דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ו' באייר תשפ"ד 14.05.24
23.8°תל אביב
  • 20.5°ירושלים
  • 23.8°תל אביב
  • 22.3°חיפה
  • 24.9°אשדוד
  • 25.4°באר שבע
  • 30.4°אילת
  • 27.5°טבריה
  • 20.1°צפת
  • 25.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

מחקר: ככל שיישוב עני יותר, שיעור המתים מקורונה עולה

צוות חוקרים מהטכניון ומבית החולים רמב"ם מצא התאמה בין מדד כלכלי-חברתי נמוך לתמותה מקורונה מאז פרוץ המגפה | ד"ר אורן כספי: "הממשלה צריכה לעשות כל מה שאפשר כדי לסגור את הפערים בבריאות"

צוות רפואי מוביל חולה קורונה לבית חולים (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)
צוות רפואי מוביל חולה קורונה לבית חולים (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

ביישובים עניים מתים יותר מקורונה מאשר ביישובים מבוססים, כך עולה מניתוח נתונים של צוות מחקר מהטכניון ומבית החולים רמב"ם בחיפה.

הצוות, שכולל רופאים ומדענים מתחומים שונים, בחן את היחס בין התמותה הכוללת מקורונה בכל יישוב בישראל עד ינואר 2021, למספר התושבים מעל גיל 60 באותו יישוב. נתונים אלו הוצלבו עם דירוג היישובים במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמשקלל את ההרכב הדמוגרפי בכל יישוב, ההשכלה והחינוך, רמת החיים ומצב התעסוקה.

התוצאות הדגימו שבקרב תושבי יישובים בדירוג חברתי-כלכלי נמוך, מדד התמותה גדול ביותר מפי 20 מאשר ביישובים בדירוגים גבוהים. למשל, במודיעין-מכבים-רעות, עיר בדירוג כלכלי-חברתי גבוה (238 מתוך 255), שיעור מדד התמותה המחושב היה 0.05%, לעומת מודיעין עילית, עיר בדירוג נמוך (מקום 5), עמד מדד זה על 2.3%.

עניים מתים יותר מקורונה. בציר ה-X לגרף: דירוג היישוב במדד החברתי -כלכלי של למ"ס, 2017 (1=דירוג נמוך, 255=הדירוג הגבוה ביותר). בציר ה-Y: היחס בין מספר הנפטרים מקורונה ביישוב מפרוץ הקורונה ועד ה-29.12022, לביחן מספר התושבים בני 60 ומעלה ביישוב. גודל העיגול – מספר הנפטרים ביישוב. (מקור: ד"ר אורן כספי)
עניים מתים יותר מקורונה. בציר ה-X לגרף: דירוג היישוב במדד החברתי -כלכלי של למ"ס, 2017 (1=דירוג נמוך, 255=הדירוג הגבוה ביותר). בציר ה-Y: היחס בין מספר הנפטרים מקורונה ביישוב מפרוץ הקורונה ועד ה-29.12022, לביחן מספר התושבים בני 60 ומעלה ביישוב. גודל העיגול – מספר הנפטרים ביישוב. (מקור: ד"ר אורן כספי)

החוקרים מצאו שמעל דירוג של 100 במדד הכלכלי-חברתי, שיעורי התמותה היו נמוכים ויציבים יחסית, אך מתחת לרמה זו נמצא קשר הדוק: ככל שאוכלוסיית היישוב חלשה יותר מבחינה כלכלית-חברתית, שיעורי התמותה מקורונה היו גבוהים יותר.

הממצאים מצטרפים לניתוחים קודמים שערך צוות החוקרים בהם נמצא קשר בין מצב חברתי-כלכלי נמוך לשיעורים גבוהים של תחלואת קורונה ואף לקשר הדוק בין המדד הסוציואקונומי לבין שיעורי ההתחסנות. ממצאים אלו פורסמו כבר לפני כשנה בספרות המדעית.

ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה וראש המרכז למחקר וחדשנות קרדיו-וסקלרית, ומעורכי המחקר, אומר ל'דבר': "קשה להגיד בוודאות מה הסיבות לקשר, אבל אפשר להגיד בוודאות ששיעורי ההתחסנות יותר נמוכים הם חלק מהותי. בנוסף, שירותי הרפואה נמצאים בפער עמוק באוכלוסיות חלשות גם בקהילה וגם בבתי החולים. אנחנו גם חושבים שיש היבט של זהירות, משמעת והקשבה להנחיות. עוד מרכיב חשוב הוא זמינות הבדיקות, גם פריסת תחנות הבדיקות, וגם היכולת לקנות בדיקות אנטיגן ומסיכות איכותיות".

ד"ר כספי קורא לממשלה להיות פרו-אקטיבית ולקדם נגישות שווה לשירותי בריאות. "צריך לעשות כל מה שאפשר כדי לסגור את הפערים הכלכליים-חברתיים במערכת הבריאות. אם לא נעשה את זה, כל אירוע רפואי שיתרחש ברמה כלל-ארצית יפגע הרבה יותר באוכלוסיות החלשות. זהו תהליך גלובלי, והווירוס הזה או אחר 'ינצל' את הפער הרפואי-חברתי ובאופן הזה עלול לשוב לחיינו שוב ושוב".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!