משרד החקלאות הודיע בשבוע שעבר על ששת הסטארט-אפים החקלאיים שיקבלו סיוע במימון הפיילוטים, בסכום כולל של 9 מיליון שקלים. במסגרת התכנית של משרד החקלאות ורשות החדשנות, יוענק מימון של עד 70% מעלות ההוצאות על ניסוי הפיילוט, במטרה לקדם הטמעה ראשונית של הטכנולוגיה החדשנית, ולבחון יישום שלה שיביא להצלחה בארץ ובעולם.

החברות הזוכות נבחרו מתוך 17 סטארט-אפים שמתמחים בפיתוח מוצרי מזון או חומרי גלם לתעשייה, שמבוססים על צמחים או תוצרי בעלי חיים, כמו גם פיתוחים שנועדו לשיפור ולייעול התוצרת בשלבי הגידול. חברות שיבצעו את הניסוי באזורי עדיפות לאומית יזכו בתוספת של 10% מימון נוספים. חצי מהסכום יועבר ממשרד החקלאות, והחצי השני מרשות החדשנות.

בנוסף, יזכו החברות לקדם את הפיתוח לשלב הבא באמצעות תכנית פיילוט שתיערך במשקים חקלאיים פעילים או במרכזי המו"פ (מחקר ופיתוח) של משרדי החקלאות והמדע ברחבי הארץ. כך יוכלו חקלאים להיחשף לטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ולחברות האגריטק תתאפשר גישה לפעילות חקלאית סדירה למיטוב הפיתוחים, שתסייע להן למסחר את הפיתוחים במהירות וביעילות.

BioFishency: החברה מפתחת מערכת אוטומטית ומבוקרת לטיפול בבריכות גידול דגים מתועשות. המערכת מאפשרת גידול אינטנסיבי של דגים עם צריכת מים זניחה ומבצעת חיטוי של מי הגידול במטרה למנוע התפרצות מחלות ולשפר את סביבת המחייה של הדגים.

Agrint Sensing Solution: החברה מפתחת חיישן סיסמי מתוחכם שמזהה נוכחות זחלים בתוך עצים נשירים (תפוח, אגס, זית, שקד, אבוקדו, דובדבן, מנגו ועוד). מדובר בניטור סביב השעון של כל עץ, איתור מוקדם של מזיקים, זיהוי בשלב מוקדם ודיווח ללקוח באמצעות אפליקציה, שיחסוך בעלויות ובכמויות חומרי הדברה. החיישן יאפשר מניעת נזקים בלתי הפיכים והדברה מדויקת.

החיישן הסייסמי של חברת אגרינת לזיהוי נוכחות זחלים בתוך עצים נשירים (צילום: אגרינת)

Tosaf Compounds: החברה פיתחה תרכיז מייצב קרינת UV חדשני ליריעות פוליאתילן שמשמשות לכיסוי חממות חקלאיות. המוצר שימושי בעיקר בסביבה עם רמה גבוהה של שימוש בחומרי הדברה. החברה מאפשרת חיסכון של עד 25% בעלות המייצב ביחס למוצרים המתחרים, שמוגנים בפטנט ומיוצרים על ידי קבוצה קטנה בלבד של יצרנים אירופים.

ALTA: החברה פיתחה פתרון לריסוס מדויק של תוצרת צמחית באמצעות רחפנים. הרחפן סורק את השטח סריקה ראשונית, וצילומי השדה מוזנים למערכת של החברה. לאחר שהמערכת מזהה את מוקדי העשבים, הרחפן נשלח לגיחת ריסוס ומפזר את חומרי ההדברה רק בנקודות שזוהו על ידי המערכת. השיטה מאפשרת להתמודד ביעילות עם עשבים שוטים, לצמצם שימוש בחומרי הדברה, זיהום סביבתי ונזקים בריאותיים לבני אדם, וחוסכת בעלויות הקבועות לחקלאים.

אנשי חברת ALTA מפעילים את הרחפן לריסוס הדברה (צילום: ALTA)

FruitSpec: החברה פיתחה מערכת חכמה (FruitSpec Caliper) שמודדת את גודל הפרי תוך כדי נסיעה במטע. המערכת מותאמת לכל סוג רכב, ומחליפה את המדידה הידנית הנהוגה כיום. הנתונים שנאספים זמינים אוטומטית בענן ומאפשרים למגדל לקבל החלטות אגרונומיות ולעקוב אחר המשך התפתחות הפרי. המערכת תופעל במשך עונת גידול שלמה. לנתונים אלו חשיבות כלכלית ולוגיסטית הן למגדל והן לתחנות ההמשך בשרשרת השיווק (בתי אריזה, משווקים, צרכנים ועוד).

Salicrop: החברה, שזכתה במקום הראשון, פיתחה טכנולוגיה ייחודית לטיפול בזרעים שמקנה לצמח עמידות גבוהה בפני תנאי מזג אוויר קיצוניים כמו חום ויובש, ומעניקה עמידות גבוהה מפני מליחות בקרקע ובמי ההשקיה. הטיפול מבוסס על חשיפת הזרע לפורמולה המותאמת לתנאי סביבה קשים, ומביאה לשיפור משמעותי בהיקף היבול בשטחים שסובלים ממליחות גבוהה. על פי נתוני האו"ם, עד 2050 כ-50% מהקרקעות בעולם יסבלו ממליחות גבוהה שצפויה לפגוע משמעותית בהיקף היבול.

סמנכ"לית מחקר ופיתוח במשרד החקלאות ד"ר מיכל לוי (מימין) מעניקה את פרס המקום הראשון למנכ"לית Salicrop כרמית ארון (צילום: Salicrop)

בשבוע שעבר נפתח קול קורא לחברות סטארט-אפ נוספות שירצו להציע פתרונות טכנולוגיים לחקלאות ישראלית. ניתן להגיש הצעות עד 20 במרץ 2022.

כרמית אורון, מנכ"לית Salicrop: "אנחנו מאוד גאים להיות הסטארט-אפ שזכה במקום הראשון. הקטגוריה של טיפול בזרעים היא קטגוריה צומחת בעולם, אבל בארץ היא עוד חדשה. אנחנו מציעים פתרון מיידי לטיפול בזנים קיימים, ומכוונים דווקא לחברות הזרעים הבינוניות. כיום אנחנו חברה קטנה, פחות מ-20 עובדים, אבל אנחנו מכוונים לכל העולם. הפיתוח שלנו מציע טיפול פשוט ומהיר שיסייע בדרום אמריקה לגידול זרעי תירס ובאסיה, בהודו וסין לגידול אורז".

נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית משרד החקלאות: "אנחנו משקיעים בפרויקט מתוך מחשבה שזהו העתיד שלנו, ובאמצעות האגריטק נוכל להתגבר על אתגרים שניתקל בהם מחר. אני מאמינה שאלה ואחרות ימשיכו למתג את ישראל כמעצמת אגריטק, עם יכולות טכנולוגיות בסדר גודל בינלאומי".

מנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן פס: "באמצעות האגריטק נוכל להתגבר על אתגרים שניתקל בהם מחר" (צילום: ענבל מרמרי)

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "מטרת התוכנית היא כפולה: לתת אפשרות להטמעה ראשונה טכנולוגיות מתקדמות לחברות סטארט-אפ ישראליות, ולאפשר לאזרחי ישראל ליהנות מהחדשנות שמפותחת כאן. תחום האגריטק הוא תחום חשוב ובעל השפעה אמיתית על עתיד העולם בתחום האקלים, ביטחון המזון, חקלאות מקיימת שמאפשרת שימוש פחות בחומרי הדברה וערכי תזונה גבוהים".