חברת פרטנר הודיעה היום (ראשון) על הפעלת הסדרי שוק סיטונאי ברשת הסיבים שלה. לפי הודעת החברה, ברבעון השלישי של 2021, ברשותה תשתית סיבים עצמאית שמגיעה לכ-660 אלף משקי בית בכל רחבי הארץ. החברה צופה כי עד סוף שנת 2022 היא תגיע לכמיליון משקי בית מחוברים.

מספר מנויי הסיבים של החברה עומד על כ-200 אלף משקי בית. הפער בין המספרים די גדול, ולחברה יש אינטרס להגדיל את מספר הלקוחות גם במחיר חלוקת הרווח עם חברת תקשורת אחרת, שתבצע את השיווק. 

לטענת החברה, היא תציע לספקיות מחירים תחרותיים ביחס למחירים בשוק, ובכך צפויה ולהוזיל לצרכן הסופי את העלות החודשית. החברה לא פרסמה את התעריפים לחברות, אך הודיעה כי הסכמים ראשונים נחתמו לאחרונה עם הספקיות 099 ו-ITC, והסכמים נוספים צפויים להיחתם בהמשך. 

רק לאחרונה הודיעה פרטנר, בניהולו של אבי צבי, על שתי עסקאות משמעותיות בתחום הסיבים. הראשונה היא הסכם מול חברת IBC כך שפרטנר תוכל, במסלול ההפוך, להציע שירותים על בסיס התשתית של IBC. השנייה היא הרחבת הפריסה של תשתית הסיבים בישראל, במטרה לספק למפעילות תקשורת בינלאומיות גישה והמזרח הרחוק ומדינות המפרץ לאירופה, ובכך לאפשר חלופה בת קיימא לחיבורים הקיימים כיום דרך תעלת סואץ. 

שוק הסיבים נעשה סבוך, אך למי זה בכל זאת כדאי? 

חברות תקשורת יכולות לפעול הן כספקית אינטרנט שמשווקת שירות מלא ללקוח, כספקית שמשווקת שירות מפוצל במתכונת סיטונאית, או כבעלת תשתית שמשווקת ללקוח דרך ספקית אחרת – מצב מבלבל בו אין הפרדה ברורה בין שיווק ללקוחות ובין ניהול התשתית. 

הפוטנציאל במסלול החדש רלוונטי בעיקר למי שמעוניין בשירותים נוספים של חברות תקשורת כמו שידורים של YES,HOT  או סלקום, אבל הסיבים היחידים שנגישים אליו הם של פרטנר – אלא שאין לפרטנר עדיין הסכמים עם חברות תקשורת שמספקות גם שידורים. ייתכן שגםITC  ו-099 יצליחו לאפשר ללקוחות מחיר זול במעט מהמחיר של פרטנר, ללא קשר לשירותים מוספים. מבחינת פרטנר, העדיפות היא שהחברות הסיטונאיות יעבירו לרשת פרטנר לקוחות מרשתות אחרות, ולא יבצעו התמחרות תחרותית כלפי הלקוחות הקיימים.  

משרד התקשורת הפך את השוק הסיטונאי לנורמה 

במקור, שוק סיטונאי נועד להיות מכשיר לטיפול במונופול בזק, כדי לאפשר תחרות בתוך התשתית של המונופול. מדובר בתחרות מוגבלת מראש, מכיוון שנתח התשלום העיקרי של לקוח סופי עדיין מגיע לבעלת התשתית, ולא למתחרה ש"רוכבת" על התשתית הזו. בעקבות רגולציה שדחף משרד התקשורת באגרסיביות לאורך השנים, שיטה זו הופכת להיות נורמה יוצאת דופן מבחינה עולמית, שם לא מקובל להפעיל שוק סיטונאי על רשתות סיבים.  

בישראל פועלות כיום 3 רשתות אינטרנט אולטרה מהיר בסיבים, ובכולן יש שוק סיטונאי.  הרשת שתגיע לפריסה הכי רחבה היא רשת בזק, שנכפתה רגולטורית להפעיל מודל שוק סיטונאי, כאשר משרד התקשורת מפקח על המחיר של התשתית של בזק בעבור חברות מתחרות, ומחייב אותה לפרוס את הרשת ל-80% ממשקי הבית. בעתיד, יתאפשר לה למכור אינטרנט באופן מלא ללקוח בשירות אחוד.  

לצד בזק, קיימת הרשת הוותיקה של IBC, אשר כיום בבעלות סלקום, הוט וחברת החשמל. לגביה אין פיקוח מחירים מצד הרגולטור, וחברות תקשורת מתקשרות באופן חפשי עימה מבחינת המחיר הסיטונאי, אך גם היא מופעלת רק במתכונת שוק סיטונאי. העובדה שהוט וסלקום הם גם בעלים וגם לקוחות סיטונאיים של החברה מעניקה לחברות הללו יתרון מסחרי על פני חברות תקשורת אחרות שמשווקות את רשת IBC, דוגמת פרטנר. 

הרשת של פרטנר היא היחידה שעושה מהעדפה עסקית – לא מוטלת עליה כל חובת פריסה והמחירי הסיטונאים שלה לא נמצאים בפיקוח. 

אין פתרון לסוגיית השירות הישיר 

אם לקוח נתקל בתקלה טכנית, היא שייכת בסבירות גבוהה מאוד לבעיות תשתית, ולא לסוגיית ספק האינטרנט (ISP). אלא שלקוח סיטונאי לא יוכל ליצור קשר עם החברה שמספקת את השירות לתשתית, והוא צריך שהחברה שלו תפתח קריאת שירות בחברת התשתית. גם הלקוחות הסיטונאיים של פרטנר לא יוכלו לפנות לפרטנר בעבור שירות טכני 

שיטה זו פגעה בעבר בלקוחות הסיטונאים של חברת בזק, שטענו שהם מופלים לרעה לעומת לקוחות ישירים של בזק, מה שגרם למשרד התקשורת לקבוע כללים מפורשים של איסור אפליה מסוג זה.  

בחברת IBC היה אפשר להנות בעבר משני יתרונות – היא אפשרה ללקוחות של ספקיות אינטרנט לקבל שירות טכני ישיר ממנה והיא שיווקה קווים בעלי מהירות סימטרית – העלאה והורדה בקצב זהה של 100, 200 ו-500 מגה. לאחר שינויי הבעלות ב-IBC, שכיום בשליטת הוט וסלקום, בוטלה האפשרות לרכוש קו סימטרי וכן האפשרות לקבל שירות טכני ישיר. בכך, גםIBC  יישרה קו עם שאר חברות התקשורת, דווקא כשעידן מגיפת הקורונה מחדד את חשיבות מהירות הגלישה לטובת שיחות וידאו ועבודה מהבית.