התכנית שהציגו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן היא מענה ראשון לזעם הציבורי ביחס לעליית המחירים והעלאת המיסים על ידי הממשלה. עצם ההחלטה להזרים כסף לציבור ולהגדיל את ההכנסה הפנויה חשובה, אבל התכנית גם משקפת תפיסת עולם.
שר האוצר הבהיר מייד עם הצגת התכנית שלא תהיה חריגה ממתווה הגרעון, ולא יהיו קיצוצים בשביל לממן את הצעדים הכלכליים שעלותם מוערכת ב-4 מיליארד שקלים. זה יכול היה להישמע כמו קסם – תכנית בלי השלכות, אבל מי שעוקב אחר תקציב המדינה יודע שבשנתיים האחרונות, למרות הקורונה, הכנסות המדינה ממיסים חצו ב-25 מיליארד שקלים את היעד. הגרעון של ישראל קטן יותר מכל תחזיות.
כדי להצדיק את העובדה ש-25 מיליארד שקלים הלכו לכיסוי הגרעון ולא לצרכים חברתיים, אמרו בזמנו במשרד האוצר, שמדובר בעלייה חד פעמית שנובעת מפעילות מוגברת בהייטק ובנדל״ן. בדבריו במסיבת העיתונאים חשף ליברמן שלא מדובר בזינוק חד פעמי בהכנסות המדינה. ״בימים הקרובים תתעדכן תחזית ההכנסות ממיסים כלפי מעלה״, הסביר שר האוצר בתשובה לשאלת מימון הצעדים הכלכליים, ״למרות התכנית הגרעון יקטן״. במילים אחרות, בקופת המדינה הצטברו עודפים. שר האוצר וראש הממשלה בסך הכול החליטו איך לחלק אותם.
החלטתו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, להעביר מענק לכל אזרח, זכתה בזמנו לביקורת קשה על כך שבמסגרת הזו עובר כסף גם לעשירים. המבקרים שאלו ׳איך זה יכול להיות שיצחק תשובה יקבל גם הוא מענק?׳. אבל התכנית הנוכחית תגדיל גם היא את הנטו של העשירים ביותר, במאות שקלים. משום מה, הפעם הביקורת לא נשמעת.
הצעד הכלכלי המשמעותי ביותר בתכנית הוא תוספת נקודות זיכוי במס הכנסה למשפחות עם ילדים בבני 12-6. הצעד קובע שעל כל ילד בגילאים האלה, תתווסף נקודת זיכוי להורים. ערכה הכספי של נקודה כזו הוא 223 שקלים. משפחה שיש בה שני הורים ושני ילדים תהיה זכאית לצורך הדוגמה ל-874 שקלים בחודש, 10,488 שקלים בשנה.
אלא שמדובר כאמור בזיכוי מס, והיכולת ליהנות מההטבה הזו תלויה בכך ששני ההורים משלמים מס בהיקף משמעותי. עובדים ברמות השכר הנמוכות הקרובות לשכר המינימום, לא יזכו להטבה הזו. מי שבטוח ייהנה ממנה הם דווקא בעלי המשכורות הגבוהות, מעל לשכר הממוצע.
כדי לתת מענה לעובדים העניים יותר, מציעה התכנית הגדלה של מענק העבודה, הידוע גם בשם מס הכנסה שלילי. המענק הזה ניתן לעובדים שמרוויחים עד כ-6,400 שקלים (התנאים שונים להורים יחידנים, ובהתאם למספר הילדים). קבלת מענק העבודה איננה אוטומטית, והיא דורשת פנייה יזומה של העובד, ועמידה בקריטריונים רבים ונוקשים.
ההגדלה עומדת על 20% בלבד, כ-800 שקלים בשנה, סכום נמוך משמעותית ממה שנותנת אפילו נקודת זיכוי אחת בזיכוי מס, כ-5,352 שקלים בשנה.
במצגת שהעביר משרד האוצר יש דוגמאות להשפעה של התכנית על משפחות שונות. המצגת עצמה חושפת את האבסורד (או המדיניות הכלכלית שמובילה את הממשלה): משפחה שמרוויחה מעל השכר הממוצע תקבל 12,988 שקלים בשנה, ומשפחה שמרוויחה מתחת לשכר הממוצע תקבל 7,430 שקלים בשנה. אם חד הורית עם שני ילדים תקבל 3,702 שקלים בלבד.
רוב הצעדים שהובאו בתכנית אינם בעיתיים כשלעצמם. הגדלת ההכנסה הפנויה תגיע גם לעשירונים הגבוהים, אבל תסייע גם למעמד הביניים. תוספת הסבסוד לצהרונים היא צעד חברתי חשוב, וגם ביטול מס הבלו על החשמל. אבל היא גם ממשיכיה להרחיב פערים כלכליים.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בעצמו שהתכנית משקפת ״תפיסה ערכית״. בתכנית של בנט וליברמן, עובדים עניים מקבלים פחות. מובטלים, נכים וקשישים, לא מקבלים דבר.
