שלושים וארבע שנים עובד הרב חיים בן שמעון במתחם קבר הרשב"י במירון. בשבועות האחרונים הוא עד לצעדים הנמרצים שנעשים להסדרה ולשיפור סידורי הבטיחות באתר, שגבה באסון נורא, בל"ג בעומר בשנה שעברה, את חייהם של 45 מאמינים. 

"את השינויים האלה היו צריכים לעשות לפני האסון", הוא אומר, "מצער אותי שהיה צריך אסון כזה כדי שאנשים יתעוררו. הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה, לנקות את כל מתחם הקבר, להוציא מפה את התמהונים, לפרק את כל הבנייה הבלתי חוקית, להסדיר את ההילולה עם הדלקה מרכזית אחת ולפקח על מספר המשתתפים".

הרב חיים בן שמעון: "חבל שצריך אסון כדי שהמדינה תתעורר" (צילום אוריאל לוי)

במתחם הקדוש במירון מבקרים מדי שנה כ-2.5 מיליון מתפללים, והוא שני בכמות המבקרים רק לכותל המערבי. בהילולת ל"ג בעומר מתכנסים בו, כידוע, מאות-אלפים. ביום חול, באמצע השבוע שעבר, למרות הקור, הגיעו מאות מבקרים. "ככה זה כל יום פה", אומר בן שמעון, "בראש כל חודש מגיעים אלפים".

מאז שהחלו העבודות במקום, לפני כחודש, נהרסו, על פי הרשות לאכיפה במקרקעין, למעלה מ-50 מתוך 73 מבנים מסוכנים באתר, ובהם טריבונות, במות הדלקה, מעברים, וגשרים. 

העבודות לפירוק גשר דב בינואר השנה (צילום: דוברות הרשות לאכיפה במקרקעין)

ב-10 בינואר פורק גשר דב, שבו ארע האסון. שבוע מאוחר יותר הרסו הדחפורים את "בית תולדות בוסקילה", שהיה משכנו של רבי דוד בוסקילה, שנפטר בקיץ האחרון. 

בית בוסקילה נבנה בבנייה ארעית. ביום האסון חסם את הגישה לכוחות ההצלה (צילום ארכיון: אוריאל לוי)

במשך עשרות שנים, חילק הרב בוסקילה מזון לנזקקים שפקדו את המקום בימי ההילולה. עם השנים עבר לגור במבנה הארעי שנבנה על דרך המילוט, סמוך לגשר דב. בעת האסון חסם המבנה הבלתי-חוקי את הגישה לכוחות ההצלה. הריסתו התעכבה בערכאות עד שבית המשפט העליון קבע לפני כחודשיים שיש להרוס אותו.

הריסות בית בוסקילה. "למה בכלל בנו פה בית?" (צילום: אוריאל לוי)

"מאיר בוסקילה (בנו של הרב) הסתובב פה וצעק שהורסים לו את הבית", מספר בן שמעון, "אבל יש לו בית בחיפה. למה בכלל בנו פה בית? אם היו הורסים אותו לפני כן, יכול להיות שהאסון היה נמנע". 

החנות בכניסה פועלת כרגיל (צילום: אוריאל לוי)

על מבנים אחרים במתחם תלויים שלטי אזהרה לקראת הריסתם. החנות שלצד הכניסה הראשית למתחם, הבנויה בבנייה קלה, פועלת כרגיל.

בתוכנית המתאר החדשה: 84 יחידות דיור

הכלים הכבדים שעובדים בימים אלה באתר ומלווים בכוחות משטרה גדולים, מסמלים את כניסתה של המדינה לשטח שהופקר במשך שנים בשל אינטרסים צרים של נבחרי ציבור, ומעורבותם של בעלי השפעה ועניין כאלה ואחרים. 

אבל דברים שהיו ידועים ותקועים במשך שנים מתחילים לזוז. יש שיגידו שבגלל האסון, יש שיתלו את השינוי בממשלה החדשה – הראשונה זה שנים ללא מפלגות חרדיות. כך או כך, כמאה ימים לפני ל"ג בעומר, ב-16-15 במאי, השטח נערך אך רחוק מלהיות מוכן לקליטה של מאות-אלפי חוגגים. 

שלט אזהרה לקראת הריסה של מבנה בלתי חוקי. בתוכנית המתאר החדשה מתוכנן גם בית מלון (צילום: אוריאל לוי)

תוכנית מתאר חדשה למתחם אושרה לפני כשבועיים. היא נכתבה, כפי שפורסם ב"דה מרקר", לפני תשע שנים, אושרה לפני ארבע שנים והמתינה מאז במגירות. על פי הפרסום, התוכנית חולשת גם על שטחים שנמצאים כעת מחוץ לאתר, ויאפשרו את הרחבתו. לאחר ההרחבה יוסדרו באתר רחבות התכנסות; יסללו דרכים בתחומי המתחם ובסביבתו, כולל דרכי מילוט לרכבי חירום; ויוקמו מבנים קבועים לשירותי המשטרה וכוחות ההצלה.

התוכנית כוללת, בין השאר, הקמה של 84 יחידות דיור לאנשי סגל ותלמידי הישיבה הפועלת במקום; מבני ציבור; שטחי מסחר; וגם 250 חדרי מלון. 

בחג הקרוב: רק הדלקה אחת

עד למימושה של התוכנית יחלפו שנים. ובינתיים, לקראת ההילולה הקרובה, פורסם בשבוע שעבר מתווה חדש לאירוע. השר לשירותי דת, מתן כהנא, מינה – במקום ועדת החמישה, שהייתה אחראית בלעדית למתחם הקבר ולהילולה – את תא"ל במיל. צבי (צביקי) טסלר לפרויקטור. טסלר כבר הגיע להסכמות כי בחג הקרוב תתקיים הדלקה מרכזית אחת בלבד, הדלקה של חסידות בויאן, על גג ציון הקבר.

"אני לא יודע אם כל הציבור וכל החסידויות מסכימים לכך", אומר טסלר ל'דבר', "אך אני יכול לומר שרוב הציבור מבין שאי אפשר לחזור למה שהיה, ולכן הרוב מסכימים לכך שתיערך רק הדלקה מרכזית אחת".

הפרויקטור צבי טסלר. גיבש הסכמות (צילום: אלבום פרטי)

הריסת המבנים הלא חוקיים הסתיימה?
"רוב המבנים הבלתי חוקיים כבר נהרסו. בנוגע לאלה שטרם נהרסו, בשבועות הקרובים ימוצו ההליכים המשפטיים בנוגע אליהם. כל מבנה שבית המשפט יאשר להרוס ייהרס מייד".

בשיחות אקראיות עם מתפללים, לא נשמעו מהם תלונות על קיומה של הדלקה מרכזית אחת. אחרי הכל, כך היה מקובל. רק בשנים האחרונות התרבו אירועי ההדלקה, כשכל אדמו"ר ארגן הדלקה משלו. "עשו סחר מכר עם החסידויות", אומר הרב בן שמעון, "וזה הביא למצב שכל חסידות מתבדלת בהדלקה שלה. קומבינות שעשו עם האדמו"רים יצרו הרבה בלגאן. זה הוביל להתנהלות שיצאה משליטה, עד שנפלה עלינו הגזרה".  

לאירוע יהיה מפיק. המכרז בקרוב

השנה, בניגוד לכאוס ששרר במתחם בשנים האחרונות, יופקד על האירוע מפיק. הוא ייבחר במכרז, שיערך, על פי טסלר, בקרוב. ומספר המבקרים בהילולה יוגבל. "ההגעה להר תהייה רק באמצעות אוטובוסים, ברכישה מוקדמת של כרטיסים", הוא אומר, "לכרטיסים יהיה מועד עלייה ומועד ירידה מההר, מה שיאפשר לכל מבקר פרק זמן מסוים בו הוא רשאי לשהות בהר".

הרב שמואל רבינוביץ'. שותף למתווה החדש (צילום ארכיון: תומר נויברג / פלאש 90)

מאחורי המתווה החדש עומד, על פי גורם מעורה, גם רב הכותל שמואל רבינוביץ', איש חב"ד, הממונה על המקומות הקדושים וחבר בוועדת החמישה. רבינוביץ' שכל את אחיינו באסון במירון. לפני האסון לא ניתנה לו הסמכות להשפיע על המתרחש במתחם הקבר ובהילולת הרשב"י. "אילו ניתנה לו הסמכות לנהל את האתר", אומרים שם, "האסון היה נמנע". כעת ניתנת לו ההזדמנות. הרב רבינוביץ' לא השיב לשאלות 'דבר'.

"מה מפריע שנאכל כאן?"

הנחיה במתווה החדש אוסרת על חלוקת אוכל במתחם, ומתירה להכניס אליו רק שתייה. איסור הכנסת המזונות יגדיל, על פי משרד הדתות, את השטח שעומד לרשות הקהל במתחם, ויצמצם את הסכנה מנפילה ומהחלקה על אשפה, כפי שהתרחש באסון. בקרב המתפללים שפגשתי מעורר האיסור הזה זעם רב. אחד מהם החל לבכות כשדיבר על כך.  

דוד חי חזן: "מישהו נפגע פעם ממעדן חלב שנפל עליו?" (צילום: אוריאל לוי)

"זוהי גזרה איומה", זועק דוד חי חזן, היושב במתחם כבר 14 שנים. "באים לפה לשמוח וחלק מהשמחה זה לאכול יחד. הנה תראה", הוא אומר, "האברכים לומדים גמרא ומנשנשים פירות יבשים. כך נהוג בחברותא. למה צריך להפריע לנו? אני לא מבין את זה, מה מפריע שנאכל כאן?" 

לומדים עם פירות יבשים. חזן: "כך נהוג בחברותא. למה צריך להפריע לנו?" (צילום: אוריאל לוי)

בעודו זועק על הגזירה, נופלים עליו שני גביעי מעדן וניל שהונחו בשוגג על אדן החלון שמעל ראשו. אחד הגביעים מתפוצץ ומלכלך לו את המכנסיים. "מזל שאתה לא עושה פה וידאו", הוא אומר, ומתכופף לנקות את השאריות. "הנה, אתה רואה למה אוסרים מזון? זה מסוכן!", אני אומר לו. "זה מסוכן?" הוא שואל, "מישהו נפגע פעם ממעדן חלב שנפל עליו?"

אברכים ורבנים שהתקבצו סביבנו מחזקים את דבריו. "כואב לממשלה שמחלקים פה מזון בחינם, למרות שזה מצווה יהודית", אומר אחד מהם המבקש להישאר בעילום שם. "הממשלה הזו רוצה למחוק אותנו, למחוק את מורשת אבותינו. אבל מה שפרעה והיטלר לא הצליחו לעשות, בטח שהממשלה הזו לא תצליח: עם ישראל, ככל שיענוהו כן ירבה ויפרוץ".

לדברי טסלר, האיסור להכניס מזון נקבע בהתאם להמלצות הוועדה שחוקרת את האסון. "מחוץ להר תתאפשר מכירת מזון בדוכנים", הוא אומר, "אנחנו לא הולכים לפשפש לכל אדם בכיסו ולמנוע הכנסת מזון אישי, אך ככלל תיאסר הכנסת מזונות. זה מיועד בעיקר כדי למנוע את הכנסת האורחים שפעלה באתר בימי ההילולה וכללה חלוקת מזון רב, דבר שהוועדה קבעה שמסכן את הציבור".

"יסגרו פה ולאן נלך?"

חילוני שמסתובב במירון בולט לעין. לא רק מפני שאינו לבוש בשחור-לבן. בשעות ששוטטתי שם, הייתי היחיד שעטה מסכה. באחד מחדרי התפילה אמר לי מישהו: "תשים מסכה על הראש, לא על הפנים", והגיש לי כיפה שחורה. 

יוסי הרשלר: "למה צריך להרוס? למה תמיד להרוס? שיבואו לדבר אתנו" (צילום: אוריאל לוי)

תלונה אחרת של מתפללים נוגעת למרפסת הכוהנים, מבנה בלתי חוקי נוסף שעתיד להיהרס, וחלקו כבר נאטם. 

"יסגרו פה את המבנה, ולאן נלך?" שואל יוסי הרשלר, שנוהג להתפלל אך ורק במרפסת הכוהנים. "זה מקום של תפילה. מקום של תורה. רוצים שיהיה בטיחותי? אז שיסדרו את זה. שיוסיפו עמודים ויטפלו במבנה. למה צריך להרוס? למה תמיד להרוס? שיבואו לדבר אתנו, שיתנו לנו את התחושה שרוצים לפתור את הבעיות ולא רק להרוס".

מרפסת הכוהנים שעתידה להיהרס. "רוצים שיהיה בטיחותי? אז שיסדרו את זה" (צילומים: אוריאל לוי)

יש בין באי המקום כאלה הטוענים שהמשטרה היא ששולטת במתרחש במתחם. "לא ניתן להכניס לפה מחט בלי אישור של המשטרה", אומר הרשלר. "הם שולטים במה שקורה פה, במיוחד עכשיו מאז שהתרחש האסון. את הטענות יש להפנות אליהם. ויש לנו טענות. ראית איך השירותים פה נראים? למה זה מגיע לנו? שיטפלו פה בשירותים".

תחנת המשטרה במירון. הרשלר: "לא ניתן להכניס לפה מחט בלי אישור של המשטרה" (צילום: אוריאל לוי)