הדגים, הבשר ותפוחי האדמה כבר בתנור, המפות נפרשות על השולחנות, וממש עוד רגע יטבלו ישראלים רבים תפוח בדבש ויברכו איש את רעהו בשנה טובה ומתוקה. אבל בזמן שמשפחות רבות בישראל יסובו לשולחן, יהיו גם מי שיעשו את החג בעבודה ויאפשרו לכל השאר לחגוג. אז איך נראית משמרת החג במכבי האש, בחברת החשמל ובמשטרה? ואיך עושים חג בלי המשפחה והילדים? "דבר ראשון" מביא את קולם של שלושה ישראלים שיפתחו את שנת תשע"ז במשמרת חג.

הכבאי: "השריפה לא שואלת אותנו מתי לפרוץ"

רשף שאול רחמים, מפקד משמרת בכיבוי והצלה תל אביב, יעשה את החג עם הצוות שלו. הוא משרת כבר 27 שנה במכבי האש, "זה לא ערב החג הראשון שאני עושה", הוא מספר. שאול מפקד על 'משמרת ב", המונה 31 כבאים מחמש תחנות הפזורות ברחבי תל אביב, שיהיו הערב בכוננות חג. "במכבי אש לא מורידים את התריס ולא סוגרים את השער, אנחנו עובדים 365 יום בשנה, כולל יום כיפור."

משמרת ב' של כיבוי והצלה ת"א (תמונה באדיבות כיבוי והצלה ת"א).

– יש מאפיינים מיוחדים למשמרות החג?
"לצערי הרב יש גם אירועים בראש השנה. היום, למשל, נחשב ליום קיצון בגלל השרב הכבד, ואנחנו בהיערכות מתוגברת. השריפה לא שואלת 'מתי אני פורצת', אם ביום רגיל או בערב חג. היא פורצת. בימים האלה של החגים יש הרבה אנשים שמנצלים את המצב שכולם בבית ואין אזרחים ברחובות. זה זמן לסגירת חשבונות, מישהו שרוצה להצית למישהו אחר, זה זמן טוב הייתי אומר. תוסיף לזה את מזג האוויר הקיצוני שיש עכשיו ותראה שאנחנו חייבים להיות בכוננות. זה קשה וזה מבאס, אבל זה נהיה לנו אורח חיים."

– איך מציינים בתחנה את החג?
"בתל אביב אנחנו חוגגים את ערב ראש השנה עם המשפחות שלנו. משאירים צוותים בתחנות הקטנות אבל רוב האנשים מגיעים לתחנה הראשית, הזמנו קייטרינג ואנחנו עושים ארוחה משותפת. אם נספיק יהיה לנו גם קריוקי. אבל בשנייה אחת, כל העסק הזה יכול להתפרק. טלפון אחד והנשים והילדים יכולים למצוא את עצמם לבד בתחנה, והכבאים יוצאים החוצה. זה עניין של מזל. הערב יכול לעבור בשקט, ויכול לעבור ערב שהאישה רואה אותך לשנייה ואתה הולך וחזור אחרי כמה שעות.
"לפני שלוש שנים למשל עבדתי בערב ראש השנה, גם אז עשינו ארוחת חג, התארגנו, הגיע האוכל, הנשים והילדים כולם לבושים יפה, ופתאום קיבלנו קריאה והקפיצו אותנו לקרית המלאכה באזור יפו. היתה לנו שם שריפה במרתף שנמשכה קרוב לארבע שעות, וכל הערב השתבש. אבל זו מנת חלקנו, אנחנו לא מתלוננים. זה אורח חיים. מי שנכנס לעבודה הזו יודע שהוא צריך לעבוד בערבי שישי, שבתות וערבי חג. אתה יודע מה, מילא ערבי חג, אבל מה עם בן אדם שרוצה לצום ביום כיפור?"

– מסר לאומה?
"אני מאחל לכל עם ישראל חג שמח ושנה טובה ומתוקה. יש לנו מדינה נפלאה ועם נפלא. בכל כך קצת שנים הספקנו כל כך הרבה, שעוד 70 שנה אני לא יודע מה יהיה במדינה הזו מבחינת ההספק. שידעו כל תושבי העיר תל אביב, שבזמן שהם חוגגים ואוכלים תפוח בדבש ושותים יין, יש מי ששומר עליהם – כבאי תל אביב יפו, משמרת ב'."

החשמלאי: "קשה לא להיות עם המשפחה, אבל יש סיפוק"

משה גיטלס, בן 51 מחיפה, עובד כבר 29 שנים בחברת החשמל. במסגרת תפקידו במחלקת ההשגחה של מחוז חיפה הוא אמון על אספקת החשמל הסדירה ופיקוח על קווי החשמל באזור. גם הוא יהיה הערב במשמרת בחדר הבקרה, וייצא לשטח אם יידרש. "רוב החגים אנחנו בתוך העבודה. אני היום בתוך החג ומחר למזלי לא, אבל יום אחרי זה אני עובד במשמרת בוקר. ככה זה גם בשבתות. זה איזשהו סבב של המון שנים", הוא מספר.

– איך נראית משמרת ראש השנה?
"ממש כמו כל משמרת רגילה. מאחר שזה תפקיד דינמי ולא צפוי, יכול להיות לך ערב רגיל ויכול להיות ערב שונה לגמרי, אין לזה נוסחה. באים, עובדים, מתקנים תקלות רגילות ולפעמים גם דברים יותר גדולים, כמו תקלות שנגרמות ע"י קבלנים שפוגעים בכבלים או חוטים שנופלים. זה ערב רגיל לכל דבר"

"אני מפסיד הרבה מחיי המשפחה, אבל זה מקום עבודה שנותן סיפוק". משה גיטלס, חברת החשמל (תמונה באדיבות המצולם).

– איך התחושה לא לעשות את החג עם המשפחה?
"יש לי אישה ושני ילדים –חיילת גולנצי'יקית ובחור בן 25 שחיים איתנו בבית. הם התרגלו. יהיו לי היום רק כמה דקות להתקשר ולהגיד להם חג שמח. התרגלנו לחיים האלה, זה לא קל כי אני מפסיד הרבה מחיי המשפחה. מצד שני זה מקום עבודה שנותן לי סיפוק, כי אני מחזיר חשמל ונותן לצרכנים חשמל, אם זה בכפרים, בעיר, בכל מקום".

– מסר לאומה?
"שנה טובה לכל עם ישראל, שנשמע רק בשורות טובות."

השוטר: "הכי חשוב שיהיה שקט"

רס"מ דקל זרוק, בן 40 ממושב גילת, משרת במשטרה כבר 20 שנה. הוא רכז הסיור של תחנת אופקים, האחראית על העיר אופקים ו-42 יישובים הסובבים אותה. "זה מאוד נדיר שאדם בתפקיד שלי עושה ערב חג. אנחנו כולנו כסגל התחנה מתנדבים להחליף את שוטרי הסיור שעובדים קשה כל השנה, כדי שכמה שיותר סיירים יהיו בבית בחג. אני עושה את ערב החג, קצין אג"ם עושה את מחר בבוקר, כל הקצינים מנסים לתגבר בחג".

– איך נראית משמרת החג?
"אנחנו עובדים במתכונת יותר מצומצמת כי זה לא היומיום, אבל בגלל שזה חג אז טיפה מגבירים. גם העם לא אותו דבר – יש סכנה של פריצות כי אנשים לא בבית ומתארחים אצל משפחה וחברים, אנשים שותים סביב שולחן החג לפעמים גם זה מתפתח לא טוב.
"אני מקווה שנצליח לאסוף את כולם סביב שולחן, לקדש, לברך, לאכול ביחד, אולי בדירוגים. אבל אם יהיו המון אירועים אז לא נוכל. קרה לנו בעבר שניסינו, רצינו, ולא הצלחנו. אם נצליח לשבת ולעשות קידוש ואת כל הברכות – הלוואי."

רס"מ דקל זרוק, משטרת אופקים (מימין). "אנחנו כבר מורגלים"

– איך זה להיות רחוק מהמשפחה בערב החג?
"אני נשוי ויש לי ארבעה ילדים. הם מסתדרים, הפעם הם הולכים להורים שלי. אני ואשתי ביחד עוד מלפני שהתגייסתי למשטרה, אבל זו לא הפעם ראשונה. אנחנו כבר מורגלים."

– מסר לאומה?
"רוצה לאחל שיהיה חג שמח, שקט, בטוח, מאושר… הכי חשוב שיהיה שקט."