בשבוע האחרון התרחשו מספר אירועי קרה והחשש הוא כי בעקבות שינויי האקלים תחול עלייה בתדירות התופעה שיכולה להוות איום קיומי על גידול חשוב כמו אבוקדו. חוקרי מו"פ צפון (מחק ופיתוח) עוסקים כבר חודשים בהכשרת חקלאים ליישום פתרונות לנזקי הקרה. הדגש הוא על מטעי האבוקדו המגיע מאקלים סובטרופי, רגיש לקור ונחשב כיום לגידול הרווחי ביותר לייצוא מישראל.

ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר בכיר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, מוביל מחקר לבחינה ופיתוח אמצעים ושיטות הגנה על האבוקדו, עץ פרי סובטרופי ירוק עד, שמוצאו במרכז אמריקה ומקסיקו, הרגיש מאוד לקרה. ד"ר רובינוביץ' מציין שהאבוקדו נחשב גידול ריווחי מאוד בישראל. היקף מטעי האבוקדו עומד על כ-140,000 דונם. לדבריו, בשנים האחרונות היקף המטעים גדל באלפי דונמים מדי שנה. הפרי משווק גם לייצוא וגם בשוק מקומי ובשנים האחרונות הוא פודה מחירים גבוהים.

עץ האבוקדו רגיש במיוחד לתופעת הקרה, אירוע אקלימי של ירידת הטמפרטורה אל מתחת לנקודת הקיפאון של המים ברקמות הצמח. תופעה זו, תוך שעות בודדות, עלולה להביא לנזקים משמעותיים לגידול וכתוצאה מכך לפגיעה מהותית ברווחי המגדלים. אומדן הנזק הכספי מהגיע לעשרות מיליוני שקלים בכל שנה. היקף הבעיה  רחב מאוד ועומד על עשרות אלפי דונמים בכל אזורי הגידול ברחבי הארץ וכל זני האבוקדו הגדלים היום בארץ רגישים לתופעה, אומר ד"ר רובינוביץ'.

קרה קרינתית, שהיא הקרה השכיחה ביותר, נגרמת עקב מעבר חום בקרינה מפני השטח לרקיע. קרה מסוג זה מתרחשת בלילות קרים, בהם הלחות יחסית נמוכה, ללא רוח וללא עננות. בקרה זו נפגעים שטחים נמוכים ומישוריים וכן שטחים החסומים ע"י מטעים, משברי רוח ומבנים, המפריעים לזרימה חופשית של האוויר קר. בקרה מסוג זה נוצרת שכבת אויר חמה בגובה, בעוד האוויר הקר מצטבר בגובה נמוך.

בשנים האחרונות, שוקדים חוקרי מו"פ צפון בהובלתו המקצועית של ד"ר רובינוביץ', על פיתוח אמצעים שיסייעו לחקלאים להתמודד עם תופעת הקרה באבוקדו. המחקר נערך בשיתוף עם מיקי נוי משה"מ (שירות הדרכה ומקצוע), ומרק פרל מאגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות, ניצן סנש והדר כהן מדריכי הגידול וכן עם מגדלי האזור. מטרתו לבחון את יעילותם של כלים אגרוטכניים מגוונים, בחלקם מוכרים וחלקם חדשניים, בהתמודדות עם התופעה. המחקר מבקש לספק למגדלים סל אמצעים ופתרונות שמהם יוכלו להרכיב את מכלול מערכות ההגנה מפני תופעת הקרה המתאים ביותר עבורם, תוך התחשבות בפרמטר של עלות-תועלת.

החקלאים בשטח מיישמים חלק מהפתרונות שנבחנו ונוסו במהלך המחקר, בהם רשתות הצללה, התזת מים מעל נוף העצים באמצעות מערכת מיוחדת, ומערכות ערבול ולסחרור אוויר, הדוחפות את האוויר הקר כלפי מעלה.

״מי שיחכה למזג האוויר הקר – יקרוס״

״מזג האוויר השתגע לגמרי בחמש השנים האחרונות״, אמר לדבר איתמר ריין, רכז 'דרור מטעים חינוכיים' מקיבוץ רביד. "אנחנו עוברים מאירוע קיצון אחד לשני. באירועי הקרה שהיו בזמן האחרון היה לנו בעיקר מזל. בכל הצפון סבלו מקרה נוראית. זה ממש מקרי שלא נפגענו עדיין". דיין מדווח על היערכות מוקדמת שכללה גיזום מתוכנן של העצים שמסייע להם להתמודד עם הקור, הרוחות והגשם. כדי לשמור על הפרי במטעי האבוקדו משתמשים גם במערכת ההתזה להגנה מפני קרה, שהניסויים הראשונים בה החלו במטעי המנגו של רביד כבר ב-2015. את הפרי קוטפים בימי ההפוגה בין הסערות.

לדברי ריין, ברור ששינויי האקלים ואירועי הקיצון במזג האוויר הם דבר שהולך להישאר ואף להחריף. ההתמודדות ארוכת הטווח כרוכה בהרבה בדיקות, ניסויים ושימוש במערכות שנכנסות בשנים האחרונות לשוק. "מדובר במערכות מאוד יקרות, אבל מי שלא יהיו לו מערכות מהסוג הזה לא יהיה בתמונה", הוא מוסיף. ההתמודדות עם אירועים של קור וחום קיצוניים כוללת אירועי חום חורפיים ואביביים. בשנים האחרונות ניכרת התגברות של חמסינים בחודשים אפריל-מאי הגורמים לנשירה חזקה מאוד של חלקים מהעצים.

הפתרון לדעתו של ריין הוא בלמידה, ניסוי ופיתוח מתמידים. "מי שיחכה עד שיקרה משהו יקרוס מתישהו. חקלאי שרוצה להישאר בתמונה חייב להיות בבדיקה מתמדת של מערכות", הוא אומר. ב'דרור מטעים חינוכיים' בקיבוץ רביד, נעשים ניסיונות רבים בשיתוף מו"פ צפון ובשיתוף עם חברות פרטיות. האתגר, לדברי ריין, הוא לאזן בין יכולת היישום מול העלות והסיכונים. להצליח לפעול בשילובים של שיטות שונות: שינוי ממשק הגידול, ניסוי של זנים אחרים, הזנות אחרות, ניטור מתמיד של חומרים בקרקע ובעלים.כל אלה, לצד שיטות השקיה חדישות שהולכות ומתקדמות מאוד בשנים האחרונות, מסייעים לחקלאים להתמודד עם אתגרי שינויי האקלים.

את סטטוס הנזקים ויעילות המערכות השונות ניתן יהיה לראות באופן מלא רק בעוד מספר ימים, לאחר שתחלוף מערכת הקור הנוכחית.