גבריאל בך, פרקליט המדינה ושופט בית המשפט העליון לשעבר, הלך היום לעולמו בגיל 94. לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.
בך נולד בבשם גֶּרְט בָּךְ בגרמניה, ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 13 והתגורר בירושלים. בנעוריו היה חבר בארגון 'ההגנה'.
ב-1951, עם חזרתו ארצה מלימודי משפטים בלונדון, שירת בפרקליטות הצבאית. הוא סיים את שירותו בדרגת סרן, בשירות המילואים התקדם לשופט בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה.
בך החל לעבוד בפרקליטות המדינה ב-1953 והתקדם בהמשך לתפקיד סגן פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה. ב-1969 מונה לפרקליט המדינה, תפקיד אותו מילא עד שמונה לבית המשפט העליון ב-1982. בתחילת שנות ה-60 הופקד בך על הכנת וביצוע התביעה במשפט אייכמן.
כפרקליט המדינה היה בך מעורב במספר תיקים בולטים. הוא טיפל אישית במשפטו של מייקל רוהאן, בפרשת הצתת מסגד אל-אקצא, בבקשתו של העבריין היהודי-אמריקאי מאיר לנסקי לעלות לישראל ובשנות ה-70 טיפל במעצר ובהגבלות על הרב מאיר כהנא.
בינואר 1982 החליטה הוועדה לבחירת שופטים על מינויו כשופט בבית המשפט העליון, למרות התנגדות שלושת שופטי העליון בוועדה. הוא כיהן בתפקיד 15 שנים, ונחשב לשופט ליברלי.
ב-2003, אחרי פרישתו מבית המשפט, עמד בך בראש הוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה שפסלה את מועמדיו של שר המשפטים לתפקיד והמליצה על שלושה מועמדים, בהם מני מזוז שזכה בתפקיד.
ב-2005 עמד בראש הוועדה שבחרה את היועץ המשפטי של הכנסת. בך כיהן גם כיו"ר הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל.
בך נישא לרעייתו רות ב-1955 ונולדו להם בת ושני בנים. אחד מבניו, עורך הדין יהונתן בך, נפטר ממחלה.
