שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מקדמת בחודשים האחרונים רפורמה בבחינות הבגרות במקצועות ההומניים, שבמרכזה צמצום הבחינות במקצועות הומניים, והחלפתן בהכנת עבודות שההערכה עליהן תינתן בתוך בית הספר. פרטים חלקיים של הרפורמה שפורסמו בכלי תקשורת שונים מעוררים התנגדות של ארגון המורים העל יסודיים, עקב השפעה אפשרית על תנאי עבודתם וביקורת מהותית.
הרפורמה המתגבשת: 4-5 בחינות חיצוניות ועבודה סמינריונית בין-תחומית
בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה כתבה השרה שאשא ביטון: "הרפורמה נועדה, בין השאר, לחזק את מקצועות המורשת, חברה ורוח. נהפוך אותם למשמעותיים יותר בקרב התלמידים, בחוויית למידה שתישארנה גם לאחר סיום לימודיהם וברכישת מיומנויות למידה שמדברים עליהם כבר שנים רבות."
לפי פרסום בהארץ, הבחינות יצומצמו ל-4-5 בחינות בלבד, במקצועות מתמטיקה, אנגלית, שפת אם ומקצוע בחירה, ותלמידים שיבחרו בכך יוכלו להיבחן במקצוע בחירה נוסף. ביתר מקצועות החובה בתיכון – היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, בחינת הבגרות תוחלף בבחינה פנימית והערכה בית ספרית, ובכתיבת עבודה סמינריונית בין-תחומית ברמה אקדמית, שתיבדק על ידי גורם חיצוני. עוד פורסם שהרפורמה תיושם בשנה הבאה בקרב תלמידי כיתות י'.
בחדשות 12 פורסם שהמחצית האחרונה של כיתה י"ב תוקדש ל'מכינה לחיים', ותכלול שיעורי חינוך פיננסי ועל והכנה לשוק העבודה.
הביקורת: "החלשת הזהות הלאומית והמקצועות ההומניים"
בניגוד לשרת החינוך, יו"ר ארגון המורים רן ארז מזהיר שהרפורמה תחליש את הזהות הלאומית של התלמידים. במכתב לחברי הארגון טוען ארז שביטול הבגרויות יגביר את ההיררכיה בין המקצועות הראליים וההומניים, שקיימת גם כיום. "מנהל בית ספר אשר נמדד ויימדד על פי הישגי בית הספר, וכאשר הוא יודע שהמבחן החיצוני הוא זה שיקבע, אז על מנת לתגבר את אותם מקצועות, יעשה זאת על חשבון ביטול שעות לימוד רבות מהמקצועות בהם אין מבחן חיצוני אלא פנימי".
לדברי ארז, "ההשלכות של חלוקת המקצועות לבחינות חיצוניות ובחינות פנימיות יהיו בסופו של דבר צמצום המקצועות. מקצועות ייעלמו, משרות יקוצצו, מורים יילחצו על ידי מנהלים, הורים ותלמידים לתת ציונים טובים לתלמידים. גם אם המקצוע לא נלמד מספיק שעות, כי הרי לא ירצו להכשיל את תעודת הסיום של התלמיד".
במכתב לשרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, הזהיר ארז מפגיעה בתאני העבודה והשכר של מורי המקצועות ההומניים ובעתידם התעסוקתי. "ברור שמהלך פוגעני וחסר אחריות שכזה יוביל במהרה לביטול החובה ללמד וללמוד מקצועות אלה".
ארז ביקר בחריפות את שאשא ביטון על כך שלא שיתפה את נציגי ארגון המורים בתהליך, ולא קיימה את עבודת המטה הנדרשת לשינוי בסדר גודל כזה. "מדובר ביצירת מציאות בלתי הפיכה והרת אסון, ללא ביצוע עבודת מטה מספקת, תוך ניסיון לבצע מחטף פופוליסטי מסוכן על גב התלמידים המורים ומערכת החינוך כולה.
"נזכירך – לא ניתן לכונן 'רפורמה' במערכת החינוך, גם אם מוצלחת ולא כדוגמת מהלך פוגעני ופסול אותו את מנסה להוביל כאמור, לא כל שכן כזו המשפיעה באופן ישיר ומשמעותי כל כך על תנאי העסקתם של עובדי ההוראה המוסדרים בהסכמים קיבוציים, ללא קיום מו"מ קיבוצי עם ארגון המורים וחתימה על הסכם קיבוצי שיסדיר את תנאי העסקתם של המורים כתוצאה מכך."
"מנכ"לית משרד החינוך אמרה לי 'מה, לא דיברו איתך?"
לדברי ארז, ארגון המורים מודר מהדיונים על הרפורמה, והפעם הראשונה בה גורם רשמי דיבר איתו בנושא היתה באופן מקרי. במכתב למנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר כתב ארז: "רק בשיחה שהתקיימה בתאריך ה-6 בפברואר בעניין חטיבת הביניים 'הדסים', כששאלתי אותך מה האמת בשמועות על צמצום מספר בחינות הבגרות אמרת לי: 'מה לא דיברו אתך?'. לתשובתי לפיה לא דיברו אתנו, ביקשת מיד שאפגש עם הגברת מירי שליסל, יו"ר המזכירות הפדגוגית כדי שהיא תסביר לי על מה מדובר.
"בו ביום, גב' שליסל, אישרה שלא דיברו עמנו והסבירה לי שאכן ההחלטה של הנהלת המשרד היא לצמצם את מספר בחינות הבגרות. היא אף הוסיפה ואמרה שנאמר לה לא להזמין אתנו לדיונים ולא להסביר לנו ולא לדבר עמי על הנושא כי אנחנו נפריע."
יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה, פרופ' שמחה גולדין: "המקצועות ההומניסטיים יינזקו קשות"
ארגון המורים ערך בשבוע שעבר כנס מקוון עם מאות מורים להיסטוריה, ספרות, תנ"ך ומחשבת ישראל שהזהירו מפגיעה במקצועות. יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה בחינוך הממלכתי, פרופ' שמחה גולדין, הזהיר בכנס שביטול הבגרויות בחלק מהמקצועות יחליש את מעמדם והיקף הלימודים בהם. "כל עוד אנחנו מתמודדים עם בחינות בגרות חיצוניות במתמטיקה, אנגלית ושפה, כל המקצועות האחרים יסבלו קשות ויינזקו קשות".
לדברי פרופ' גולדין, "הטענה שאומרת שאפשר וצריך ללמד מקצועות הומניסטיים בצורה שונה, ללא בחינות הבגרות, היא טענה שצריכים להוכיח אותה. אני יכול היום להוכיח ההיפך. המצב במדינת ישראל היום הוא שאו שאנחנו נמצאים בבגרות, ואז מתייחסים אלינו, או שאנחנו לא נמצאים בבחינות החיצוניות ואז לא מלמדים אותנו. אם רוצים שנתחרה בתנאים שווים, אז אנחנו דורשים שמשרד החינוך שיישם תכנית שתבטל את בחינות הבגרות לחלוטין בכל המקצועות."
כדוגמה לנזק מצמצום הבגרויות הזכיר גולדין את רפורמת הלמידה המשמעותית של שר החינוך לשעבר שי פירון. ברפורמה הוסכם ש-30% מחומר הלימוד במקצועות ההומניים יילמד בבית הספר בהערכה פנימית, ולא לבגרות. גולדין, שעמד גם אז בראש ועדת המקצוע, החליט שהחומר שעליו לא ייבחנו לבגרות יהיה תקופת השואה. לדבריו הוא עשה זאת בגלל המקום המרכזי שניתן לשואה בציבוריות הישראלית, והתייחסויות רחבות אליה במערכת החינוך כמו טקסים ופעילויות מיוחדות מדי שנה ביום השואה וכן המסעות לפולין. למרות זאת, לדבריו, "ברוב בתי הספר הלימודים הצטמצמו".
