משה ראובן אסמן, רבה הראשי של אוקראינה וראש הקהילה היהודית בקייב, נשא ביום רביעי האחרון, ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, תפילה במעמד ראש העירייה, ויטלי קליצ'קו, ו-150 חברי פרלמנט אירופאי. ב"יזכור" התפלל לכך שיהיה שלום וקרא לראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, לא לפתוח במלחמה.

"לתפילה יש כוחות גדולים מאוד", אומר הרב אסמן בחיוך, "זה היה יום סמלי. 27 בינואר זה גם יום שחרור המצור על לנינגרד, שהיה שנה לפני שחרור אושוויץ. אבא שלי היה ילד במצור".

בית הכנסת בקייב. ״הישראלים מטופלים על ידי השגרירות, הקהילה היהודית מטופלת על ידינו״ (צילום: דוד טברסקי)

באוקראינה חיים כ-300 אלף יהודים, בקייב הבירה כ-50 אלף נוספים, ובמדינה מתגוררים דרך קבע כ-20 אלף ישראלים. גם בדונבאס, הסמוכה לגבול הרוסי, יש עדיין מעט יהודים.

"לפני 2014, אף אחד לא יכול היה לחשוב שיכול להיות דבר כזה בין רוסיה לאוקראינה. עמים אחים", אומר הרב במשרדו בבית הכנסת הראשי של קייב. "אבל עכשיו הדברים השתנו. בהתחלה הכל היה נתפס בהלם – קרבות, פחד מהפגזות, אבל היום אנשים התרגלו לחיות תחת מלחמה כל הזמן. כמו בישראל".

אסמן נולד בלנינגרד, עלה לארץ ב-1986, ולאחר מספר שנים חזר לשליחות בקייב (צילום: באדיבות בית חב״ד)

לרוסיה יהיה, לדבריו, קשה מאוד לכבוש את אוקראינה, ולדעתו המצב הנוכחי יישאר בגדר איומים, לפחות בזמן הקרוב. "צבא אוקראינה היום זה לא 2014", הוא אומר, "זה צבא מערבי עם נסיון לחימה, טכנולוגיה, נשק, והכי חשוב – גאווה לאומית ורוח הקרבה. אין את הדברים האלו לחייל הרוסי. 120 אלף חיילים על הגבולות לא יכולים להחזיק כיבוש, את זה אומרים כל המומחים. פוטין יצטרך להביא לפה לפחות עוד חצי מליון חיילים. קל זה לא יהיה".

ואם תהיה פלישה? "הישראלים מטופלים על ידי השגרירות, הקהילה היהודית מטופלת על ידינו. יש תוכנית לכל תרחיש. הייתי במלחמות בארץ ובהפגזות. אנחנו, בתור יהודים, יש לנו אחריות להתפלל לשלום, ואני מאמין בזה מאוד. אני אשאר כאן בכל מצב, לא עוזבים את השליחות".

עיירה לפליטים יהודים, מרכז חלוקה למכשירי הנשמה

הרב אסמן נולד בשטחי רוסיה הסובייטית, בעיר לנינגרד. ב-1986 עלה לארץ ולאחר מספר שנים חזר לשליחות בקהילה בקייב. בשלושים השנים האחרונות התבססה בעיר קהילה מפוארת, עם בתי כנסת, מוסדות חינוך, תרבות ועזרה.

לאחר אירועי מיידן ב-2014, עם הגעתם של אלפי פליטים מאזורי הקרבות במזרח המדינה, יזם והקים את העיירה אנטווקה (על שם העיירה של טוביה החולב, גיבור ספרו של שלום עליכם), שתשתמש להם כמקום מפלט.

בית כנסת באנטווקה. הרב אסמן הקים עיירה לפליטי המלחמה עם רוסיה על שם עיירתו של טוביה החולב (צילום: באדיבות משרד הרב אסמן)

"אנחנו קהילה משפיעה, לא מושפעת", הוא אומר, "אין לנו עניין לדבר את הפוליטיקה. אנחנו עוזרים לכל מי שצריך עזרה בקהילה וגם לשכנים שלנו".

בימי מגיפת הקורונה הקים מרכז חלוקה של מכשירי הנשמה, שהופעל על ידי חברי בית הכנסת ואלה נמסרו, לדבריו, לכל מי שנזקק להם. "לא משנה לי יהודים, לא יהודים. מגיעים, נותנים פיקדון ולוקחים. אין פיקדון? לוקחים בלי פיקדון".

"יש אנטישמיות בכל מקום, בקייב פחות"

הרב, כמו אחרים באוקראינה, מבטל את הכותרות על גל של אנטישמיות ופאשיזם ששטף את המדינה מאז 2014. בעיניו זו תעמולה. "הלאומנים כאן", הוא אומר, "לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה של 3% כדי להיכנס אפילו לפרלמנט. יש אנטישמיות בכל מקום, אבל כאן בקייב יש פחות. פחות ממוסקבה, פחות ממערב אירופה".

מכשירי הנשמה ששליחי בית חב״ד מחלקים לחולים, יהודים ושאינם יהודים (צילום: אסף לנדאו)

התחושה ליהודים בטוחה, לדבריו, על אף הדברים שמתפרסמים בכלי התקשורת בעולם בכלל וברוסיה בפרט. "בתור ראש קהילה יש לי פה את החופש להתבטא באופן דמוקרטי. יש אצלנו יהודים פרו רוסיים, פרו אוקראיניים – הכל לגיטימי ומתקבל בשיח".

לדבריו, למרות המתיחות, "אין סיבה שיהיו שיבושים בתיירות של יהודים וישראלים בכלל. לאומן בפרט", הוא מוסיף, "נוסעים אנשים שלא יתנו למצב להפריע להם".

את היחסים עם ההנהגה של חב"ד ברוסיה הוא מתאר כטובים כמו תמיד. "הקרע", הוא אומר, "לא משפיע על היחסים בין היהודים. אני אומר להם שההבדל ביננו הוא, שאני יכול לדבר בעד ונגד השלטון. הם יכולים רק בעד".

—

סייע בהכנת הכתבה: אסף לנדאו