ועדת השרים לחקיקה אישרה (ראשון) את טיוטת החוק של עסקת החבילה, והיא  תועבר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה ראשונה. תזכיר החוק הונח על ידי שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בעקבות ההסכמות בין יו"ר ההסתדרות, ארגוני המעסיקים והמדינה.

"עסקת החבילה שאושרה על ידי הממשלה היא בשורה חשובה לכלכלה וליחסי העבודה בישראל״, אומר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, ״היא מעניקה ודאות למשק ומהווה נדבך חשוב בשיקומו תוך מציאת איזונים נכונים וחיזוק השכבות החלשות. העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל ללא יום שביתה אחד, תוך הידברות ולאחר כשנתיים של קורונה ותקופה ממושכת ללא תקציב מדינה, מהווה בשורה חשובה לכ-700 אלף משפחות בישראל.

"אני קורא למעסיקים להעלות את שכר המינימום כבר עכשיו ל-6,000 שקל בחודש למען העובדים ושמירה על יציבות מקומות העבודה. העסקה שנחתמה מביאה רוח של שינוי וקידמה, וכוללת יום עבודה מהבית ותוספת של יום חופש. נמשיך ונפעל למען יציבות המשק ורווחת העובדים במדינת ישראל".

החוק קובע את העלאת שכר המינימום באופן מדורג עד ל-6,000 שקלים בדצמבר 2025. על פי הפעימות המוצעות בחוק, שכר המינימום יעלה כבר באפריל הקרוב ל-5,400 שקלים; באפריל 2023 יעלה שכר המינימום ל-5,500 שקלים; באפריל 2024 יעלה ל-5,700 שקלים; באפריל 2025 יעלה ל-5,800 שקלים ובדצמבר 2025 יעלה ל-6,000.

היבט נוסף שהוסדר בעסקת החבילה וכעת נכנס לחוק הוא סוגיית השעון הגמיש, שיאפשר להעסיק עובדים המשתכרים למעלה מ-150% משכר המינימום בעד 17 שעות נוספות בחודש בחישוב חודשי ולא יומי. המשמעות היא שעובדים אלו יוכלו להחסיר שעות מסוימות ביום אחד, ולהשלימן ביום אחר כשעות נוספות בשכר רגיל.

הצעת החוק קובעת, כי העסקה במתכונת זו תתאפשר רק עד גבול של שעתיים נוספות ביום (שעה תשיעית ועשירית) וכל שעה נוספת מעבר לכך תזכה את העובד בתשלום בשיעור 150%. במהלך שלוש השנים מהפעלת החוק תבחן זרוע העבודה את השלכותיו ותדווח לגביהן לוועדת העבודה של הכנסת.

עוד נקבע כי עובדים המועסקים עד חמש שנים במקום עבודתם יהיו זכאים ל-17 ימי חופשה בשנה במקום 16 כיום. בהצבעה בוועדת שרים לחקיקה התנגד נציג מפלגת העבודה, השר נחמן שי, לעסקת החבילה; ונציגת מרצ, תמר זנדברג, נמנעה בהצבעה. החוק יועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה בראשות אפרת רייטן ממפלגת העבודה.