דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ז באייר תשפ"ב 18.05.22
20°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 17°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 27°אילת
  • 20°טבריה
  • 21°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

"מלחמה בריכוזיות יכולה גם לגרום לעליית מחירים. אין נוסחת קסם"

הכלכלן ד"ר אלון אייזנברג, מומחה בניתוח שווקים ותחרות, מסביר שריכוזיות היא לא תמיד הגורם לעליית מחירים, ומזהיר מפתרונות בזק: "ציפיות לשינוי מהיר לא תמיד מובילות למקומות טובים"

סופר מרקט אושר עד (צילום ארכיון: יונתן זינדל, פלאש 90)
דוד טברסקי

עליית המחירים הגבירה את הלחץ על הממשלה להילחם בריכוזיות במשק הישראלי, שרבים רואים בו גורם מרכזי ליוקר המחיר. הכלכלן ד"ר אלון אייזנברג, חוקר שווקים ותחרות במחלקה הכלכלית אוניברסיטה העברית שייעץ בעבר לבנק ישראל ולרשות ההגבלים העסקיים, מסביר בראיון ל'דבר' שלא מדובר בנוסחת קסם.

"ציפיות לשינוי מהיר לא תמיד מובילות למקומות טובים, בטווח הקצר או הארוך", מסביר ד"ר אייזנברג, "אם מדברים על ריכוזיות, נדרשת הבחנה בין צעדים שיש לנקוט בשגרה, כדי שהרמה הכללית של המחירים בישראל תרד או לפחות תמשיך להיות יציבה, לבין צעדים שיוכלו להביא אפקט מהיר".

אייזבנרג מציין שלעומת מדדי המחירים באירופה ובארצות הברית, שרשמו עליות של 5%-7% בשנה האחרונה, המדד הישראלי עלה רק ב-2.8%. בגלל רמת המחירים ההתחלתית בישראל, ישראלים רבים מרגישים בכיסם את מחירי הפירות, החשבונות והנסיעות שמחירם נסק באופן משמעותי בתקופה יחסית קצרה.

איך ניתן לקבוע אם עליית המחירים גדולה מידי?
"במחקר הכלכלי אין הגדרה לעליית מחירים מופרזת. הכלכלנים יכולים לראות רמת מחירים מסוימת ולהסביר אותה. בכלכלה תחרותית לחלוטין, כפי שהיא מוסברת בתאוריה, מחיר היחידה שנמכרת בסופר צריך להיות שווה לעלות השולית (עלות ייצור היחידה). כשיש לנו כוחות שוק שונים ולא תחרות משוכללת לגמרי, המחיר יהיה גבוה יותר מאותה עלות שולית. קשה למצוא דבר אחד ויחיד שמרמז על הסיבה למחיר".

ד"ר אלון אייזנברג (צילום: אלבום פרטי)

מנקודת מבט זו, אייזנברג מבקש להראות שאותם מונופולים, או כוחות ריכוזיים, אליהם מכוונים חיצי הביקורת, הם לא תמיד הסיבה ליוקר, ולעתים אף ההפך הוא הנכון. "כוח שוק שיש לשחקן יכול לנבוע ממוצר מאוד מבוקש שהוא מייצר, או ממידת האמון בין הלקוח ליצרן. כל אלו יכולים לאפשר לו לגבות מחיר גבוה יותר, גם מהמחיר של המתחרים. מבחינת הצרכנים, זו יכולה להיות בשורה חיובית שמראה על מוצר איכותי שהם מוכנים לשלם עליו יותר".

לדבריו, היחסים הללו מתרחשים כל הזמן, ובין היתר מסבירים מדוע חברות גדולות, שחוטפות אש בימים אלו, ממשיכות למשוך לקוחות, להיות רווחיות ולא חוששות מהפסדים.

מתי נכנסת המדינה לסיפור?
"רק כשחברות גדולות מתחילות לנצל את כוח השוק שיצרו על ידי חסימת תחרות ופעילות לובי נגד רגולציה, נכנסת המדינה. אם המטרה היחידה היא ניצול כוח שוק על ידי מוצר איכותי שפעם היה לחברה כדי לחסום תחרות משאר המוצרים, זה עניין שדורש התערבות.

"אין כאן מילון למה מותר ומה אסור, מה הגיוני ומה מופרז. המחקר הכלכלי נותן לנו שפה וכלים להבין את המנגנונים הפועלים. יכולה גם להיות סיטואציה שבה יש בעייתיות במערך התחרותי, אבל הדרך לתקן אותה יכולה להיות מאוד מסורבלת ולהביא יותר נזק מתועלת.

"בחוק המזון שנחקק בעקבות המחאה החברתית שמו תנאי ש-50% מהמדף צריך להיות שמור למוצרים של יצרנים קטנים. על פניו, נשמע כמו רעיון טוב, אבל היישום שלו יצר סרבול ענק לסופרים, ולא בהכרח השיג את מטרתו".

כלומר לא רק שמלחמה בריכוזיות לא תוריד מחירים, היא יכולה להעלות אותם.
"יש בסיס מחקרי מכובד, על השוק הסיטונאי בארצות הברית למשל, שבו הריכוזיות עלתה, אבל זה לא הוביל לעליית מחירים. אפילו להפך: איכות השירות השתפרה והיעילות גברה. מצד שני, מחקרים מראים שצעדים מצמצמי תחרות, כמו מיזוג בתי חולים בארצות הברית הובילו לפגיעה באיכות הטיפולים ובמחירים. הדברים לא חד-משמעיים ותלויים בכל שוק וענף.

"כוח מונופוליסטי הוא לא עבירה על החוק או המוסר, אבל צריך להגביל אותו כשהוא מנוצל לרעה. לשם כך קיימת רשות התחרות, שיש לה סמכות להתערב. עכשיו דורשים ממנה להתערב יותר, וזה נכון, אבל לא בגלל האינפלציה".

אייזנברג מציע להפריד בין ריכוזיות לעליית מחירים ואינפלציה, שלאו דווקא קשורות אחת בשנייה. "יש ריכוזיות בכלכלת ישראל, אבל יש שוני בין הענפים. בחלקם זה צריך להטריד יותר, באחרים פחות. אנחנו מדינה קטנה ויכול להיות שיש ענפים שבהם היא טובה".

לדבריו, הייבוא הבלעדי זוהה כבעייתי לפני עשור, אבל נעשתה התקדמות מועטה בטיפול בו. "זה נושא לא פשוט שמצריך המון עבודה של הרשות. קשה מאוד להפעיל כוח על תאגיד בינלאומי שמוכן לעבוד רק מול יבואן אחד בישראל".

"טיפול בתחרות איננו רק פשיטה על משרדים"

אייזנברג סבור שלרשות התחרות, שהוקמה ב-1994 בתור רשות ההגבלים העסקיים, יש תפקיד מרכזי בסוגיה, שמרביתו כרוך בעבודת עומק מול החברות, ולא רק בחקירות מתוקשרות.

"עד הקמת הרשות הכלכלה הישראלית לא התנהלה ככלכלת שוק, ולא התעסקו בהגבלים. תחרות לא נתפסה כיעד. היעד היה יציבות, ותחרות נתפסה כמערערת יציבות. לרשות יש כוח להגיד לכל גוף שמנצל לרעה כוח מונופוליסטי להפסיק לעשות את זה. בניגוד לדימוי, זה לא חייב להגיע במהירות לפשיטות על משרדים, אלא בבקשה למידע מחברות שבהן יש חשד להסדרים בעיתיים, וגם איסור, במידת הצורך, על פעילות שהרשות רואה כפוגעת בתחרות.

"לרשות יש את כל הסמכויות: מדרישת מידע, הטלת עיצומים, פתיחה בחקירות והתנגדות למיזוגים. בשנים האחרונות יש נטייה לתת לחברות לעשות שיפוט עצמי, וזה לא עובד מספיק טוב. צריך עוד חקירות. זה לא תמיד כרוך בסנקציות, ויכול להתחיל בעיון יותר מעמיק במה חברות עושות ולהנחות נגד מה שפסול".

מה מקשה על הרשות לפעול?
"תמיד יש שאלה אם יש לה מספיק משאבים ללכת למשפט ולהיאבק לעתים בעורכי הדין הטובים בארץ. הדיון בארצות הברית מדבר בדיוק על זה, שלרשויות אין מספיק משאבים להיכנס למאבקים האלו. הם עולים כסף רב, ולא תמיד מביאים תועלת. לכן ראוי למקד את המשאבים באכיפה ממוקדת, במקום בייעוץ הנרחב שהרשות מספקת לממשלה".

סגן הממונה על הגבלים ברשות התחרות אמר בוועדת הכספים השבוע שהורדת מכסים מיידית היא הצעד המתבקש להורדת מחירים.
"יש כאלו שטוענים שהסרת מכסים היא הפתרון לכך שתהיה תחרות מלאה. אני תומך בהורדת מכסים שנועדו להגן רק על אינטרס פרטי, שבגללו משאירים את המחירים גבוהים. אבל לעתים מוצדק להגן על אינטרס מקומי אם הוא לאומי.

"בכל מקרה, תחרות של ייבוא לא תפטור הכול, והורדת מכסים תביא לתוצאה בטווח הארוך. יש משמעות לצרכנות מקומית וטעמים מקומיים, למשל כשרות. אני לא מכיר מדינות שביטלו לחלוטין את כל המכסים. רובן מגינות באיזושהי צורה על הכלכלה שלהן".

האם ניתן לצפות לירידת מחירים לאחר שמחירי התשומות התייצבו?
"כשמחירי התשומות עולים, המחירים צריכים לעלות, אי אפשר להתווכח עם זה. לעומת זאת, כשמחירי התשומות מתייצבים, או יורדים, המחירים לא תמיד יורדים איתם. התופעה הזו נקראת טילים ונוצות. קשה להפעיל את רשות התחרות כדי למנוע את המחירים הללו. יש פה עניין של אינפורמציה, ושל ההרגל של הצרכנים לקנות היכן שהם מכירים.

"לדעתי זה יושב בתחום התרבות הצרכנית שאי אפשר לתקן תוך יום. מדובר במצב של התכנסות ל'מחיר הקיים',  שזו נקודת מחיר שאליה שחקנים בענף מכוונים ללא תיאום, ומאחוריה יש מחשבה שמתחרים יעדיפו להישאר במחיר שכבר קיים ולא לשנות אותו, ולכן אין צורך בהוזלות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!