המתיחות בין רוסיה לאוקראינה עומדת לא רק במרכז המתחים הגיאופוליטיים בין המזרח למערב, אלא גם מגדירה את הפוליטיקה הפנימית של אוקראינה . פרופ' ולדימיר פאסנקו, שעומד בראש מרכז 'פנטה' למחקר פוליטי עכשווי בקייב, מסביר בראיון מיוחד ל'דבר' את זרמי העומק במדינה, מאז מהפכת מיידן ב-2014  ועד המשבר הנוכחי.

״אפשר להגיד שגם באוקראינה מתקיימת פוליטיקה של שני מחנות״, אומר פאסנקו, שחוקר את הפוליטיקה של אוקראינה כבר יותר משני עשורים. לדבריו, העשור האחרון עמד בסימן 'העם האוקראיני עם הפנים למערב'.

פרופ' ולדימיר פאסנקו. "זלנסקי לא יחזיק יום אחד בתור נשיא אם יצהיר, אפילו במרומז, שהוא מוכן לשאת ולתת עם רוסיה" (צילום: אלבום פרטי)

"עד בחירתו של וולודימיר זלנסקי ב-2019 לנשיאות״, אומר פאסנקו, ״אפשר לתאר את המפה הפוליטית בקווים הכלליים הבאים: מחנה הפטריוטים מול המחנה הפרו רוסי״.

מי מרכיב את המחנה הפטריוטי?
"מדובר בציבור רחב, פחות או יותר כשליש מהבוחרים במדינה. חלקו לקח חלק בקרבות ב-2014 או תומך בצבא באופן אקטיבי. הוא בעיקר מזוהה עם גישה ניצית כלפי הסכסוך, וקורא לשלילה מוחלטת של הסכמי מינסק, שקראו לאוקראינה להיכנס למשא ומתן מול רוסיה על עתיד החבל הפרו רוסי במזרח המדינה.

״מדובר בציבור גדול שלא יהיה מוכן לוותר על אף שעל מאדמת דונבאס (אזור במזרח אוקראינה שמהווה את מוקד הבדלנים הפרו רוסיים במדינה, וחלקו נשלט על ידי רוסיה), וקורא להחזיר באופן אקטיבי את חצי האי קרים לשליטת אוקראינה. הנציג המובהק של המחנה הזה הוא נשיא אוקראינה לשעבר, פטרו פורושנקו״.

ומי נמצא במחנה הפרו רוסי?
"המחנה הפרו רוסי, שמכונה גם ה'מחנה האנטי מיידני' (מהפכת היורומיידן התרחשה בקייב בתחילת 2014 נגד החלטת הממשלה לא לחתום על הסכמות עם האיחוד האירופי), רואה את הנהגת המדינה כיום כאשמה במצב הנוכחי.

"הם לא בהכרח תומכים בפוטין או מזדהים עם רוסיה, אבל  הם יגידו שהמהלך האחראי הוא שיקום הקשרים עם רוסיה והליכה לכיוון של פיוס. היום הם עומדים על 15%-10% מכלל ציבור הבוחרים אבל זה לא תמיד היה ככה.

"עד אירועי מיידן, מחצית מתושבי אוקראינה הביעו אמון בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא היה המנהיג השני במידת הפופולאריות שלו במדינה. מעל 60% הביעו תמיכה בנשיא בלרוס, אלכסנדר לוקשנקו, שעד לאחרונה סירב להכיר בסיפוח הרוסי של קרים ונחשב לדמות אהודה באוקראינה, אבל היום מאיים לפלוש לתוכה עם צבא בלארוס".

המהפך הפרו מערבי של הציבור האוקראיני

מייד לאחר סיפוח חצי האי קרים ותחילת הקרבות, איבדו חלק מתושבי דונבאס וכל תושבי חצי האי קרים, את זכות הבחירה באוקראינה. המהלך הביא למפלה אלקטורלית של שתי מפלגות: 'האזורים', הפרו רוסית, בראשות ויקטור ינוקוביץ' (הנשיא שהודח ב-2014); ו'הקומוניסטים', בעלת הנטייה הפרו רוסית, שהוצאה מחוץ לחוק ב-2015 תחת האשמה שהיא 'גיס חמישי'.

בבחירות לפרלמנט ב-2012 הצביעו לשתי המפלגות האלה כ-9 מיליון אוקראינים. המשמעות היא שכ-43% מהאוקראינים שהצביעו בפועל בחרו בהנהגה פרו רוסית מוצהרת.

השרידים של שתי המפלגות מרכיבים כיום שתי רשימות: 'הבלוק האופוזציונרי' ו'הפלפורמה האופוזציונרית'. שתי מפלגות פרו רוסיות מובהקות, שבבחירות ב-2019 הצביעו להן יחד 2.5 מיליון אוקראינים, שהם 13% מסך הקולות. נפילה של 300%.

"נקודת המפתח שחשוב להבין כאן היא שמאזן הכוחות השתנה", מסביר פאסנקו, "היום, המפלגות הפרו רוסיות לא יכולות יותר להרכיב קואליציה בשום צורה. אין להם דרך לקחת את המושכות מידי המפלגות הפרו מערביות. זה הישג בלתי ניתן לערעור של המפגינים שיצאו לרחובות ב-2014״.

כיכר העצמאות בקייב במהלך מהפכת מיידן ב-2014. :המפלגות הפרו רוסיות לא יכולות יותר להרכיב קואליציה בשום צורה, זה הישג בלתי ניתן לערעור של המפגינים שיצאו לרחובות ב-2014" (צילום ארכיון: (AP Photo/Efrem Lukatsky)

אזרחי אוקראינה רוצים להצטרף לנאט״ו?
״היחס לנאט״ו עבר שינוי דרסטי. הארגון, שמצטייר כיום בחלקים נרחבים של אוקראינה כמושיע הגדול של המדינה, זכה בפחות מ-20% פופולאריות ב-2014. אז הביעו 60% מהתושבים התנגדות מובהקת להצטרפות אוקראינה לנאט"ו בגלל הערעור שמהלך כזה עלול לגרום לאזור. היום, יותר מ-60% מהציבור שתומך ברפורמות הפרו אירופאיות רוצה להיות חלק מנאט"ו.

"חשוב לציין שבסקרים האלה לא נכללים תושבי קרים והאזור הרוסי של דונבאס, לכן התוצאות שלהם מוטות לכיוון המערבי".

הקומיקאי שפרץ את השיטה וזכה בנשיאות

זלנסקי בן ה-44, הנשיא הצעיר ביותר בתולדות אוקראינה והיהודי הראשון לכהן בתפקיד, הוא קומיקאי, תסריטאי, ובעלים של חברת הפקות. הוא התפרסם כששיחק את 'ואסיל הולובורודקו', מורה נרגן להיסטוריה שהופך במפתיע לנשיא אוקראינה, בסדרת הטלוויזיה הקומית "משרת העם".

פרק הבכורה של הסדרה שודר בדיוק שנה אחרי סיפוח קרים על ידי הרוסיה, והיא זכתה לפופולאריות עצומה באוקראינה.

ב-2018, אחרי 3 עונות וסרט, הודיע זלנסקי שהוא מקים מפלגה בשם 'משרת העם', אליה צירף את כל חבריו מההפקה. במאי 2019 זכה ב-73% מהקולות בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, התוצאה הטובה אי פעם בהיסטוריה של אוקראינה.

"במדינה הצעירה שלנו עוד לא היה כזה דבר. תמיד היו פה שני מחנות: אוקראיני ופוסט סובייטי", אומר פאסנקו, "זלנסקי הצליח לפרוץ את השיטה ולאחד בין המצביעים במזרח שנוטה לרוסיה, למערב המאוד פטריוטי.

"זה נבע בין היתר מתסכול הולך ומתמשך של הציבור האוקראיני מהאליטות הישנות הפרו רוסיות, כמו ויקטור ינוקוביץ', אבל גם מהאליטות הפרו מערביות, כמו קודמו של זלנסקי, פטרו פורושנקו. אפשר להגיד שההצבעה עבורו הייתה קודם כל הצבעת מחאה".

על איזה מצע הוא נבחר?
"זלנסקי מחזיק בעמדות ממלכתיות, שלא נוטות לאף צד. עיקר המצע שלו היה מלחמה בשחיתות, אי אפשר לא להתחבר לזה. בתחום המדיני הכוונות הראשוניות שלו היו להיכנס למשא ומתן עם הרוסים, כולל אפשרות לפשרות בדונבאס. העיקר לא לבחור שום צד באופן מובהק. כשהשיחות עם מוסקבה כשלו, הוא החל לנטות באופן מובהק ימינה.

"ההליכה ימינה נעשתה אמנם בתגובה לכתף הקרה שהוא קיבל ממוסקבה אבל גם בגלל ההתנגדות הקיצונית שהיתה למהלך בתוך אוקראינה. זלנסקי שינה את עמדותיו, והיום חצי האי קרים ודונבאס הם קו אדום שלו. הוא לא מוכן לפשרה או דיאלוג עם השלטון הפרו רוסי בדונבאס.

"בעקבות ההליכה ימינה, זלנסקי העביר שורה של סנקציות נגד הפוליטיקאי ואיש העסקים ויקטור מדבצ'וק, שמקורב מאוד לפוטין. בין היתר הוא סגר שלושה ערוצי טלוויזיה שהיו בבעלות איש העסקים.

"זלנסקי התחיל גם לדפוק על דלתות המערב בדרישה להיכנס לתהליך הקבלה לנאט"ו. זה גם היה הרגע שהרוסים התחילו לשלוח לגבול שלנו כוחות צבאיים. יש לציין שעד אז הוא כמעט ולא התבטא בעניין".

מה הבדל בין זלנסקי לקודמו בתפקיד פורושנקו?
"אידיאולוגית, אין הבדל מהותי בין השניים. פורושנקו מזוהה עם הממסד האוקראיני הלאומני הישן, הפטריוטי והלוחמני יותר. זלנסקי יותר מתון, הוא נתפס כמנהיג צעיר של הייטק וטלוויזיה.

למרות זאת, בין השניים שוררת שנאה טהורה. יש פה פרדוקס מסוים, כי כאמור מבחינה פוליטית ההבדלים ביניהם מזעריים. אבל בין שני המחנות יש שנאה תהומית".

ככל שפוטין מקשיח עמדות, זלנסקי מתחזק

איום המלחמה עשה טוב לשיעור התמיכה בזלנסקי, שנשחק מאז כניסתו לתפקיד בגלל המשבר הכלכלי ההולך ומתהווה במדינה בגלל מגפת הקורונה והאינפלציה, במיוחד בתחום האנרגיה.

פסנאקו אומר שכלכלת האנרגיה משחקת תפקיד מפתח במדיניות הפנים האוקראינית. פורושנקו עומד כיום למשפט באשמת בגידה במדינה. הנשיא לשעבר מואשם שבמהלך 2015 קנה פחם מהאזור הפרו רוסי, שנמצא במלחמה עם אוקראינה.

איך המצב המתוח בשבועות האחרונים משפיע על ההתנהלות של זלנסקי?
"תומכיו של הנשיא זלנסקי, וגם אלו שאין להם יחס מובהק כלפיו נוטים להעריך אותו לחיוב בלי קשר למעשיו. זה בין שליש ל-40% מציבור הבוחרים.

"הוא הכריז על ה-16 בפברואר כ״יום האחדות״, במועד בו תוכננה הפלישה הרוסית על פי הערכת ארה״ב. לפי הנוכחות של המפגינים ברחובות, והיחס התקשורתי לעניין, זו היתה בחירה נבונה. באופן בכללי, הסקרים האחרונים נוטים להעריך לחיוב את עמידתו מול רוסיה, אבל יותר מזה מול המערב שנראה שמנסה לכופף אותו לפשרות. מצד שני, הוא יצר בריתות אמיצות עם שותפים חדשים כמו פולין, בריטניה וטורקיה".

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי. ״אם יצהיר אפליו במרומז שהוא מוכן למו״מ על חצי האי קרים, הוא לא ישאר עוד יום אחד כנשיא״ (צילום: EYEPRESS via Reuters Connect)

ככל שפוטין מקשיח את עמדותיו מול אוקראינה, כוחו של זלנסקי מתחזק. הסקרים של השבועות האחרונים מראים בבירור את תמיכת האוקראינים בדרישות הנשיא זלנסקי. שני שליש מהאוקראינים אומרים שהם מכירים היטב את הסכמי מינסק, בהם יש ויתור על חלקים מחבל דונבאס של אוקראינה לטובת רוסיה. 63% טוענים שחייבים הסכמים חדשים שיהיו לטובת אוקראינה, עמדה שלפני ארבע שנים בלבד החזיקו בה פחות מ-25% מאזרחי המדינה.

השינויים האלה מצביעים על מגמה פטריוטית ברורה. 20% מהנשאלים טענו שאם העולם יכפה על אוקראינה לוותר על דונבאס, המדינה תצטרך להתעלם מהקהילה הבינלאומית ולספח את השטחים האלו בכוח.

"זלנסקי לא יחזיק יום אחד בתור נשיא אם יצהיר, אפילו במרומז, שהוא מוכן לשאת ולתת על השטחים בדונבאס או בחצי האי קרים״, אומר פאסנקו, ״זה פשוט לא יקרה וזה גם ההיגיון מאחרי העובדה שבכל פנייה שלו לאומה בשבועות האחרונים הוא מצהיר את זה הדברים באופן נחרץ.

״הנשיא יודע שאם הוא ילך על מהלך שהציבור יזהה כהתקרבות לפוטין, זה יוכל להוביל ליברומאידן נוסף. חוץ מהמפלגה הפרו רוסית, יש יישור קו מוחלט בבית העליון ובבית התחתון נגד כל משא ומתן עם רוסיה, מה שהלכה למעשה קובר את הסכמי מינסק".

איזה ביקורת מושמעת כיום כלפי זלנסקי?
"הביקורת מתמקדת ברובה בכך שהוא לא מגיב מספיק מהר או מספיק בתוקף לסדר היום. אבל בשורה התחתונה, רוב הציבור יגיד שהוא פועל בתחום הסביר. בסקרים האחרונים הוא זוכה לרבע מהקולות, שזה מספר מכובד. צריך לזכור שבסבב הראשון ב-2019 הוא קיבל 30%.

"הוא לא טוב בנאומים חיים, זה דבר ידוע לגביו, אבל אנשים מתרגשים מהנאומים המוקלטים שלו. לפני הכל הוא אמן מאוד מוכשר, שמצליח לגעת בלבבות של האנשים.

"האשמה שחוזרת כלפיו כיום היא שהוא לא עושה מספיק למנוע את הפאניקה בתקשורת המערבית. הבעיה בכל הדיווחים במערב היא שבכלל לא בטוח על מה הם נשענים, והם הורגים את הכלכלה האוקראינית. יש להם השפעה שלילית על המטבע, על ערך אגרות החוב הממשלתיות ועל ההשקעות הזרות".

יש סיכוי שפורושנקו יחזור לשלטון בבחירות בשנה הבאה?
"החזרה שלו לאוקראינה אחרי שהות בחו"ל, ותחילת המשפט נגדו הגבירו את האהדה כלפיו. ככל שהמתח הצבאי מול רוסיה יעלה, ושאלת יחסה של קייב לחבלי הארץ בדונבאס שבשליטת הכוחות הפרו רוסיים תהפוך לאקוטית יותר, סביר להניח שהסקרים יפנו לטובתו של פורושנקו, בגלל שהוא עדיין נתפס כניצי יותר מזלנסקי".