53.7% מהעובדים בישראל דיווחו ב-2021 על שחיקה גבוהה במקום העבודה שלהם, ו-4.6% העידו על שחיקה קיצונית, כך לפי מחקר חדש של המוסד לבטיחות וגיהות. סקר שערכו חוקרי המוסד מצא שהשחיקה הגבוהה ביותר נרשמה אצל עובדי עיריות, משרדי ממשלה, שירותי בריאות, מערכת החינוך והאקדמיה, נהגים ועובדים בענף המסחר.

במסגרת המחקר, שערכו ד"ר לליב אגוזי וד"ר אשר פרדו, נסקרו כ-2,011 עובדים מקשת רחבה של מקצועות בשוק העבודה. שאלוני הסקר בחנו היבטים שונים של שחיקה תעסוקתית: עייפות גופנית, תשישות קוגניטיבית (מחשבתית), תשישות רגשית, תחושת לחץ, מספר ימי המחלה של העובדים (שלא קשורים למגפת הקורונה) ושינויים במצב הבריאותי. השאלונים מולאו פעמיים, בדצמבר 2020 ובדצמבר 2021. השוואה של תוצאות שתי השנים מצאה שב-2021 ירדה רמת הלחץ הממוצעת אבל עלתה מעט רמת השחיקה.

(מקור: המוסד לבטיחות לגיהות)

ב-2021 דיווחו 38.7% מהעובדים שרמת הלחץ שלהם ירדה, ו-22.5% העידו כי רמת הלחץ שלהם עלתה. לעומת זאת, 34.9% העידו שרמת השחיקה שחוו ירדה, ו-45.7% העידו שהיא דווקא עלתה.

קשר מובהק בין שחיקה בעבודה להידרדות המצב הבריאותי

נתון משמעותי נוסף שמצא מהמחקר, הוא שעובדים שרמת השחיקה שלהם ב-2020 הייתה גבוהה, נטו להיעדר יותר בגלל מחלה ב-2021. בקרב העובדים שחשו 'רמת שחיקה גבוהה מאוד' בדצמבר 2020, כ-19% דיווחו שלקחו במחצית השנייה של 2021 יותר מ-7 ימי מחלה, 17% לקחו 6-4 ימי מחלה.

לעומת זאת, רק 8% מהעובדים שהעידו על רמת שחיקה נמוכה ב-2020 לקחו יותר מ-7 ימי מחלה, ו-11% לקחו 6-4 ימי מחלה.

בקרב עובדים שדיווחו על 'רמת שחיקה קיצונית', גם נתוני הניצול של ימי המחלה היו קיצוניים. כ-32% מהם לקחו 6-4 ימי מחלה במחצית השנייה של 2021, ועוד 17% לקחו יותר מ-7 ימי מחלה.

המחקר מצא גם קשר בין שחיקה גבוהה בשנה קודמת לריבוי מקרי מחלה, או החמרה במחלות קיימות. בין המחלות שהעובדים דיווחו שהתפתחו או החמירו היו מחלות לב וכלי דם, סוכרת ומחלות מערכת העיכול.

שחיקה גבוהה נמצאה קשורה גם לסיכון מוגבר לבעיות שריר-שלד, כמו גב וצוואר תפוסים, קרעים או מתיחות קשות בשרירים וכאבי מפרקים (ברכיים, ידיים, קרסוליים). עוד נמצא קשר גם בין שחיקה גבוהה בעבודה לבין סיכון מוגבר למעורבות בתאונות.

לטענת החוקרים, הקשר בין רמת השחיקה ב-2020 לכלל השינויים הבריאותיים שדווחו ב-2021 היה מובהק, והסביר כ-12% מהבדלי ההתפלגות של השינויים בבריאות.

הפתרון: טיפול בעומסי עבודה ועידוד איזון פנאי-עבודה

החוקרים ציינו שיש גורמים רבים שנמצאו קשורים להתפתחות שחיקה תעסוקתית. בין היתר גורמים במבנה התפקיד ודרישותיו, יחסים עם ממונים ועמיתים, תרבות ארגונית וערבוב גבולות בין הבית לעבודה.

"תקופת הקורונה העלתה את רמת חוסר הוודאות, את הדרישות הגוברות מהעובדים ואת הקושי להתנתק וליצור זמני מנוחה", אמרו החוקרים. "הגורמים ללחץ נחלקים לגורמים הקשורים לדרישות שמציב התפקיד בפני העובדים, כלומר, המאמץ שעליהם להשקיע כדי למלא את משימותיהם, ולגורמים הקשורים למערכות היחסים הבין אישיות שלהם עם מנהלים, עמיתים ולקוחות".

עובדים במשטרת ישראל ובמערך הכבאות דיווחו על עבודה בסביבה עוינת, תחת עומס, חוסר באוטונומיה, קונפליקט בין עבודה למשפחה ועל חסמים ארגוניים כגורמים לשחיקתם בעבודה.

בענף ההיי-טק דיווח בעיקר על עומס מנטלי. בענף הבנייה על סביבה עוינת, ובענף שירותי הניקיון והאבטחה דיווחו על תחושת חוסר הוגנות וחוסן נמוך.

במוסד לבטיחות ולגיהות ממליצים לארגונים ולמעסיקים לעסוק באופן רציף בזיהוי והערכת סיכונים לשחיקה תעסוקתית. תהליך שדורש לבדוק, לנתח, לעבד ולזהות דפוסים קבועים שבאים לידי ביטוי אצל עובדים שיכולים להעיד  על מצוקה נפשית כמו: לקיחה חריגה של ימי מחלה, שיעורי תחלופה גבוהים של עובדים, ירידה במדדי הביצוע ותלונות פנים ארגוניות.

לפי אנשי המוסד, תהליכי מניעה וטיפול בתופעות של לחץ ושחיקה בעבודה מומלץ לקדם בשלב כמה שיותר מוקדם, ולא לחכות שהמצב יחמיר. מהלכים כאלו יכולים לכלול שינויים ברמה המערכתית, כמו תהליכי הערכת מנהלים, שינויים בתכניות העבודה, בסביבתה וברמת העומס המוטל על העובדים.

לצד זאת, מומלץ ללוות את העובדים ולעודד אותם לבצע גם שינויים ברמה האישית והמקצועית כדי למנוע תהליכי שחיקה, כמו שינוי בהגדרות התפקיד בהתאם לנטיות האישיות, ולאפשר אותם. במוסד ממליצים גם לעודד את העובדים לקיים איזון נכון בין פנאי ועבודה.

במוסד ציינו גם שביוני 2021 פורסם תקן  ISO 45003, שמהווה מדריך לכתיבת נהלי עבודה לשמירת בריאותם הרגשית של העובדים.

"לחץ ושחיקה נפשית הפכו לחלק בלתי נפרד מהסיכונים הבריאותיים במקום העבודה ולסיכון בבטיחות העובדים", אמר מנכ"ל המוסד ד"ר מיקי וינקלר, "שכוללים עלייה בתחלואה, החמרתן של מחלות קיימות, כאבים ובעיות גופניות".

"על המעסיקים בישראל להבין ששמירה על הבריאות הנפשית של העובדים יכולה להשפיע גם על רמת התפוקה שלהם עבור החברה", הוסיף. "המוסד לבטיחות ולגיהות מזמין את המעסיקים להשתמש בשירות הייעוץ וההכוונה שלו לשמירה על בטיחותם ובריאותם הנפשית והפיזית של העובדים בישראל".