אחד מכל עשרה בני נוער חווה בריונות ברשת. בשליש מהתיקים שנפתחו בגין עבירות מין במרחב המקוון היה קורבן קטין. רבע מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים הם קטינים – כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסם היום (שני) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
לדברי אנגלמן, "נתונים אלה ונוספים מהווים נורת אזהרה בפני מקבלי ההחלטות בכלל, ובפני מערכת החינוך וגורמי האכיפה בפרט".
אנגלמן הציג את הדו"ח בפני נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, ואמר: "ברחבי העולם ובישראל מציינים את שבוע הגלישה הבטוחה, אך בעת הזאת הנתונים בישראל לא מעודדים. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, תוך רתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה – בפרט שההערכות מצביעות על השימוש הגובר במרחב המקוון, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, בתקופת הקורונה אשר הביא להתגברות הפעילות הפלילית ברשת האינטרנט.
"המציאות המשתקפת בדוח זה מחייבת התבוננות, ניתוח ופעולה משמעותיים ברמה הלאומית. יישום ההמלצות של הדוח ופעולה נחושה של משרדי הממשלה יקרבו, ולו במעט, את הרשת למקום בטוח יותר עבור ילדינו".
המבקר בדק את נושא ההגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון בהיבטי אכיפה, טיפול, חינוך ומניעה. הביקורת נעשתה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105, במשרד החינוך ובמשטרה. בדיקות השלמה בוצעו במשרד המשפטים, במשרד לביטחון הפנים, במשרד התקשורת, במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי וביחידת צור בשירות בתי הסוהר. נוסף על כך התקיים שיח עם עמותות, ארגונים ומומחים שונים העוסקים בנושא. כמו כן, התקיים מפגש עם נציגי מועצת התלמידים והנוער הארצית, וכן בוצע הליך שיתוף ציבור עם הורים ומנהלים.
הממשלה הקימה מטה לאומי להגנת על ילדים ברשת, אך לא קבעה מדיניות כוללת
כדי להתמודד עם הסיכונים הטמונים במרחב המקוון לילדים ולבני נוער קיבלה ממשלת ישראל בשנת 2016 החלטה על הקמת מטה לאומי להגנה על ילדים ברשת. המטה הלאומי הוקם בשנת 2018 כמערך משולב משטרתי-אזרחי לטיפול בכלל ההיבטים של אלימות ופשיעה נגד ילדים ובני נוער ברשת. שותפים בו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, משרד החינוך, משרד הבריאות, ומשרד הרווחה, ופעולתו מלווה על ידי משרד המשפטים.
המטה מורכב מיחידה משטרתית (יחידה 105), הכוללת מפלג מודיעין ומפלג חקירות; ממוקד טלפוני – מוקד 105 – המאויש על ידי שוטרים לצד נציגים ממשרדי הממשלה השותפים, ומאגף אזרחי המתכלל את כל הפעילות האזרחית של המערך. לצד המטה הלאומי פועלים משרדי ממשלה שונים וגופים אחרים בהיבטי המניעה, הטיפול והאכיפה הנוגעים להגנה על ילדים ובני נוער במרחב המקוון.
מבקר המדינה מצא בביקורת שלא קיימת מדיניות לאומית בנושא הגנה על קטינים ברשת. הגופים הבין-לאומיים העוסקים בנושא וכן החלטת הממשלה משנת 2016 עמדו על הצורך בגיבוש מדיניות לאומית לשם התמודדות יעילה עם האתגרים הכרוכים בהגנה על קטינים במרחב המקוון. נמצא כי נכון לאוקטובר 2021 לא גובשה על ידי ועדת ההיגוי הבין-משרדית מדיניות לאומית. בהיעדר מדיניות המגדירה יעדים לאומיים, הקובעת תחומי פעילות ויעדים ברורים לכל אחד מבעלי העניין הפועלים בתחום, המגדירה את קהלי היעד שיש לפעול מולם, והמתייחסת למשאבים ולתקציבים הנדרשים להגשמתה בטווח הקצר והארוך – נפגעת היכולת להתמודד עם הנושא באופן מיטבי.
רוב הפגיעות לא מדווחות, מחצית מההורים לא שמעו על מוקד הפניות
בנוגע להיכרות עם מוקד 105 – מסקר HBSC משנת 2019 עולה כי מרבית הילדים ובני הנוער שנפגעו ברשת (70%) לא דיווחו על כך לשום גורם. מנתוני סקר המשרד לביטחון הפנים לשנת 2019 עלה כי שיעור ניכר מבני הנוער שהשתתפו בסקר (41%) לא שמעו על המוקד. בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 עלה כי 51% מההורים שהשתתפו בסקר לא שמעו על המוקד.
10% מהפניות מהמוקד הן בערבית, 0 שוטרים ערבים משרתים בו
עוד מצא המבקר כי אחת מכל עשר פניות למוקד 105 היא בשפה הערבית. בין פניות אלה – פניות הנוגעות להפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני או כאלה העלולות להביא לפגיעה בקטין בשל צילום שאינו תואם את דפוס הלבוש או ההתנהגות בחברות שמרניות. נכון לאוגוסט 2021 לא היו במוקד שוטרים דוברי ערבית. כדי לתת מענה לפניות אלו נעזרו במוקד בנציגת משרד החינוך ובשוטרים דוברי ערבית ממחוזות שונים שהתנדבו לסייע. נכון לנובמבר 2021 משרתת במוקד שוטרת אשר עברה הכשרה בת כמה חודשים באולפן ללימוד השפה הערבית. פתרונות אלו אינם מיטביים.
המוקד לא נגיש בווטסאפ וברשת
בנוגע לפנייה למוקד בדרך מקוונת – ילדים ובני נוער פעילים ומתקשרים באמצעות יישומים למיניהם, כגון צ'ט ווטסאפ. בסקר שנערך הביעו כ-45% מהם העדפה לפנייה בדרך מקוונת במקרה של פגיעה ברשת. למרות זאת, נכון לנובמבר 2021 הדרך היחידה לפנייה למוקד היא טלפונית.
אין נתונים על הטיפול המשטרתי בפניות למוקד או מעקב אחריו
בנוסף, מצא המבקר כי לא קיימים נתונים בדבר פניות שהמוקד העביר לטיפול תחנות המשטרה: 56% מהפניות למוקד מסווגות כאירועים הכוללים היבטים פליליים. אירועים אלו מועברים על פי רוב לטיפול תחנות המשטרה. נמצא כי אין בידי המוקד או המטה הלאומי או המשטרה נתונים על מספר הפניות שהעביר מוקד 105 לטיפול תחנות המשטרה לאורך השנים.
באשר לתועלת הפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכיפתי, עלה כי המוקד מבצע פעולות כגון איתור חשודים והוצאת צווים במטרה לסייע לתחנות לטפל בתיקי החקירה, אולם אינו מקבל באופן שיטתי וסדור היזון חוזר מהתחנות בנוגע לפניות שהעביר אליהן, שעניינן חשש לעבירות נגד קטינים במרחב המקוון, (לדוגמה – אם נפתח תיק פלילי, אם התיק נסגר, ואם כן – באילו עילות, ובאילו קשיים נתקלו החוקרים).דבר הפוגע ביכולתו לטייב את עבודתו.
משרד מבקר המדינה קיבל ממוקד 105 רשימה חלקית של הפניות שהמוקד הפנה לטיפול תחנות המשטרה, וניתח את אופן הטיפול בתחנות בתיקים אלו. ניתוח הנתונים מעלה צורך בבחינה יסודית של תועלת הפעולות שהמוקד מבצע בהיבט האכיפתי, כמו גם את הצורך בבחינת קשיי הטיפול בתחנות בתיקים הנוגעים למרחב המקוון. להלן הממצאים:
מבקר המדינה מצא כי כרבע מתיקי החקירה שנפתחו בתחנות שמקורם בפניות למוקד 105 (441 מבין 1,704) סווגו על ידן כ"תיקים כלליים", ונסגרו בעילה שהם אינם כוללים עבירה פלילית. זאת, למרות העובדה שתיקים אלו נפתחו בתחנות לאחר שבחינה ראשונית שערך גורם משטרתי במוקד 105 העלתה כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית.
עוד עלה בבדיקה שלמרות שבמוקד 105 מבוצעות פעולות מקדימות שמטרתן לסייע לטיפול התחנות בתיקי החקירה במרחב המקוון, שיעור סגירת התיקים כמעט זהה – בין שהתלונה נתקבלה ישירות בתחנה ובין שקדמה לה פנייה למוקד (72.3% לעומת 71%).
ביחס למערכות הטכנולוגיות בהם מוקד 105 עושה שימוש, מבקר המדינה מצא כי מזה כשלוש שנים הפעלת מוקד 105 נעשית באמצעות מערכות טכנולוגיות שאינן מתאימות לצרכיו. כתוצאה מכך נפגעת איכות הטיפול באירועים, יש קושי בעריכת פיקוח ומעקב אחר הטיפול באירועים, וקיים חשש מתמיד לתקלות. נמצא כי רק באוגוסט 2020 הועבר תקציב בסך 2.7 מיליון ש"ח לפיתוח המערכות הטכנולוגיות לשם התאמתן לפעילות מוקד 105.
בנוסף, נמצא כי למרות העובדה שהיקף הפשיעה במרחב המקוון הולך וגדל אין בידי גופי האכיפה – משטרת ישראל והפרקליטות – נתונים שמהם ניתן לעמוד באופן מהימן על היקף הפשיעה במרחב המקוון ועל מגמותיה בכלל, ובאשר לקטינים בפרט. תוצאה זו נובעת משלוש סיבות עיקריות: המשטרה מסווגת תיקים שבוצעה בהם עבירה במרחב המקוון כ"קשורים לאינטרנט" בעת פתיחתם בתחנת המשטרה. ואולם, במקרים רבים הסיווג נעשה באופן שגוי, דבר המשליך על יכולת המשטרה לזהות תהליכים ותופעות בעולם הפשיעה המקוונת. כך למשל: מתוך 1,263 תיקים שמקורם במוקד 105, 502 (40% מהתיקים) לא סווגו בתחנות כ"קשורים לאינטרנט", הגם שזהו עצם העיסוק של המוקד.
נוסף על כך נמצא כי במערכות הממוחשבות של הפרקליטות לא קיים שדה שעניינו ביצוע עבירה במרחב המקוון, ובשל כך לא ניתן לשלוף באופן אוטומטי ממערכות הפרקליטות נתונים על תיקים שנפתחו בה בגין עבירות במרחב המקוון על אודות כתבי אישום שהוגשו בגינן. כמו כן, נמצא כי לא ניתן לשלוף ממערכות הפרקליטות נתונים ממצים או מהימנים על מספר הקורבנות הקטינים בכלל, ועל אלו שנפגעו במרחב המקוון בפרט.
בניגוד לחוק: חברות האינטרנט לא מציעות סינון תכנים חינמי
מבקר המדינה בחן גם את נושא סינון התכנים הפוגעניים החינמי: הוראות החוק מחייבות את ספקיות הגישה לאינטרנט ליידע את מנוייהן על אודות קיומם של אתרים ותכנים פוגעניים, ולהציע להם שירות סינון ללא עלות. פיקוח שערך משרד התקשורת העלה כי במרבית המקרים (80%-100%) החברות לא עשו זאת. בנוסף, סקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב הורים ביולי 2021 העלה כי כשליש מההורים אינם מכירים את השירות האמור של החברות.
31 מתוך 108 חשודים בפדופיליה חמורה לא טופלו
במסגרת הדוח מבקר המדינה בחן גם את הטיפול המשטרתי ברשימה של חשודים בתחום הפדופיליה. בעניין זה עלה כי בשנת 2019, גובשה במשטרה רשימה הכוללת את נתוניהם של כ-190 חשודים פוטנציאלים ומעורבים בביצוע עבירות בתחום הפדופיליה ברשת, בהתבסס על המידע שהיה קיים במשטרה. החשודים סווגו לקטגוריות לפי רמת מסוכנותם. הרשימה הופצה בפברואר 2020 לכלל יחידות המשטרה. הועלה כי לכאורה, מאז הופצה הרשימה לא טיפלה המשטרה בעניינם של 31 חשודים (מבין 108 חשודים שסווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר) במישור הגלוי או הסמוי, הגם שהם סווגו ברמת המסוכנות הגבוהה ביותר.
רבע מהקורבנות בתיקי הפצת סרטונים מיניים הם קטינים
בנושא "חוק הסרטונים" (הפצת תמונות וסרטונים מיניים של אדם שלא בהסכמתו) – בני נוער רבים נפגעים פגיעה קשה מהפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני. חוק הסרטונים קובע כי ביצוע פגיעה כזו הוא עבירה פלילית, ועל כן בני נוער עלולים למצוא את עצמם עוברים על החוק, על כל המשתמע מכך. נתוני סקרים שנערכו מלמדים כי בני נוער רבים (כשליש מהם) אינם מודעים לחוק. עוד עלה כי 25% מהקורבנות בתיקים הנוגעים לעבירה על חוק הסרטונים הם קטינים.
למשטרה אין מענה מספק לעבירות טכנולוגיה
התרחבות הפשיעה למרחב המקוון מציבה בפני גופי האכיפה אתגרים כבדי משקל, ובהם כאלה הנוגעים למיצוי הראיות הדיגיטליות. נמצא כי בפעילות יחידות הזי"ט (הזירה הטכנולוגית) יש קשיים, כגון: עומס הולך וגובר על חוקרי הזי"ט, הנדרשים לתת מענה לכל החקירות בתחנה – דבר היוצר "פקק" בטיפול ועיכוב בחקירות, חוסר בעמדות פריקה להפקת הראיות הדיגיטליות בתחנה – דבר הגורם אף הוא לעיכוב בטיפול בראיות.
בעיה זו מתחדדת לנוכח נפחי הזיכרון העצומים שיש היום לכל מכשיר, דבר המאריך את משך זמן הפריקה והפקת הראיות; מדובר בהיקף עצום של ראיות דיגיטליות המחייב אגירה מיוחדת וניתוח האורך זמן ממושך לנוכח המידע הרב שהצטבר. קשיים אלו מביאים לעיכוב בטיפול בכלל תיקי החקירה, לרבות אלה העוסקים בעבירות נגד קטינים במרחב המקוון.
נוסף על אלה הועלו פערים הנוגעים ליכולתן של יחידות הנוער בתחנות לתת מענה לפשיעה של בני נוער במרחב המקוון. בין היתר, במסמכי המשטרה צוין כי חוקרי הנוער אינם מכירים את השפה של הילדים המגיעים לחקירה, כי הם אינם מכירים במידה מספקת את המרחב המקוון, וכי אינם יכולים לחקור תיקים הדורשים משאבים רבים ומיומנות טכנולוגית. עוד נמצא כי איוש תקני חוקרי הנוער בתחנות המשטרה חסר, בחלק מהמחוזות מדובר בפער משמעותי (במחוז דרום הפער הוא כ- 40%; במחוז ירושלים כ- 23%; ובמחוז תל אביב כ- 19%).
המבקר אנגלמן ציין בדוח כי "ההגנה על קטינים במרחב המקוון נוגעת לגורמים רבים, ועל כן כל פתרון שיתייחס לאחריות של גורם אחד במשוואה מורכבת זו, יהיה בסופו של דבר חלקי ובלתי מספק. ההתמודדות עם הסיכונים במרחב המקוון מחייבת פעולה רחבה ברמה הלאומית, שתכלול התייחסות להיבטי חינוך ומניעה, טיפול ואכיפה, ורתימת כל בעלי העניין הרלוונטיים לפעולה מתואמת בנושא חשוב זה". המבקר אף התייחס למודל העבודה הייחודי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת וציין כי למודל עבודה כזה, בו עובדים כתף אל כתף כמה משרדי ממשלה לצורך מתן פתרון הוליסטי, יש יתרונות משמעותיים בהתמודדות עם בעיות חוצות משרדים.
משרד החינוך לא גיבש תכנית מקיפה
מבקר המדינה מצא בביקורת בנושא זה כי במאי 2020 גיבש מטה המשרד תוכנית מערכתית רב-שנתית לקידום התנהלות מיטבית של תלמידים ולמניעת פגיעה בהם ברשת, אולם נכון לאוקטובר 2021, היא טרם אושרה על ידי מנכ"ל המשרד וטרם הופצה למחוזות ולמוסדות החינוך. עוד עלה כי המשרד לא קבע במסגרת התוכנית כלי פיקוח, בקרה ודיווח על יישומה.
כדי ליצור תמונת מצב מערכתית שלמה יותר, הכוללת הן את הנתונים המגיעים מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת והן את הנתונים ממחוזות משרד החינוך, המליץ מבקר המדינה אנגלמן כי משרד החינוך יסדיר בחוזר אח"ם את אופן איסוף הנתונים על ידי המחוזות כך שיהיה אחיד וישקף את הנתונים מהשטח, ושהחוזר יחייב את המחוזות לדווח באופן עיתי למטה המשרד על נתוני הפגיעה ברשת שבידיו.
כמו כן מוצע כי משרד החינוך ישלים את גיבוש חוזר המנכ"ל העוסק בהעברת מידע על תלמידים, בין היתר, באופן שייקבע כללים ברורים בדבר חיסיון מידע על תלמידים המעורבים בפגיעות מקוונות, בד בבד עם הבטחת רציפות הטיפול בהם ומניעת התנהגות פוגענית מצדם בעתיד. יצוין כי המלצה ברוח זו נכללה בחוות דעת שהגיש מבקר המדינה לכנסת בנושא "יישום החוק למניעת הטרדה מינית" ממאי 2020.
עוד ציין מבקר המדינה אנגלמן כי ממצאי הדוח מצביעים על כך שמשרד החינוך לא יצר ברמות המטה ובתיה"ס תשתית חינוכית הנותנת מענה מספק להיבטים השונים של התנהלות מיטבית ברשת. כמו כן המליץ המבקר אנגלמן, בין היתר, כי משרד החינוך יוסיף ויפעל לקידום התנהלות מיטבית ברשת ולמניעת פגיעה בתלמידים, מתוך העברת מסר לכל הגורמים השותפים לחינוך התלמידים לגבי החשיבות הראשונה במעלה של הנושא. במסגרת זאת מומלץ כי משרד החינוך ירחיב את מעגלי שיתוף הפעולה בין יחידות המטה והשטח, יחדד ויעדכן את הנהלים והתוכניות לבניית תשתית להתמודדות עם הנושא בבתי הספר, יגביר את המעקב אחר יישומם וכן את הערכת תרומתם.
במשרד החינוך אמרו בתגובה: "לנוכח המצוקות פרסמה שרת החינוך את התכנית המערכתית למניעת אלימות "באים בטוב – לא מרימים ידיים". לתכנית הוקצה כחצי מיליארד ש"ח, כאשר בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים קיבלו תקציב לפי גודל בית הספר, שנע בין 45,000 ש"ח ל-90,000 ש"ח. החטיבות העליונות קיבלו גם הן תקציב גמיש של 20,000 ש"ח בממוצע, נוסף על התקציבים הגמישים שניתנו להם במסגרת תכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית).
"במסגרת תכנית השרה אף פועלים לטפח מנהיגות נוער שומרי סף שיוכלו לסייע בהטמעה של מסרים לגלישה בטוחה, ויתריעו במקרה של פגיעה ברשת בפני גורמים רלוונטיים.
"לצד אלה, יצויין כי המבקר חיזק כמה מן הפעולות שהמשרד מקדם בנושא התנהלות מיטבית ברשת ומניעת פגיעה של תלמידים. בתוך כך, הוא מזכיר את פעילות מוקד 105 ושיתופי הפעולה עם גורמי מקצוע חיצוניים, מיקוד בפיתוח מקצועי והכשרה של צוותי החינוך, מדריכים וגורמי פיקוח. התאמת מערכת החינוך לשינויים הטכנולוגיים המהירים, המציבים אתגרים מורכבים לתלמידיה ולבוגריה בעולם הדיגיטלי. בעניין זה מציין המבקר, כי משרד החינוך פועל להנחיל לתלמידים בסיס ידע וערכים הנדרשים להם בעידן הנוכחי."
