האם תכנית החומש לחברה הערבית עלולה לפגוע בדמוקרטיה ולהחליש את השלטון המקומי ברשויות? זו הטענה של ועד ראשי הרשויות הערביות ומרכז אינג'אז, שמתנגדים לשיטת המכרזים שמוצעת בתכנית.

לפי סעיף 25 בתכנית, עבודות יבוצעו על ידי הממשלה או שתסייע בשווה כסף במקום בכסף. ראשי הרשויות ומרכז אינג'אז חוששים שסעיף זה מעביר את הסמכות להוציא מכרז ולבצע עבודה מידי הרשויות לידי הממשלה או גוף מטעמה. בהחלטה נכתב שהסעיף נועד להבטיח שהעבודות יבוצעו, ולמנוע לחצים של גורמי פשיעה על הרשויות.

לטענת ראשי הרשויות, הסעיף פוגע בחוסנן של הרשויות המקומיות, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת יכולת הביצוע שלהן. כ-62% מתקציבי החלטה 922 נוצלו, ו-43% מסעיפיה בוצעו במלואם. 35% נוספים בוצעו באופן חלקי. תת-הביצוע הוסבר בחסמים בירוקרטיים ובקשיים בין הממשלה ובין הרשויות המקומיות. חלק מסעיפי החלטה 550 כוונו לטפל בבעיות אלה.

"יש להפריד בין אי-ניצול תקציבים לעניין הפשיעה", אומר ל'דבר' עימאד ג'ראיסי ממרכז אינג'אז, שפועל למען שיפור השלטון המקומי בחברה הערבית. "אי-ניצול התקציבים הוא לא באשמת הרשויות. ועד ראשי הרשויות דרש תקציבים ותכניות לפיתוח וקידום החברה הערבית. יש מציאות חדשה שנוצרה, שמשפיעה על יישום פרויקטים בתחומים רבים, למשל ברווחה ובחינוך".

לדבריו, בתכנית החומש הקודמת הפתרונות לא הותאמו לחברה הערבית. "הוועד הקים צוותים ליצור תשתית להחלטה 550 כדי להיות שותפים בתהליך ויזמים ולא רק מביעי דעה. ניתנו פתרונות לחלק מהבעיות. עם חלק ממשרדי הממשלה יש שיתופי פעולה".

ג'ראיסי מציב יעדים ריאליים של ניצול התקציב. "לא נגיע ל-80% ניצול. אם נגיע ל-70% זו תהיה הצלחה. אבל אני מעריך שהניצול יהיה גדול יותר בזכות הצוותים של הוועד וארגוני החברה האזרחית הערביים שעוקבים אחרי היישום".

הוא עומד על כך שהיישום חייב לעבור דרך הרשויות המקומיות. "אנחנו דורשים טיפול שורש ולא קוסמטיקה. טיפול שורש דורש חיזוק רשויות מקומיות, ליצור חוסן פיננסי, לתת להן גיבוי ולא רק להתייחס אליהן כרשויות מוחלשות. הרשויות מובילות את החברה הערבית. בלי חיזוק רשויות מקומיות, נישאר חברה מוחלשת".

לדבריו, המדינה יוצרת הפרטה כשהיא פועלת במסלול עוקף רשויות. "המדינה אמרה 'נעביר את התקציבים מהרשויות לגופים אחרים', אבל זה בא על חשבון הרווחה, החינוך ושירותים חיוניים אחרים. במקום לטפל בארגוני פשע, הם משאירים את האלימות ומעבירים את התקציב לגורמים חיצוניים שמטרתם לצבור רווחים".

"לא בחרתי בחברה מירושלים שתנהל את התשתיות בנצרת"

ג'ראיסי מוסיף שהאיומים והאלימות כלפי ראשי הרשויות, שגברו בשנים האחרונות, הם סיבה נוספת לחזק אותן ולא להתעלם מהן. "תפקיד המשטרה הוא להגן על המאוימים ולא להחליש אותם. אם אתה מחליש את הנציגים שבחרתי, מה הערך הדמוקרטי של זה? לא בחרתי בחברה מירושלים כדי שתנהל את התשתיות בנצרת. איך אוכל לשפוט ראש רשות על ביצועיו? זכותנו כתושבים לנהל את חיי היומיום שלנו דרך הנציגים שלנו שבחרנו בצורה דמוקרטית".

הוא מביע חשש ששיטת המכרזים תגדיל את הפערים. "חיזוק החברה זה לחזק את העסקים הקטנים בתוך היישובים, שהם יספקו את השירותים והצרכים, ולא חברות פרטיות גדולות. אנחנו רוצים ליצור עסקים חזקים, לעודד נשים להשתלב בעבודה, לעודד צעירים להשתלב בחברה ולהוריד את שיעורי האבטלה. הפתרון הריאלי הוא הזרמת תקציבים למשרות מפתח ולחיזוק מחלקות. יש לנו צעירים ואנשי מקצוע. לדעתי אין בעיה למצוא מהנדסים".

ג'ראיסי מציין לחיוב את המגמה הביקורתית של ראשי הרשויות, שלא מניחים למשרדי הממשלה, ויודעים להביע את עמדתם המבוססת ולהוביל שינויים. "בזמן האחרון יש התפתחות אליטות מקצועיות שמשפיעות על השיח בחברה הערבית ובחברה הישראלית. ראשי הרשויות הם אקדמאים מקצועיים. יש ראשי רשויות אמיצים שמביעים את דעתם. יש כניסה של צעירים ואקדמאים. הכל מבוסס על ידע. התחלנו לאתגר את משרדי הממשלה".