אחמד זיאד אסיאד וראזי אבו סביתאן יצאו אתמול (ד') בבוקר לעוד יום עבודה בפרויקט "פארק בבלי" בתל אביב. בשעת צהריים הם נפלו אל מותם מהקומה ה-42 של המגדל, כשהפיגום שעליו עבדו קרס.
שניהם גדלו בשכונת א-טור במזרח ירושלים; למדו באותו תיכון, בהפרש של 6 שנים; ועבדו בשנתיים האחרונות בפרויקט התל אביבי. שניהם יצאו מהבית בכל בוקר בשעה 05:00 ועבדו עד 17:00 תמורת 350 שקלים ליום, 35 שקלים לשעה. הבוקר נקברו בבית הקברות בא-טור. קרוביהם וחבריהם יושבים לשלושה ימי אבל במסגד סלמאן אל פארסי בא-טור.
"היה לו חשוב לתמוך בהשכלה של אשתו"
אחמד זיאד אסיאד (26) היה נשוי לאיסראא, ובני הזוג ציפו ללידת בתם הבכורה. "הוא כל כך שמח לשמוע על ההיריון", מספר ל'דבר' מוחמד סיאד, דודו של אסיאד. "הוא היה מאושר, מרוצה לשמוע שזו ילדה, הוא מאוד רצה שתהיה לו בת".
אסיאד, מספר הדוד, היה ילד חייכן ובחור סבלני ואהוב, שחלם להקים בית, ובלית ברירה המשיך לעבוד בעבודה המסוכנת. "אשתו לומדת, והיה לו מאוד חשוב לתמוך בהשכלה שלה", אומר הדוד. "הוא רצה לתת עתיד טוב לבת שעתידה להיוולד. הוא חשב להפסיק, אבל עבודה בבניין זה מה שיש, הקורונה הקשתה עליהם, ועכשיו עומדת להיוולד תינוקת, אז הוא המשיך".
מאז שנודע כי איסראא בהריון, ניסה, לדבריו, הדוד לשכנע את אחיינו להפסיק את העבודה המסוכנת. "הוא ענה לי: 'אני מרוצה, דואגים לי'", אומר סיאד בדמעות, ומספר שרק לפני כמה חודשים, אסיאד נפצע במהלך העבודה. "הוא החליק בקומה הראשונה ונפצע, לא משהו רציני. הוא קיבל חודש חופשת מחלה. אחרי שבוע הוא אמר לי: 'נמאס, אני חוזר לעבודה'".
בשבת, בן דודו של אסיאד היה אמור להתחתן. "אחמד מאוד שמח, כאילו אחיו הקטן מתחתן", מספר סיאד. "הוא והבן שלי היו כמו אחים. בכל השבועות האחרונים הם היו בהכנות, רק לפני כמה ימים אחמד סיים לחלק את כל ההזמנות. הוא היה אחראי על הרשימות, והוא כל כך התרגש. בימים האחרונים הוא ישב על זה עד חצות, בכל יום. עכשיו, החתונה בוטלה, והבן שלי יושב ליד הקבר שלו, בגשם, כבר שעות ארוכות".
"חלם להתחתן, לפתוח עסק ולקנות בית, זה היה כל עולמו"
ראזי אבו סביתאן (20) היה הצעיר במשפחה בת שישה ילדים. הוא הותיר אחריו ארבע אחיות ואח. לפני שמונה חודשים הוא פגש את אהבת חייו, ולפני חודש בישר למשפחתו שהוא מתכנן להציע לה נישואין. לקראת החתונה הוא תכנן לקנות, בעזרת אביו ואחיו, דירה קטנה בשכונת הר הזיתים. "כל ההתכתבויות בווטסאפ איתו מלאות בתמונות של בתים, 'זה נראה כך', 'זה עולה כך'. חלומות גדולים, תכנונים לעתיד", מספר ל'דבר' אחיו, חאלד אבו סביתאן.
"הוא היה ילד, רק בן 20, לפני שנתיים סיים תיכון. היו לו כל כך הרבה חלומות. הוא רצה להקים משפחה", מספר האח, ופורץ בבכי. "הוא רצה לפתוח עסק משלו לעבודות זכוכית. להתחתן ושיהיה לו בית, זה היה כל עולמו. הוא רצה לצבור קצת כסף בשביל זה, אז הוא עבד בבניין. לא היה לו עוד מאיפה להביא כסף".
במשך שנה ושמונה חודשים עבד אבו סביתאן בבניין שממנו נפל אל מותו. "הוא הקים את כולו, הוא ואחמד, מההתחלה", מספר האח. "כשהוא היה חוזר מהעבודה, אמא הייתה מתחננת בפניו שיפסיק, כי זה מסוכן. כדי להרגיע אותה הוא שלח לה תמונות יפות מהפיגום וכתב: 'אני למעלה, עם חברים, תראי איזה נוף יפה יש לי'. עכשיו אמא שלי יושבת על הספה, ולא מסוגלת לדבר עם אף אחד.
"הוא היה ילד של אמא. בחור שכל הזמן מחייך, כל הזמן צוחק. כולם אהבו אותו. הייתה לו הלוויה של ראש ממשלה, כל הכפר היה איתו בדרך האחרונה".
"איפה הקבלן הזה? אני רוצה לפגוש אותו"
אבו סביתאן מספר שכשהגיע לזהות את אחיו באתר הבנייה, הזדעזע: "כשהתקשרו אלי הייתי בתל אביב. כשראיתי אותו פשוט נפלתי. שום איבר לא נשאר שלם. לא הייתי מסוגל שהאחיות שלי ואבא שלי יבואו לראות איך קוברים אותו. רציתי שיזכרו אותו כמו שהיה, ילד יפה וצעיר. פחדתי שאבא שלי יתקרב, שלא יקבל התקף לב".
שאלות רבות נותרו פתוחות והוא מבקש עליהן תשובה: "איך פיגום יכול ליפול למרות שהוא היה קשור והכל? איפה הקבלן הזה? אני רוצה לפגוש אותו. עד כדי כך עובד זה דבר זול בשבילכם? איך שמים עובד בקומה 42 בשביל 350 שקל ליום מהבוקר עד הערב כל יום? אני רוצה לראות את הכלב הזה שמעביד ככה. הוא מסוגל לעבוד בגובה כזה ולקבל 30 שקל לשעה? מה אגיד למי שהייתה צריכה להיות אשתו של אחי ולא הספיקה? כשתיוולד הבת של אחמד מה נגיד לה? שאין לה אבא כי הפיגום לא היה בסדר?"
המשפחות קיבלו, לדבריו, הבטחה שיחידת לה"ב 433 של המשטרה תחקור את המקרה ותמצא את האשמים. "יש הרבה קבלנים שמתייחסים לעובדים בבניין כאילו הם מספר. כאילו הם לא אנשים עם משפחות, עם תקוות, עם חלומות ורצונות לעתיד. סתם עובד שלוקח את הכסף שלו והולך. זה לא הגיוני", הוא אומר בכאב. "מתחילת השנה 7 צעירים הלכו, יצאו לעבוד ולא חזרו. למה זה לא מעניין אף אחד?"
