הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תחליט בשבוע הבא אם להשאיר את הריבית ברמה הנוכחית של 0.1%, או להתחיל בהעלאת ריבית מדורגת. השבוע התפרסמו שני נתוני מפתח להחלטה: מדד המחירים לצרכן (3.1%), שחצה לראשונה את הרף העליון שהציב בנק ישראל, והצמיחה ל-2021 (8.1%), שהפתיעה כלפי מעלה בגדול.
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, אומר ל'דבר' שנתונים אלה מחזקים את האפשרות שבנק ישראל יתחיל בצמצום המדיניות המוניטריות בקרוב, אבל מעריך שמדובר בתהליך ארוך והדרגתי, ושהעלאת הריבית לא תתחיל באופן מיידי.
נתוני הצמיחה הגבוהים הפתיעו את הכלכלנים?
"הצמיחה בתוצר בהחלט הפתיעה. הרבעון האחרון של 2021 גדל ב-8.8% לעומת הרבעון האחרון של 2019. זה אומר שחזרנו לתוואי הרגיל, עם עלייה ממוצעת של 4.4% תוצר בשנה, כאילו לא הייתה קורונה. היה זינוק בצריכה הפרטית, ועלייה משמעותית בייצוא".
עם התחזקות השקל, לא היינו אמורים לראות ירידה בייצוא?
"כשהדולר נחלש הייצוא אמור להיפגע, אבל זה לא הדבר היחיד שמשפיע. יש מגמה של מעבר ממוצרים וסחורות לשירותים, שהרווחיות שלהם גדולה יותר. גם המחירים והשכר בחו"ל עולים יותר משהם עולים בישראל. כך שמבחינת היצואנים, הרבה תנאים עובדים לטובתם. הייסוף בשער החליפין היה פקטור יחסית קטן".
מדד המחירים חצה לראשונה את היעד של בנק ישראל. זה הולך להשפיע על החלטת הריבית?
"רוב החזאים וגם בנק ישראל העריכו שבחודשים הראשונים של השנה מדד המחירים יעלה זמנית מעל 3%, היעד של הבנק. אבל בכל זאת מדובר ביעד גמיש, והאינפלציה נמוכה ביחס לעולם, אז יש לבנק ישראל דרגות חופש. זה לא אומר שבחודש הזה נראה העלאת ריבית".
בהר מסביר שסביבת האינפלציה הגבוהה לא נקבעת רק על ידי המחירים לצרכן. "מדד מחירי היצרן ללא דלקים עלה ב-9%, מחירי הדירות עלו ב-11%, מדד תשומות הבנייה ב-5.8%. סך האשראי במשק גדל מהר מאוד. סביבת האינפלציה כולה עולה. כשהסביבה כולה עולה, והצמיחה גבוהה, וזאת הייתה הפתעה גדולה, זה כבר אומר שבנק ישראל כנראה יכין את הקרקע".
איך אמורה העלאת הריבית להשפיע על המחירים?
"העלאת ריבית אחת היא רק איתות, אבל עלייה ארוכת טווח משפיעה בכמה ערוצים. קודם כל, זה מעלה את התמריץ לחסוך, וכך גורם למשפחות לצרוך פחות. כשאתה אומר שהריבית היא אפס, חוסכים פחות, לוקחים יותר אשראי וקונים יותר. אתה מגביר את הביקוש ומלבה לחצים אינפלציוניים. כשהריבית עולה, לוקחים פחות אשראי.
"גורם שני הוא שריביות נמוכות גורמות להעלאת מחירי נכסים. לדוגמה נדל"ן, בגלל הריבית הנמוכה, מחירי הדירות עלו. מחירי הדירות הם אמנם לא חלק מהמדד, אבל זה יכול 'לזלוג' למדד דרך שכר הדירה, ולגרום לעליית מחירים. עליית ריבית בולמת העלאת מחירים בנדל"ן ובשוק המניות".
העלאת ריבית תהיה בכלל אפקטיבית אל מול הגורמים לאינפלציה בישראל?
"הגורמים המרכזיים כרגע לאינפלציה הם חיצוניים, מחירי ההובלה, מחירי האנרגיה. עבורם לריבית אין משמעות. אבל ככל שעובר הזמן, אנחנו רואים שהיא נהיית קצת יותר רוחבית. אם היה מדובר רק בטריגר חיצוני, שכר דירה לא היה עולה בקצב של יותר מ-3% בשנה. אנחנו גם מתחילים לראות במדד עליית מחירים בענפים עתירי עבודה, כמו בתי קפה ומסעדות".
זה מעיד על לחצי שכר?
"זה אולי מעיד על תחילת לחצים בשוק העבודה, יחד עם מספר המשרות הפנויות והקושי למצוא עובדים. אם השכר במגמת עלייה, זה מחזק את האינפלציה. ואז יש חשש שאינפלציה שנגרמת מגורם אקסוגני (חיצוני) תתחבר לגורמים מקומיים ותישאר.
"בארצות הברית האינפלציה גבוהה ורוחבית, ויש בבירור לחצי שכר משמעותיים. שם יש קונצנזוס על העלאת ריבית ראשונה במרץ. השאלה היחידה היא אם זה יהיה 25 או 50 נקודות בסיס. עכשיו, אחרי שפורסמו הפרוטוקולים, הרוב מעריכים שב-25. אבל זה לא ממש משנה. בכל מקרה יהיו כנראה כמה העלאות ריבית רצופות.
"בישראל המצב פחות מובהק, לכן גם הקצב לא יהיה דומה לארצות הברית. התהליך כנראה יהיה הדרגתי וארוך, יותר איתות כיוון ראשוני לשווקים. לא מאמין שנראה כמה העלאות ריבית רצופות השנה".
