דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ב' בתמוז תשפ"ב 01.07.22
28°תל אביב
  • 27°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 29°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 39°אילת
  • 34°טבריה
  • 28°צפת
  • 30°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כנס אילת לעבודה

יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: ״סייעת תרוויח מינימום של 7,000 עד 9,000 ש״ח בחודש״

בנאום בכנס אילת לעבודה פירט בר-דוד את הישגי עסקת החבילה במשק, ובמסגרתה שיפור בשכר עובדי מערכת הבריאות, והעלאת שכר המינימום | ״אף עובד לא יישחק בשכר המינימום לעולם״, אמר יו״ר ההסתדרות, ״בתוך כל הכאוס יש גוף אחד אחראי וממלכתי, שרואה את כלל המשק. זו ההסתדרות״

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד (צילום: דוברות ההסתדרות)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"הדבר הכי גדול שאנחנו הולכים לעשות, זה לטפל בדבר שהכי חשוב לנו בהסתדרות: הסייעות בבתי הספר ובגני הילדים", אמר בחמישי יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בכנס אילת לעבודה.

בר-דוד התייחס לעסקת החבילה במשק, במסגרתה יוקצו מאות מיליוני שקלים לשיפורי שכר בענפים מוחלשים במגזר הציבורי כבר בשנת 2022, ביניהם עובדי מערכת הבריאות והסייעות.

"יש לנו מחסור אדיר במקצוע הזה, יש בו בעיות", אמר בר-דוד על הסייעות, "אנחנו הולכים להשקיע שם המון כסף מאותה עסקת חבילה. נשקיע שם עתידית. סיכמתי עם חברי וידידי יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שהוא ייתן גם על חשבון ראשי הערים כסף כדי להרים את המקצוע. וסיכמתי גם עם שר האוצר שמתמקדים ברפורמה כללית ומקיפה במקצוע".

בר-דוד ציין מרכיבים מרכזיים ברפורמה: "גולת הכותרת תהיה רפורמה מלאה וסייעת תרוויח מינימום 9,000-7,000 שקלים". הוא ציין גם תיקונים נקודתיים: "התגמול על החלפת גננת יהיה 200 שקל, עד היום זה היה 37 שקלים. כך גם החלפת מורה. בשבוע הבא יהיה מענק לפסח."

נוסף על הסייעות, בר-דוד התחייב גם לטפל בשכר עובדות המעונות מגיל לידה עד 3. "נפתח את וועדת המחירים של החינוך לגיל הרך. שר האוצר מבין שצריך לשים שם כסף. חייבים לשפר את השכר והתנאים של עובדות המעונות לגיל הרך. יש לנו משימות אדירות מולנו. אנחנו שם. נביא בשורה גם לאלה שלא הבאנו."

"אתם יודעים מה עשינו עם רוב הכסף? הוא הלך לעובדי מערכת החינוך הנפלאים של מדינת ישראל. העובדות הסוציאליות. הפיזיותרפיזטים, העובדים הפרה-רפואיים. עובדי המנהל והמשק. אנשים שלא קיבלו תוספת כבר 20 שנה, ואף אחד לא דאג להם. אמרתי, נגמר הסיפור. יש יישור קו לעובדי הבריאות במדינת ישראל. אני גומר עכשיו את הרנטגן. אני אגמור גם את הרוקחים. מגיע להם"

"אף עובד במשק לא ייפגע מהעלאת שכר המינימום"

בר-דוד התייחס למרכיב נוסף בעסקה – העלאה מדורגת של שכר המינימום ל-6,000 שקלים בתוך 4 שנים. הוא התחייב שאם בעקבות המתווה שכר המינימום יהיה נמוך יותר מהשיעור הקבוע בחוק, בסך 47.5 אחוז מהשכר הממוצע, ההסתדרות תפעל להעלאתו.

לדברי יו"ר ההסתדרות, "לא לקחנו בחשבון את האינפלציה שקצת מעל הממוצע, ואת יוקר המחיה שעולה. אבל בכל המודלים שעשינו, העלאת שכר המינימום בעסקת החבילה לא תקטין אותו מתחת ל-47.5 אחוז מהשכר הממוצע במשק. נעשה את ההתאמות עכשיו לקראת מעבר החוק בכנסת. אני אומר את זה עכשיו. אף עובד לא יישחק בשכר המינימום לעולם. זו התחייבות שלי. כל מי שאומר שייפגעו ויישחקו – אף עובד במשק לא ייפגע כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. מעבר לזה ננסה לחפש גם התאמות נוספות."

"בסופו של דבר העובדים ישתכרו 6,000 שקל. שני בני זוג עם שכר מינימום ייהנו מתוספת שכר שנתית של 17 אלף שקל. בינינו, אלה לא העובדים של המגזר הציבורי. מרבית העובדים בהסכמים קיבוציים מעבר לזה. אלה העובדים הכי חלשים במשק הישראלי. הלא מאוגדים. אלה שהשתחררו אתמול ויצאו לעבוד. הילדים שלנו שהולכים לעבוד בבית קפה. הנה, בזכות הוועדים הגדולים – העוצמה של ההסתדרות העלתה את שכר המינימום לעובדים הכי חלשים.

"המגזר הציבורי ניהל את הקורונה"

בר-דוד תיאר את פעילות ההסתדרות תחת הנהגתו במשבר הקורונה. "אני לפני שנתיים עמדתי פה על הבמה הזו, טרום הקורונה. ודיברתי על החזון שלי להסתדרות. לאן אני רוצה לקחת אותה, איך אני רוצה לראות את המשק במדינת ישראל. דיברתי על שינוי DNA, שינוי פניה של ההסתדרות. על זה שאני רוצה לקחת את ההסתדרות למקומות מתקדמים. לעולם מתקדם. לטכנולוגיות. לשינויים ושיפורים. לפחות שביתות. לפחות עימותים. ואמרתי את זה מתוך עוצמה. אמרתי את זה מתוך הניסיון שלי.

"ואז העולם נסגר עלינו לפני שנתיים. יש לנו זיכרון קצר, לכולנו. אבל לפני שנתיים, בשבת, ה-10 במרץ, אני מגיע למשרד ראש הממשלה. מלחמה. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי היה איתי, ועוד אנשים היו. אתה יודע שזה מלחמה כי הדתיים הגיעו, עם הכיפות. למרות ששבת. סוגרים את המדינה. מה שזה אומר.

"התחלנו באותו יום להבין מה המשמעות של הדבר הזה. קודם כל צריך להשאיר את מפעלי התעשייה פתוחים. את החקלאות. מה עושים עם המגזר הציבורי? עם הצפיפות במקומות העבודה?

בר-דוד סיפר שהתעקש להשאיר את עובדי המגזר הציבורי בעבודה ככל האפשר. "הרעיון הראשוני היה לשלוח את המגזר הציבורי לחל"ת. ישבו בבית ויקבלו חל"ת. כמו כולם. אמרתי סליחה, אם המגזר הציבורי יהיה בחל"ת מי ינהל את הקורונה? מוכר הפלאפל? מי ניהל אותה? אנחנו, המגזר הציבורי. באותו יום הבריק לי הרעיון להכניס את המגזר הציבורי להדממה עד פסח, על חשבון ימי חופשה שלנו. נתרום את חלקנו. ועשינו את זה. 30% מהמגזר הציבורי עבד."

"ראינו את העוצמה של מערכת הבריאות שלנו, שחבטו בה. שלא נתנו לה תקציבים, עם הזקנה במסדרון. ראינו אותה – כולם, אחיות, רופאים' כולם מתגייסים. פותחים מחלקות. מביאים מכונות אקמו. נערכים למלחמה. ואת כל זה ליוותה ההסתדרות בהסכמים מפה ומשם, כל הזמן."

לדברי בר-דוד, "אנשים שוכחים. מעבירים ביקורת. לקחו ימי חופשה, אוי ואבוי. הרי כל המגזר העסקי נסגר, כל העצמאים בחולצות שחורות מפגינים מול האוצר. היחידים שלא נפגעו היו המגזר הציבורי."

"מזל שעשינו את הסכם הגמישות בקורונה"

מהלך נוסף של ההסתדרות בימי הקורונה היה הסכם שאפשר גמישות בהעסקת עובדי המגזר הציבורי בתקופת הקורונה. "מזל שעשינו אותו", אמר בר-דוד, "המצילים – נגיד החוף סגור, מה יעשו? קבענו שאפשר לעשות איתם משהו אחר. עשרות המצילים בעיריית תל עשו פיקוח קורונה, הביאו אוכל לקשישים. באהבה הם עשו את זה. זמן קורונה. זה לא שמחר בבוקר יקחו מציל וישלחו אותו לעבוד ככבאי.

"כל דבר כזה, שומו שמיים. ההסתדרות הסכימה לגמישות בזמן קורונה. כן. ההסתדרות מתקדמת. הולכת קדימה. חכמה, אחראית. רואה את המשק בקצה. את העובד, את האזרח. יש לנו אחריות על האזרחים."

"בתוך כל הכאוס היה גוף אחד אחראי, ממלכתי, רואה את כלל המשק. זו ההסתדרות"

בר-דוד התייחס ליחסיו עם שרי האוצר בתקופת הקורונה, ישראל כ"ץ ולאחר מכן אביגדור ליברמן. הוא ביקר בחריפות את השר לשעבר ישראל כ"ץ: "שנה שלמה שהבן אדם עם א'נדה אחת – לקחת מעובדי המגזר הציבורי 'כי הם הרי לא נפגעו'. לקחת מהם 45 מיליארד שקל. היו שיחות, ניסינו לדבר. אני פותח את העיתון, ורואה כותרות 'אני אלך, אני אוריד, אני אשמיד. מי אתה בכלל?"

"ההסתדרות עמדה מולו בעוצמה, כאיש אחד, ואף אחד לא נתן פתח לשר האוצר הזה שפתח שני נמלים, הפריט ועשה הסכמים עם ראשי הסתדרות קודמים. בקורונה, בזמן המשבר, הוא לא זז בכלום. זו ההסתדרות והעוצמה שלה. אמרתי אז, אם יש לי פרטנר אני הולך איתו. אם אין, אני לא הולך איתו לשום מקום. הוא סיים את דרכו."

על שר האוצר הנוכחי, אביגדור ליברמן, אמר בר-דוד: "אומרים עלי שאני חבר של ליברמן. קודם כל על הכיפאק. אני לא זוכר יו"ר הסתדרות אחד שבזמן שלו לא היו יחסים עם שר האוצר, חוץ ממני, שלא ניהלתי יחסים עם ישראל כץ. אבל צריך גם לדבר. כשצריך לריב רבים, שורפים צמיגים. אבל רוצים ימים אחרים. בתקופה של עמיר פרץ, עם ההפגנות והצמיגים, אלו היו תקופות שחורות. אף אחד לא רוצה להגיע לשם. אם צריך נגיע, אבל אף אחד לא רוצה.

"בארגוני העובדים הקיצוניים בעולם, בצרפת למשל, מישהו חשב בקורונה להשבית את המגזר הציבורי? אין דבר כזה. שעתה היפה של ההסתדרות הייתה בקורונה. עם כל החולצות השחורות של העצמאים, שניסינו גם להם לדאוג ולטפל בהם."

"בתוך כל הכאוס הזה היה גוף אחד אחראי, ממלכתי, כמגדלור. רואה את כלל המשק, את הציבור, את הכאוס. את הלחץ של האנשים. זאת ההסתדרות. ביחד, בשיתוף פעולה. ההסתדרות הייתה האחראי. שלא נשכח את זה. אני גאה בזה. שבתוך השנתיים המטורפות הללו היה ארגון אחד שנהוג לצחוק עליו, שגם שינה את התדמית שלו, גם קידם ושמר. גם עמד כחומה בצורה וגם דאג למשק הישראלי, לחברה הישראלית ולמדינת ישראל. יש לנו מדינה בקצה שצריך לדאוג לה ולטפל בה.

"יש פה נציגים ממקומות העבודה, מהמפעלים הביטחוניים. תנובה. מקומות שמייצרים מזון. פאר התעשייה הישראלית. אני מבקר במקומות העבודה, ומתרגש לראות את הישגי המשק הישראלי. העבודה המאורגנת. שיתוף הפעולה. אני אמשיך את שיתופי הפעולה בין ההסתדרות, המדינה והמעסיקים במדינת ישראל. התחייבתי פה לפני שנתיים, ועם הקורונה וכל מה שיגידו לי, אני אמשיך ללכת בדרך הזו."

"שקל אחד לא ירד משכר העובדים"

בר-דוד תיאר את התהליך של יצירת עסקת החבילה במשק: "ליברמן, הטלפון הראשון שעשה כשנבחר בלילה, היה אלי. הייתי באירוע. 'נפגשים מחר אצלי בלשכה'. נפגשים. אני פחות או יותר מבין מה הוא רוצה. הוא רוצה כסף. מנגנון שייתן לו כסף. השאירו לו גירעון מטורף. אין תקציב, אין כלום.

"בשיחה עם ליברמן היה לי בראש מודל של הקפאת שכר לשנת 2022. לתת להם להעביר תקציב כדי לייצב את המדינה. להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים. לטפל בהסדרת העבודה מהבית. רציתי גם ימי חופשה, סופי שבוע. זה היה בנק היעדים.

"דובי (אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי – נ.כ.) בא עם העניינים שלו. והאוצר עם העניינים שלו. האוצר רצה קופה – כמו תמיד. איפה מייצרים קופה נהדרת? דרך (פגיעה ב)קרן השתלמות, ותק, הורדת שכר, פנסיות, הבראה. כל הפטנטים הללו היו על השולחן. הכל מתומחר. זה עולה 10 מיליארד. אם נותנים להם הם רוצים עוד שלושה. אני אומר לכם שבכל הכבוד, מדינה שעוד בקושי היה לה תקציב, ממשלה שבקושי חיה. האחריות על הכתפיים שלך. ימים ולילות בירושלים. יש לך אחריות על הכתפיים.

"ולא נתנו להם כלום. הם לא קיבלו כלום מאתנו. שקל אחד לא ירד משכר העובדים. מה היה קורה אם הייתי נותן חצי הבראה? כבר נתנו. עד היום העובדים מחפשים את החצי הזה. ולא נתנו שקל. רק קיבלנו.

"העלנו את שכר המינימום ל-6,000 שקל. דובי נותן שקל? הוא נחמד ומצחיק. אני מדבר איתו על 6,000, הוא אומר לי 5,500. ורון תומר עוד יותר קשה. 'בשום אופן, מפעלים ייסגרו'.

"להעלות את שכר המינימום זה לא פשוט. אבל אתה דוחף קדימה, בתוך הקורונה, והצלחנו בסוף להביא 6,000 שקלים. נכון, עשינו את זה במדרגות. בהתחלה רצו שזה יהיה בינואר 2023. יכול להיות שהייתי צריך להתחיל את זה ב-200 שקל, ואולי צריך לתקן את זה עכשיו."

"שעות גמישות הן לטובת העובד, הגנו על העובדים שיכולים להיפגע"

בר-דוד התייחס למנגנון השעון הגמיש שנקבע בעסקת החבילה, לפיו התגמול על שעות נוספות לחלק מהעובדים יוכל להיות חודשי ולא יומי, כך שהם יוכלו לקצר את שעות העובדה בחלק מהימים ולעבוד יותר במשך ימים אחרים, תמורת אותו השכר. "שעות גמישות זה דבר שהוא גם לטובת העובד. לא רק לטובת המעביד. צריך לקרוא טוב את הפרטים. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים בהסכמים כאלה. העובדים שהכי יכולים להיפגע זה העובדים השעתיים והיומיים כי אותם המעסיק יכול להגיד, תבוא פה, תבוא מחר."

"מה עשינו פה? לקחנו פעם וחצי שכר מינימום, בערך 8,000 – שכר הבסיס של העובד. עובד שמרוויח עד 8,000 ש"ח בחודש, ו-99% מהעובדים היומיים לא מגיעים לזה, הם מחוץ למשחק. המגזר הציבורי רובו בהסדרים מיטיבים.

"ממה נפשך? נגיד אני פקיד במשרד האוצר. דיברתי איתם בלילה של המו"מ. אני נשוי ורוצה ללכת לטפל בילד. אני יכול לעשות את זה. מורידים לי את השעות החסרות – מורידים לי את זה או מהחופשה או מהשכר. ואז אם אני עושה שעות נוספות הוא מקבל את זה. הוא בעצמו אומר לי מה אני צריך את זה? אני אעבוד קצת יותר ביום אחר. ברוב מדינות ה-OECD החישוב הוא ככה. רק במדינת ישראל אתה עושה שינוי והשמיים נופלים. הכוחות הריאקציוניים מלפני 60 שנה באים עלינו לכלותנו."

"בלמנו את המגמה של חקיקה נגד עובדים"

בר-דוד ציין שההסתדרות הצליחה לבלום מגמה מסוכנת של חקיקה נגד העובדים. "לא דיברתי כלום על ארבע מערכות בחירות שקיבלתי, והיעדר תקציב שלוש שנים שקיבלתי. על זה שבאפריל 2019, טרם הקורונה, היה ניסיון חקיקה של בנימין נתניהו שכמעט הקים את הממשלה, לבוררות חובה במשק ושורה של חקיקות נגד העובדים.

"הייתי צריך לעשות כל מה שאני יכול. עשיתי ימים ולילות, שבתות וחגים כדי לעצור ולבלום את המגמה של חקיקה נגד עובדים. ועצרנו אותה. אין יותר את הדבר הזה במפלגות הגדולות. זה יכול לבוא מאביר קארה או שרן השכל, אבל את זה אנחנו יכולים לבלום מיד.

"אני אומר לכם עכשיו – ההסתדרות היום נמצאת בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. לא בשורה האחרונה. היא לא צעקנית, לא ביריונית, לא צורחת. אנחנו יושבים בשורה הראשונה של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. אנחנו משתפים פעולה לטובת המשק."

"באתי לקדם את כולנו, את כל המגזרים במשק הישראלי"

בר-דוד הדגיש שהחזון שלו להסתדרות הוא שיתופי פעולה מוסכמים עם כלל הגורמים בשוק העבודה – הממשלה והמעסיקים. "אני באתי לקדם את כולנו פה. את כל המגזרים במשק הישראלי. יבקרו או ידברו, אני אלך בדרך שלי כי היא נכונה.

"אנחנו צריכים להיות רלוונטיים גם בעוד 100 שנה. מי שיניף דגלים ישנים, את הדגלים האדומים של שנות ה-50, דינו להימחק מהמפה. אני יכול להראות לכם איפה ארגוני העובדים שנלחמו ברחובות. לאן הם הגיעו בסוף ומה קרה להם בדרך."

"בתוך כל הבלאגן הזה – אין יום שאני לא חותם על הסכם קיבוצי. אני יכול לספר לכם שעה על אל על והתעופה בישראל. ואני לא אעשה את זה. זו הייתה משימה הכי קשה שהייתה לי בימי הקורונה. לטפל בעובדי התעופה והתיירות ובייחוד באל על. אם יש עובדים נפלאים שגיליתי בקורונה, וגם הנהלה."

על הקשר עם המעסיקים אמר: "שיתוף הפעולה בין ראשי ההסתדרות והארגונים שנמצאים פה הוא כל כך הדוק וחברי ומקצועי וענייני. הוא נותן לי את התקווה שאנחנו נוכל לבנות פה משק חזק, עובדים חזקים ומדינת ישראל חזקה בשביל כולנו וילדינו."

יו"ר ארגוני המעסיקים: "אין מי שרוצה לתגמל את העובדים יותר מאיתנו, אבל המדינה לא נותנת לנו את התנאים לבצע את זה"

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר בכנס שהוא תומך בהגדלה נוספת של שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה, אך לשם כך הממשלה צריכה להקל על המעסיקים. לדברי אמיתי, "אני עד היום ברגע שלחצתי את היד או חתמתי, העסקה נגמרה. כעת יש לבצע את עסקת החבילה כפי שהוסכמה. אבל אולי אפתיע אתכם. אני כן חושב שאנחנו צריכים בשלב מסוים לעשות עוד צעד. לצעד הזה יש תנאי. אני חושב שבשלב מסוים נצטרך להעלות עוד את שכר המינימום ושמגיע לנו גם שבוע עבודה מקוצר."

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, בכנס אילת לעבודה (צילום: קרן שמש)

אמיתי אמר ש"אין מי שרוצה לתגמל את העובדים יותר מאיתנו. אבל המדינה לא נותנת לנו את התנאים על מנת שנוכל באמת לבצע את זה. אנחנו רוצים. כשאני רואה שמחיר הדלק עלה, ו-70% ממנו זה מיסים. והחשמל רק מתייקר. והמים, הארנונה. והרגולציה שחונקת אותנו. גם השרים מדברים על צמיחה של למעלה מ-8%. יש עודפי גביה ממסים. העוגה גדלה".

אמיתי קרא להסתדרות לשתף פעולה ולקרוא יחד לממשלה להגדיל את הסיוע לעסקים, וכך לדבריו ניתן יהיה לשפר את תנאי ההעסקה. "אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתכננים מעכשיו את 2023, איך נחלק את משאבי המדינה בדרך נכונה. איך דואגים לצמצם פערים בחברה. לעשות פעולות במשותף. צריך לתקן את חוק עידוד השקעות הון ולהתאים אותו לא רק לייצוא. ברגע שאתה ואני נחליט שאנחנו הולכים על זה עד הסוף, וגורמים לממשלה להשקיע בעסקים הללו במרחב שבין עידוד השקעות הון, לבין פחת מואץ והוזלת עלויות. כשאני אוכל לאזן את עלויות הייצור, אני אהיה הראשון לקרוא לקצר את שבוע העבודה כדי לצמצם פערים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!