שלושה מחקרים מהחודשים האחרונים בוחנים דרכים להפיכת חיסוני הקורונה ליעילים יותר. הפיתוחים החדשים כוללים 'נוגדן כללי' שעמיד לזנים שונים של הנגיף הקורונה, מתן תרסיס לאף במקום זריקה, וחיסון שמגביר את ייצור תאי ה-T במקום נוגדנים.

כניסתם לשימוש של החיסונים נגד קורונה בדצמבר 2020 לוותה באופטימיות רבה, ובהערכות שסופה של המגפה העולמית מתקרב. בפועל התברר שלמרות יעילותם במניעת מחלה קשה, כוחם של החיסונים שפותחו מוגבל בהגנה לטווח הארוך ובמניעת גלי תחלואה גדולים. בימים אלו, חוקרים ומדענים ברחבי העולם מפתחים את הדור הבא של חיסונים לקורונה, במטרה להתגבר על חסרונות וחולשות של החיסונים הנוכחיים.

במהלך השנה האחרונה התברר שחיסוני הקורונה הקיימים אינם מעניקים מוגנות מספקת מהידבקות לאורך זמן, ברמה שנחוצה כדי למנוע גלי תחלואה. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת היא שרמת הנוגדנים הגבוהה שנוצרת בזמן הזריקה דועכת לאחר מספר חודשים. נוסף על כך, מוטציות חדשות בנגיף עוזרות לו להתחמק מהחיסונים שפותחו.

הפתרונות שניתנו לכך עד כה הם מתן מנות נוספות של החיסון – מנת 'בוסטר', ובישראל ניתנה אפילו מנת בוסטר נוספת לחלק מהציבור. במקביל, יצרנית החיסונים פייזר עורכת ניסויים לבוסטרים ייעודיים לזני הדלתא והאומיקרון. תמונת העתיד שעולה מכך היא שכל עוד מגפת הקורונה קיימת, ההתמודדות נגדה תכלול קבלת מנת חיסון נוספת אחת לכמה חודשים, שאולי תהיה מותאמת לזנים החדשים שיתפתחו.

בארגון הבריאות העולמי מצביעים על בעיות רבות באסטרטגיה הזו. דו"ח שפרסם הארגון בחודש שעבר על עתיד ההתחסנות קובע שאסטרטגיית חיסון שמבוססת על מתן מנות חוזרות של החיסונים הקיימים "סביר שלא תהיה מתאימה או בת קיימה". לפי הארגון,  ההגבלה בהיצע מנות חיסון, מוכנות יורדת של הציבור להתחסן בבוסטרים, והמשך ההתפתחות של הנגיף יקשו על מתן חיסונים חוזרים, וגם פיתוח תמידי של חיסונים ייעודיים לזנים חולפים היא פיתרון לא אידאלי.

חיסון נגד זנים חדשים

פתרון אפשרי, שיכול להישמע על גבול המדע הבדיוני, הוא פיתוח חיסון שגורם לגוף לייצר סוג מיוחד, וכללי יותר, של נוגדן. הנוגדנים המיוחדים והכלליים, cross-nAbs, זוהו לראשונה בקרב נשאי נגיף ה-HIV שחיו שנים רבות עם הנגיף, וחוו מוטציות רבות שלו בתוך הגוף.

החיסונים הקיימים גורמים לגוף לייצר נוגדנים 'רגילים', שמזהים בעיקר זן ספציפי של הנגיף ומעניקים הגנה מופחתת מכל שאר הזנים. לעומתם, חיסון שגורם ליצירת נוגדנים כלליים יגן לא רק נגד זנים שונים של נגיף הקורונה, אלא אפילו נגד סוגים שונים של נגיפים במשפחת הקורונה: SARS, נגיפי התקררות, ואפילו נגיפים שעלולים לעבור מעטלפים לבני אדם בעתיד.

חוקרים באוניברסיטת דיוק מצאו דרך לגרום לייצור הנוגדנים הכלליים, דרך הזרקת חיסון המבוסס על מולקולה גדולה, שמכילה הרבה "ספייקים" של נגיף הקורונה. לפי פרסום חדש מינואר האחרון, שטרם עבר בקרת עמיתים, הקופים שהתחסנו בחיסון כזה ייצרו נוגדנים כלליים, ונמצאו מוגנים נגד שמונה זנים שונים של נגיף הקורונה, כולל דלתא ואומיקרון. 

תרסיס לאף במקום זריקה

סוגיה נוספת שנחקרת היא אופן מתן החיסון, שעד כה, בכל החיסונים, ניתן בהזרקה. מומחים מקווים שחיסונים בצורת תרסיס לאף יעניקו הגנה טובה יותר וממושכת יותר מאשר בוסטר בזריקה.

הסיבה לכך היא שתרסיס אף יכול לגרום לגוף לייצר נוגדנים בתוך רקמות הריריות של האף, הפה, הגרון והריאות, ולעצור את הנגיף עוד לפני שהוא נכנס לגוף ומתחיל להתרבות. לעומת זאת, חיסון רגיל גורם ליצירת נוגדנים בדם, שם הם נלחמים בנגיף רק לאחר שהוא כבר נכנס לגוף. בנוסף, סוג הנוגדנים שמתפתחים ברקמות הריריות, נוגדני IgA, ידועים כעמידים לזמן ארוך יותר מאשר נוגדנים מסוג IgG, שמתפתחים בדם בעקבות חיסון רגיל.

מחקר מבטיח של ד"ר אקיקו איוואסאקי מאוניברסיטת ייל מצא שבקרב עכברים, חיסון בוסטר בצורת תרסיס לאף אכן גרם ליצירת כמות גבוהה של נוגדנים ברקמות הריריות. 
חברת התרופות ההודית בהרט ביוטק קיבלה בינואר אישור להתחיל בניסוי שלב 3 עם 5,000 משתתפים לבוסטר בצורת תרסיס לאף.

תאי T

טכנולוגיה נוספת שמדענים מקווים שתגרום לחסינות חזקה וממושכת יותר מקורונה היא חיסונים שמבוססים על המרצת תאי T. החיסונים שקיימים היום מיועדים לגרום לגוף לייצר נוגדנים נגד נגיף הקורונה. אותם נוגדנים, מתחברים לנגיף עצמו ו'מפריעים' לו להיכנס לתא הגוף. לעומתם, תאי T מזהים תאים בגוף שהנגיף כבר פלש אליהם ומחסלים אותם, כדי שהנגיף לא יצליח להתרבות בהם. סוג נוסף של תאי T עוזר בצורה עקיפה ליצירת נוגדנים.

חוקרים באוניברסיטת טוביגן שבגרמניה פרסמו תוצאות מבטיחות משלב 1 בניסוי של חיסון שממריץ את תאי ה-T. חיסון CoVac-1 גרם לתאי ה-T של 36 משתתפי ניסוי שלב 1 לפעול נגד מגוון של וריאנטים של נגיף הקורונה, כולל דלתא ואומיקרון.

הסיבה לתקווה שהחסינות מחיסון CoVac-1 יהיה עמיד ומגוון יותר מאשר החסינות מחיסוני פייזר ומודרנה: הזיכרון של תאי T עמיד יותר ומגוון יותר מאשר הזיכרון של המנגנון לייצור נוגדנים. חלבון הספייק, היעד של הנוגדנים שחיסוני פייזר ומודרנה גורמים לגוף לייצר, עובר מוטציות רבות בווריאנטים השונים. לאומת זאת, חיסון ה-CoVac-1 מורכב מחמישה חלבונים שונים של הנגיף, ותאי ה-T לומדים לזהות את כולם. בנוסף, חיסוני תאי T אפילו עלולים ליצור מוגנות לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת שמתקשים לייצר נוגדנים. בניסוי ראשוני של 14 חולי סרטן או מחלות אימוניות, כולם חוץ מאחד פיתחו תגובת תאי T.