תגמול כספי אמנם נשאר השיקול החשוב ביותר לעובדים בבחירת מקום העבודה, אבל גם גורמים לא פיננסיים, כמו סביבת העבודה, הגמישות שלה והיחס מהמעסיק הם שיקול מכריע בקבלת ההחלטה, לפי סקרים של רנדסטד וורקמוניטור.

החברה ביצעה ב-2021 שני סקרים בקרב עובדים בני 65-18 מ-34 שווקים ברחבי העולם, ו-58% השיבו שפיצויים והטבות כלכליות משפיעים על בחירותיהם המקצועיות.

הסקרים בדקו את חשיבותן של תחושת המשמעות, הגמישות והסביבה הבטוחה. 42% השיבו שחשובה להם תחושת המשמעות בעבודה, 40% השיבו שחשובה להם הגמישות והיכולת לשלב התחייבויות מחוץ למקום העבודה. 40% השיבו שחשובה להם העבודה בסביבה בטוחה, 35% השיבו שהם מחפשים עבודה עם שליטה על רמות הלחץ, ו-35% השיבו שהם מעוניינים לעבוד עבור מעסיק מכבד ומכיל.

שיקולים נוספים שעלו מהסקרים הם הזדמנויות הצמיחה, סביבת עבודה מכילה והאפשרות לעבוד מהרחוק. 33% ענו שחשובות להם אפשרויות לצמיחה וקידום בעבודה. 32% דיווחו כי חשובה להם שסביבת העבודה תהיה מכילה. 23% ענו שהם מחפשים עבודה שמאפשרת עבודה מרחוק. 23% מחפשים מקום עבודה שמעודד חיבור ויצירת קשרים, ו-21% מחפשים הזדמנויות לרכוש מיומנויות שיועילו להם בשוק העבודה בטווח הארוך.

"יותר עובדים רוצים לעבוד במקום שהם מרגישים בו מיצוי של היכולות שלהם"

לדברי עמית בן צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב מבית ההסתדרות, התופעה הזו זכתה לכינוי 'ההארה הגדולה'. "היא מעידה על תהליכי שינוי במוטיבציות וסדרי העדיפויות של עובדים ברחבי העולם. עובדים רוצים לעבוד במקום שטוב להם בו ושהם מרגישים שהם ממצים בו את היכולות והכישרונות שלהם".

לדבריו, בעוד התפטרות המונית נרשמה בעיקר בשוק העבודה האמריקאי, וזכתה לכינוי 'ההתפטרות הגדולה', מהסקר הנוכחי אפשר ללמוד על שינויי מגמה רחבים יותר במוטיבציות לעבוד, שבאים לידי ביטוי בכלכלות רבות ומגוונות יותר.

"אנחנו רואים בסקרים שנעשים בקרב העובדים שהמוטיבציות הללו קיימות גם פה בישראל. אנחנו עדיין לא רואים בישראל שיש 'התפטרות גדולה', אבל אפשר לראות שלצד העלייה בשיעור התעסוקה, שמתקרב לזה של ערב המשבר, עדיין חסרים הרבה מאוד עובדים בהרבה מאוד ענפים". לדבריו, בימים אלה הפורום מנתח ובוחן את הסיבות למחסור העובדים בענפים השונים.

"אנחנו יודעים שענף ההיי-טק לא נפגע, ואפילו צמח בשנתיים האחרונות, והביקוש לעובדים בו הוא אדיר. אבל בענפים בקצה השני, כאלו שהעובדים בהם נדרשים למיומנויות פחות גבוהות, אנחנו מנסים להבין מה קורה ומדוע בכל זאת יש מחסור. ההשערה שלנו היא שבדיקה מעמיקה תעלה תמונה אחרת. לא בטוח שהמחסור בעובדים מתורגם בענפים הללו על ידי המעסיקים להעלאות שכר מספיקות שיפצו על מצוקת כוח האדם שיש להם".

"אמפתיה תורמת לנאמנות של עובדים מוכשרים"

להערכתו, לשינויים בגישת העובדים כלפי שוק העבודה יש השלכות מרחיקות לכת על מעסיקים, קובעי מדיניות וארגוני עובדים. ״על פי המחקר, אחת הדרכים החשובות ביותר שבהן ארגונים יכולים להרוויח את נאמנותו של עובד מוכשר היא להפגין אמפתיה. רוב העובדים שהשתתפו בסקר אמרו שהם חשים תמיכה רגשית על ידי המעסיק שלהם.

"עם זאת, חברות חייבות להמשיך להבטיח את מחויבותן לספק את הצרכים של עובדיהן. בתקופה זו של נזילות יוצאת דופן של כוח העבודה, השיקול החשוב ביותר לפי הוורקמוניטור הוא להקשיב למה שהעובדים רוצים".

"יש מחדל מתמשך בהכשרה המקצועית בישראל"

היבט נוסף של השינויים בשוק העבודה לדבריו הוא האצת השינויים הדיגיטליים, שיצרה הזדמנויות עסקיות חשובות, אבל הותירה גם עובדים רבים מאחור ויצרה מחסור בעובדים מיומנים לענפים שדורשים מיומנות גבוהה. "הצורך בחיזוק ההכשרה המקצועית הוא השקפה שמשותפת היום למעסיקים ולעובדים כאחד".

80% מהמשיבים לסקרים מאמינים שעל עובדים להמשיך ללמוד ולהכשיר עצמם לאורך הקריירה. בן צור מזכיר מחקר שנערך על ידי פרופ' מיכל גרינשטיין וייס, ראש המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, יחד עם אוניברסיטת ריימן וג'וינט ישראל. במסגרת המחקר השיבו 21% מ-1,500 העובדים שנסקרו ביוני האחרון, שעברו הכשרה מקצועית בשנה החולפת. זאת, בעוד 40% העידו שהיו מעוניינים בכך. 

"יש מחדל מתמשך בהכשרה המקצועית בישראל כבר שנים ארוכות, אבל גם בשנתיים של משבר הקורונה הממשלה כשלה בתחום הזה". לדברי בן צור, הממשלה מתקשה להכשיר את העובדים בעלי המיומנויות וההשכלה הנמוכות יותר, מה שמעמיק את פערי המיומנויות.

"אלו אנשים שלא יכולים לשדרג את עצמם. הם זקוקים לעזרה, דחיפה ותמריצים, בין היתר כאלו שיבטיחו להם שבסוף ההכשרה תהיה גם עבודה רלוונטית. הממשלה חייבת להבין שאדם שעושה הכשרה, בטח מהשכבות המוחלשות, חייב גם הכנסה בתקופת ההכשרה".