ועדת הכלכלה דחתה היום (ראשון) שוב את יישום החוק משצמצם את מסגרת האשראי שהבנקים ראשים לתת, והחליפה אותו בנוסח מתון יותר. בדיון בוועדה נשמעה ביקורת על עצם צמצום מסגרת האשראי, שמטרתו המרכזית היא לייצר באופן מלאכותי סביבה תחרותית לחברות כרטיסי האשראי, אך הוא אינו בהכרח מועיל לצרכן.

"תחרות זה חשוב, אבל לא על הגב של הלקוחות. החלק הזה ברפורמת שטרום הוא טעות" אמר יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, שביקש לעשות שינויים בחוק.

התנאים המקוריים נקבעו ברפורמה להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, ומטרתם לדחוף לקוחות להלוואות מכרטיסי אשראי באמצעות הגבלה המסגרת שלהם בבנקים.

לפי החוק המקורי, בין 2021 עד לסוף לינואר 2024, אמורה הייתה להצטמצם מסגרת האשראי של לקוחות הבנקים ל-50% לכל היותר מסך מסגרת האשראי לה היו זכאים ב-2015. מסגרת האשראי לאחר הצמצום לא תהיה קטנה מ-5,000 שקלים, על מנת למנוע מצב בו אנשים עם מסגרת קטנה יותר יאבדו גישה לאשראי.

בתקופת הקורונה עלה הצורך לשנות תנאים אלה, על מנת לא להכביד על משקי בית שידרשו לחפש אשראי במקורות חדשים. למרות זאת החוק לא בוטל לחלוטין, אלא אושר מחדש בצו במסגרת מתונה יותר.  הצו משנה את הסכום ל-55% ממסגרת האשראי, ולא פחות מ-8,500 שקלים.

צו זה נחקק לפני שנה, וכעת הוארך לשנה נוספת. אחרי שיסתיים תהיה המסגרת 51% מהמסגרת של 2015, ולא תופחת מ-8,500 שקלים. הצו הובא לאישור על ידי משרד האוצר, ובתמיכת בנק ישראל.

מי שתמך הגבלת המסגרת הם דווקא לובי 99, עמותה שמטרתה לייצג את האינטרס הציבורי בכנסת. נציג תחום הפיננסים בארגון, משה קאשי, אמר כי הסעיף נועד לתת הגנת ינוקא למתחרים חדשים, חברות כרטיסי האשראי, באמצעות הגבלת החזקים.

בדיון השתתפה גלית לוי, בעלת עסק עצמאי המנהלת מספר חשבונות בבנק הפועלים, שסיפרה כיצד הצמצום פגע ביכולת שלה להתנהל, ואמרה כי היא מופלית לרעה לעומת לקוחות של בנקים אחרים.

היו"ר ביטון הגיב ואמר כי מי שנפגע באירוע הזה היו החלשים ביותר. קאשי טען כי התיקון לא יגרום לבנקים להעלות את מסגרות האשראי גם לחלשים ל-8,500 שקלים ואמר כי ההגבלה היא לא לנצח, אלא לשנתיים בלבד. היו"ר ביטון אמר כי למרות שאפשר לעבור בין בנקים בקליק אנשים לא עוברים, ולכן לא ברור מדוע לובי 99, שאמור לייצג את הציבור, תומך בהצעה שמכבידה על הציבור ומקטינה את האשראי שלו.