חברי הממשלה אישרו הבוקר (ראשון) את חוק האזרחות, לקראת העלאתו במליאת הכנסת במהלך השבוע. הממשלה דנה גם בערר של שר החוץ יאיר לפיד (יש עתיד) על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בחוק האזרחות, שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), כמו גם בערר שהגישה השרה תמר זנדברג (מרצ) נגד החוק.
לחוק הממשלתי התנגדו רק שרי מרצ. השרה תמר זנדברג אמרה: "חוק האזרחות הוא חוק גזעני ומיותר. הסכמנו לתמוך בו כדי להקל על חייהם של מי שסובלות וסובלים מהשלכותיו. הסכמות הן מה שעומד בבסיס קואליציה כל כך מגוונות ומקוטבת – והן צריכות להיות מקוימות".
ראש הממשלה נפתלי בנט הכריז במהלך הדיון: "נקדם הצעת חוק ממשלתית, נקדיש את היממה הקרובה לכך. דרך המלך בממשלה מתפקדת היא להביא הצעת חוק ממשלתית". בנט הודיע לשרים כי לא יינתן חופש הצבעה על חוק האזרחות הממשלתי של השרה שקד. מרצ, העבודה וכחול לבן הצביעו נגד חופש ההצבעה על החוק של רוטמן.
שר המשפטים סער: "ככל שמדובר בביטחון ישראל אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. היה עדיף שהצעת החוק הממשלתית הייתה עוברת בתמיכת כל חברי הקואליציה. אבל אם אין נכונות לכך, אין מנוס מללכת לתמרון פרלמנטרי שייתן את המענה לסוגיה למען ביטחון המדינה ואזרחיה".
חוק האזרחות נועד למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים הנשואים לישראלים. השרה איילת שקד יזמה אותו לאחר שתוקפו של החוק הקודם, שנחקק כהוראת שעה זמנית ב־2003 והוארך מאז מדי שנה, פקע ביולי 2021. מאז החוק הופל בהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לפני כחצי שנה, הוא תקוע.
מרצ הצהירה שלא תתמוך בחוק אם לא יקוימו ההתחייבויות שניתנו לה בעניינו לפני כמה חודשים, בעת שהצעת החוק עלתה לראשונה להצבעה במליאה ולא עברה. בין היתר, סוכם אז על בחינה פרטנית של בקשות ומתן מעמד תושב לפלסטינים שחיים בישראל זמן ממושך.
במקביל הגיש חבר הכנסת מוסי רז ממרצ הצעה משלו לתיקון חוק האזרחות שנוסחה על ידי מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם. על פי ההצעה, כל בקשה לאיחוד משפחות תיבחן באופן פרטני, ויוחלט אם לאשרה.
