"חובתה של הממשלה לפקח על המחירים", אמר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), בדיון שקיימה הוועדה היום (רביעי) בנושא גל ההתייקרויות. "התחושה היא שלא ניתן להשפיע לא על העסקים ולא על הממשלה. יוקר המחיה הוא באחריות הממשלה והמונופולים. הממשלה: במיסוי יתר, רגולציה שצריכה לפתוח שווקים, עלויות הקרקע. מיסוי על הדלק, שם היא יכולה להוזיל, וזו חובתה.
"האחריות השנייה היא אצל המונופולים. אנחנו נאמנים לאסם. האם היא נאמנה ללקוחותיה? 30 מיליון שקלים דיוידנדים לבכירי אסם מגיעים מהצלחת שלנו. אחנו רוצים שמנכ"ל ירוויח טוב, אבל לקחת מיליונים עם כל יוקר המחיה והקורונה?". ביטון קרא לראש הממשלה נפתלי בנט להקים קבינט ליוקר המחיה.
אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר: "אי אפשר להיאבק ביוקר המחיה כשמחירי המוצרים עולים וממשלת ישראל לא עושה שום דבר. האוצר העלה 8 מסים במשק בלי שום הסבר אמיתי ובלי הצדקה אמיתית. זה מעלה את יוקר המחיה. למה דורשים רק מהמגזר עסקי להתייעל? למה לא מהמדינה?"
ביטון שאל אם חברת מזון ששילמה למנכ"ל שלה יותר מ-30 מיליון שקלים בתקופה הזו זה דבר מקובל. לין השיב שאפשר לבטל העלאות שכר רק אם הממשלה תוותר על מיסוי ותבוא לקראת העסקים.
הממונה על התחרות מיכל כהן הדפה את הביקורת על כך שהרשות לא עושה את עבודתה. "לא צריך לבקש מאתנו לאכוף את החוק, אנחנו על השווקים. אם תהיה הפרה, נאכוף". היא הוסיפה שיש בעית מונופול במקטע הספקים, והרשות תאכוף את זה בהמשך.
ח"כ נעמה לזימי (העבודה): "תאגידים חושבים שכוחם גדול מהמדינה. יוקר המחיה זה גם עניין השכר. שני בני זוג שמרוויחים שכר מינימום נמצאים בעוני. שירותים חברתיים התייקרו".
ח"כ רם שפע (העבודה): "אפשר להשפיע על מחירי הגז שיורידו את מחירי החשמל, וזה יוביל גם להורדת מחירים במשקים".
ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) קרא להוריד מסים על החשמל והדלק: "תורידו את שיעור המס השולי, למה צריך להיות מע"מ על מים? למה הבטיחו להוריד את מסי החברות אבל בסוף העלו?"
ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "חברי הקואליציה, אתם כבר לא תנועת המחאה, אתם אלו שמקבלים החלטות, ואתם צריכים לעשות שינוי בענייני הכלכלה".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "המאזנים של חברות השיווק גדלו במאות מיליונים. מישהו לוקח כאן מהצרכנים. אתם צריכים לעשות מאבק יסודי, כזה שרק ממשלה יכולה לעשות".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אין צורך לצייר את זה כאנחנו נגדכם. אפשר לדבר על ייבוא מטורקיה. אני מוכן לשלם 3,000 דולר לעובד, בעוד בטורקיה משלמים 300 דולר. אפשר להגיד לאנשים לא לצרוך פסטה. אבל אי אפשר לא לצרוך מים או חשמל, לכן יש פה מקום למדינה להתערב".
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד עובדות הסוציאליות: "למצב שבו תינוקות נמצאים בעוני יש השלכות שליליות קשות על הקוגניטיביות שלהם בהמשך החיים. הסיפור פה זה לא יבואן מול צרכן. יש שכר שהולך ונשחק מול מחירי העלייה שעולים.
"הסיפור הוא מדיניות ממשלתית של פיקוח מחירים והעלאת שכר מינימום. אנחנו כחברה נשלם המון כסף בגלל הזנחה של אנשים שמוצאים את עצמם מאושפזים יותר, במסגרות מחוץ לבית ומחוץ לשוק העבודה".
