הכרה ראשונה של המדינה בסל מוצרים בריא: חברי הכנסת אמילי מואטי (העבודה), מיכאל ביטון (כחול לבן) ואוריאל בוסו (ש"ס) הגישו היום (רביעי) הצעת חוק לתיקון הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, כך שתחיל פיקוח גם על "מוצרי מזון בריא בסיסיים".
לפי הצעת חברי הכנסת, משרד הבריאות הכין רשימה מפורטת של מוצרי מזון בריא אותם יש להכניס לרשימת המוצרים בפיקוח ממשלתי, ובמקום חלק ממוצרי המזון הלא בריא הנמצאים היום ברשימה המפוקחת. בין היתר, המליץ משרד הבריאות להכניס לרשימת המוצרים בפיקוח: לחם מדגן מלא, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות עונתיים, טחינה גולמית, שמן זית, אגוזי מלך ושקדים ועוד.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי אזרחים המבקשים לצרוך מזון בריא, בין השאר בעקבות פעילויות ההסברה של משרד הבריאות, נתקלים בקושי ניכר, שכן מחירי המזון הבריא גבוהים בהרבה מן המוצרים המקבילים להם שאינם בריאים או בריאים פחות.
״כך, משרד הכלכלה מפקח על לחם אחיד, לחם לבן או חלה, אך אינו מפקח על מחירו של לחם מלא, או לחם דגנים. באופן דומה, מפוקחים מוצרי חלב פרה אך לא מוצרים מקבילים", נכתב בהסבר לחוק.
"מוצע כי שר האוצר ושר המסחר והתעשייה יתייעצו עם שר הבריאות, ויקבעו בתקנות רשימת מוצרי מזון בריא בסיסיים עליהם יחול פיקוח לפי חוק זה, ליצירת סל מוצרים בסיסי ומזין".
פיקוח מחירים – אמצעי רב עוצמה שהשפעתו שנויה במחלוקת
ההצעה לקבוע מחירים מקסימליים למוצרי מזון אכן מבטיחה את ייצורם תוך פיקוח על שיעור רווחיות נמוך, אך מביאה לעיתים ליצירת מחסור במוצר עצמו, דוגמת לחם אחיד, שמאפיות ממעטות לייצרו, ורשתות שיווק ממעטות למכור אותו, בדיוק בשל הרווחיות הנמוכה שלו.
גם המחיר המפוקח על חמאה, מקטין את המוטיבציה של המחלבות לייצר די חמאה בעבור המשק הישראלי, אשר הולך ונסמך יותר ויותר על יבוא חמאה יקרה יותר מאשר החמאה תוצרת ישראל, לעתים תוך שינוי הגדרת המוצר, כדי שלא להיכלל בפיקוח המחירים.
למרות זאת, עד היום נעשה שימוש בכלי זה בעיקר על פי פרמטרים כלכליים – הטלת פיקוח על מוצרים בהם השוק מחולק למספר קטן של יצרנים או מוחזק על ידי מונופול, או בשוק מתוכנן כמו שוק הביצים.
סוגיית השיקול הבריאותי לא היוותה משקל בסוגיית בחירת המוצרים הנתונים לפיקוח מחירים, וכתוצאה מכך נוצר פער מחירים משמעותי בין מוצרי מזון הנחשבים לבריאים יותר, לעומת מוצרי מזון בעלי ערך בריאותי פחות.
