחוב, זה גם כשמנסים להעביר חוקים שמכוונים לפגוע בקהילה שלנו. זה סוג של אנטישמיות שיותר קשה להתמודד איתה."

האנטישמיות, זו סמויה או זו הגלויה שראינו בטקסס, מסוכנת בכל מקרה. רבים עכשיו, בקהילה היהודית בארה"ב ובישראל, שואלים איך להגן הקהילות היהודיות. האתר Alma, הפופולרי בקרב צעירים יהודים, עורר סערה כאשר העלה כתבה עם הכותרת "מה הדרך הכי טובה לעצור איש רע עם אקדח? רב טוב עם כסא." הכתבה טענה שמה שיגן על היהודים זה לא עוד נשק אלא התארגנות קהילתית וטוב לב.

התגובות הזועמות הרבות האשימו את Alma בניתוק מוחלט מהסכנות הממשיות שעומדות בפני יהודים, והן מעידות על מתח פנימי אמתי של הקהילה היהודית. מצד אחד רוב מחזיקה בעמדות פרוגרסיביות (כגון יותר שליטה בתפוצת נשקים), אך מצד שני היא בעלת פגיעות אמיתית וחשיפה תקיפות פיזיות. הבעיה הזו עולה בחדות מתוך מחקר של מכון ראות אודות "המחיקה היהודי בשיח בפרוגרסיבי".

הנשיא ג'ון ביידן ורעייתו ג'יל ביידן (משמאל) צופים בסוסן סטרן, ממנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב, מדליקים חנוכיה בחדר המזרחי בבית הלבן בוושינגון, במהלך מסיבת חנוכה בבית הלבן, 2021. באירוע השתתפו גם סגנית הנשיא קמלה האריס, הרב לורן הולצבלט, הרב ד"ר אהרון גלאט, מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר ו'האדון השני' (בן זוגה של סגנית הנשיא האריס) דוג אמהוף.
. (AP Photo/Susan Walsh)

ג'פרי כהן, אחד החטופים בבית הכנסת, כתב בפייסבוק שלו שמהרגע הראשון שהם הבינו מה קורה, הוא דאג להישאר בקו ישיר עם דלת היציאה. הוא תיאר איך הקיף את עצמו בכיסאות כדי להתגונן מירייה או רסיסים. "קודם כל, ברחנו. לא שחררו או חילצו אותנו. ברחנו כי הייתה לנו הכשרה מהרשת לביטחון קהילתי על מה לעשות במקרה של יורה פעיל. ההכשרה הזו הצילה את חיינו. זו לא הפרזה – היא הצילה את חיינו… כשאתה עומד מול אדם חמוש, התנגדות היא לא האופציה הראשונה שלך, היא האחרונה… הייתי מוכן לחנוק אותו עם הטלית שלי. אך לא הייתה לי ההזדמנות" הוא כתב.

המילים של ג'פרי מצמררות. הוא מבין את החשיבות של הכשרה עצמית. הוא מדגיש שלא המשטרה היא זו שהצילה אותם, אלא ההכשרה שעברו וקור הרוח שהפגינו כקבוצה. אי אפשר שלא להרגיש במילותיו את הזהות היהודית החזקה שמפעמת בו. ואולי מעל הכל זה מה שיכול להגן על יהודים, בארץ ובעולם. התמודדות על יצירת זהות יהודית מגובשת וחזקה אך בעיקר – משותפת. כזו שתחייב אותנו לעמוד בצורה איתנה אחד ליד השני, ולא לסגת גם ברגעים מפחידים וקשים. יש לקוות שהציבור היהודי בארץ ובעולם יעמוד זה לצד זה כמו ג'פרי והרב צ'רלי.