"צריך להבין איך המעבר להעסקה באמצעות אלגוריתמיים תשנה את עולם העבודה", אמר יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אורי מתוקי, בפאנל שעסק בנושא כלכלת הפלטפורמה בכנס אילת לעבודה.
"בכלכלת הפלטפורמה אנחנו רואים היפוך תפקידים; האדם, השליח, נהפך בעצם לרובוט שמעמיס שקיות, עושה עבודה קשה ומנסה להתפרנס בדוחק בשעה שהאלגוריתם הופך לגורם החושב והמנהל. לכן אני חושב שהסוגיה לא נגמרת בעובדים משוללי זכויות אלא צורה שלמה של העסקה חדשה שמחייבת הסדרה".
עו"ד ענת גוטמן מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות אמרה שמדובר במהפכה תעשייתית נוספת. "התפתחות הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית גורמת לשינויים בשוק העבודה. הבינה המלאכותית יכולה למשל להחליף תחומים שונים כמו הבנקאות והביטוח. בתוך כמה שנים מקצועות רבים עשויים לעבור מהעולם".
לדבריה, הדבר בולט ביותר בהתפתחות הבינה המלאכותית זה כניסת המנגנונים האלגוריתמיים לחברות רגילות שמעסיקות עובדים. "יש אפליקציות שהופכות למעסיקות בפועל. יש יצירה של מעמד של 'עובדים לא עובדים'. צריך לשנות את נקודת המבט, למשל איך עושים הסכם עבור העובדים, ואיך מתייחסים ליחסי עובדי מעביד".
הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה עו"ד רבקה ורבנר הוסיפה: "כלכלת הפלטפורמה היא העתיד של עולם העבודה. אנחנו רוצים לאמץ את היתרונות שבה אבל גם לדאוג לאוכלוסיות שיכולות להינזק מהמצב החדש". לדבריה צוות שהוקם בראשותה צפוי להמליץ על חקיקה חדשה, נוכח המגמות בישראל ובעולם.
יו"ר ארגון המדבירים, אבי חסון, הבהיר שכלכלת הפלטפורמה משפיעה מאוד על עסקים קטנים ונותני שירותים עצמאים, שמוצאים עצמם כפופים לאתרים ולאפליקציות מתווכות. "המדינה חייבת להתערב ולהגן על העסקים הקטנים ועל העובדים, אחרת רק האפליקציות והחברות הגדולות והחזקות ישרדו".