דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח באב תשפ"ב 15.08.22
30°תל אביב
  • 28°ירושלים
  • 30°תל אביב
  • 30°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 38°אילת
  • 36°טבריה
  • 27°צפת
  • 32°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

מדריך / האפשרויות, הוועדות והטפסים: כך פועל התהליך לקביעת זכאות לשירותים ומסגרות של החינוך המיוחד

הורים שסבורים שהילד שלהם זקוק למסגרת חינוך מיוחד נאלצים להתמודד עם בירוקרטיה, שיח עם מטפלים ומאבחנים וחוסר היכרות עם המערכת. כדי להתמצא בתהליך כדאי להכיר את השלבים השונים, וכמה מושגים חשובים

בדרך לבית הספר (צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר / פלאש 90)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

חיפוש מסגרת חינוכית מתאימה לילדים עם עיכוב התפתחותי או קשיי למידה הוא תהליך ארוך ומורכב. הורים שסבורים שהילד שלהם זקוק למסגרת כזו נאלצים להתמודד עם מערכות בירוקרטיות, שיח עם מטפלים ומאבחנים, חוסר היכרות עם המערכת וחוסר ודאות. כדי להתמצא בתהליך כדאי להכיר את השלבים השונים, וכמה מושגים חשובים.

מערכת החינוך מציעה שלושה מענים לילדים עם עיכוב התפתחותי או קשיי למידה: מסגרת של החינוך המיוחד (גן או בית ספר), כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל, ושילוב בכיתת גן או בית ספר רגילה בחינוך הרגיל. גורמי המקצוע יכולים להמליץ על המענה הרצוי לילד, אך ההחלטה על המענה היא בידי ההורים בלבד.

בשנה שעברה נכנסה לתוקף הרפורמה בחינוך המיוחד, במסגרתה הורחבו האפשרויות של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, בתוספת סל שעות ושירותים שמותאם לכל ילד. הרפורמה כוללת עידוד ותעדוף של אפשרות השילוב לעומת שיבוץ הילד בגן או בית ספר של החינוך המיוחד. עם זאת כאמור, הבחירה היא בידי ההורים. בעקבות הרפורמה, גם תהליך השיבוץ למוסדות השתנה.

תהליך בחירת המענה החינוכי הרצוי מיועד לילדים בני 3 ומעלה. הוא מורכב משני שלבים מרכזיים: השלב הראשון הוא צוות רב-מקצועי שבוחן את מצבו של הילד וצרכיו ומגבש הצעה לשילובו במוסד חינוכי רגיל, בכיתה נפרדת של חינוך מיוחד או בכיתה רגילה. הצוות מוגבל במספר שעות הטיפול וההוראה שהוא יכול להציע לכל תלמיד. אם הצעת הצוות הרב מקצועי מקובלת על ההורים, התהליך יכול להסתיים.

השלב השני הוא ועדת זכאות ואפיון, שמסומכת להציע סל שירותי גדול יותר מהצוות הרב-מקצועי, וגם לשבץ את הילד במסגרת חינוך מיוחד. אם ההורים חולקים על החלטת ועדת הזכאות והאפיון, הם יכולים לפנות לוועדת השגה בדרישה לדיון נוסף.

לפני הפנייה: זיהוי ואבחון

תחילת התהליך היא איתור חשש לעיכוב בהתפתחות או קשיי למידה על ידי ההורה או איש צוות מהמסגרת החינוכית, וקבלת אבחון מקצועי. קשיים בהתפתחות הילד מאובחנים על ידי ועדה להתפתחות הילד בקופת החולים, שקובעת גם זכאות לטיפולים שונים. כדי שהוועדה תדון במצבו של הילד, ההורים ואנשי הצוות החינוכי נדרשים למלא שאלונים אודות הילד ולהעביר אותם אל רופא המשפחה, שבסמכותו להפנות את עניינו של הילד לוועדה. אבחון לקויות למידה נעשה על ידי אנשי מקצוע במכון אבחון מוכר.

הפנייה לבקשה לסל שירותי חינוך מיוחד או שיבוץ במסגרת חינוך מיוחד צריכה להיעשות לאחר אבחון הילד.

שלב 1: צוות רב-מקצועי

מטרתו של הצוות הרב-מקצועי היא הסכמה על תוכנית למידה וסיוע המותאמת לילד בתוך מוסד חינוכי רגיל – גן או בית ספר. לרשות הצוות עומד סל תמיכה מוסדי של טיפולים פרה-רפואיים (כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד), סייעות, או שעות הוראה פרטניות, שניתנות לכל מוסד לפי מספר התלמידים שבו. הצוות הרב מקצועי מחלק את השירותים שניתנו למוסד החינוכי בין תלמידי בית הספר או ילדי הגן.

חברי הצוות: יו"ר הצוות הוא מנהל בית הספר, ובמקרה של גן יעמוד בראשו נציג מרכז התמיכה היישובי אזורי של משרד החינוך (מתי"א). מרכז מתי"א כולל אנשי מקצוע שמסייעים לעובדי ההוראה ומעניקים שירותי חינוך מיוחד לתלמידים הזכאים לכך. חברי הצוות הנוספים הם המחנכת או הגננת של הילד, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, ועובד הוראה של החינוך המיוחד או נציג נוסף ממתי"א המתמחה בלקות של הילד.

הורי הילד מוזמנים לדיון, וכן אנשי מקצוע נוספים שההורים או יו"ר הצוות מעוניינים להזמין. בצוות רב מקצועי של גני הילדים יוזמן בנוסף גם המפקח על הגנים בחינוך הרגיל או בחינוך המיוחד ביישוב או נציג מטעמו. בצוותים העוסקים במעבר למסגרת חינוכית חדשה יוזמן לדיון הצוות החינוכי מהמסגרת החינוכית הקודמת.

מסמכים נדרשים: לקראת הצוות הרב מקצועי ההורים נדרשים להציג שלושה סוגי מסמכים:

  •   טופס הפנייה חתום על ידי מפקח המוסד, הגננת/המחנכת של הילד וההורים.
  •   אסמכתאות רפואיות ללקות של הילד, שנקראות 'מסמכים מקבילים'
  •   בדיקת שמיעה וראייה עדכניות
  •   מסמך 'תיעוד תכנית הכלה והתערבות', שמתעד את תוכניות הטיפול שכבר נעשו עם הילד.

זמני פעולת הצוות: הצוות הרב מקצועי מתחיל את עבודתו החל ב-1 במרץ ומסיים לכל המאוחר ב-15 במאי.

תוקף החלטת הצוות:  תוכנית הלמידה והסיוע מתחילה לפעול בשנת הלימודים העוקבת ותקפה לשלוש שנים, אלא אם יש שינויים שדורשים דיון מחודש בתוכנית. במקרה של מעבר למסגרת חינוכית אחרת במהלך השנה התוכנית תמומש עד סוף השנה, וייערך דיון בצוות הרב מקצועי של המסגרת החינוכית החדשה על תוכנית לשנה שלאחר מכן.

אם המענה שהילד צריך אינו יכול להינתן במסגרת הצוות הרב מקצועי, או לחילופין נדרשות שעות הוראה וטיפול נוספות על הסל הבית ספרי, יש לפנות לוועדת הזכאות והאפיון.

שלב 2: ועדת זכאות ואפיון

הוועדה מוסמכת לקבוע שילד זכאי לכל אחת ממסגרות החינוך המיוחד או להתאים לו סל שירותים אישי שלו הוא יהיה זכאי אם ילמד במסגרת חינוך רגילה.

הזכאות היא מתן זכאות למענים השונים: מסגרת חינוכית של החינוך המיוחד, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל וסל תמיכה אישי כלומר שילוב הילד במסגרת חינוכית רגילה. בסופו של הדיון עליכם ההורים להחליט על המענה ההולם ביותר לילד.

האפיון הוא למעשה קביעת רמת התפקוד של הילד. רמת התפקוד מוגדרת בטווח של 1-5 כאשר אחת היא רמת התפקוד הנמוכה יותר וחמש היא הגבוהה יותר. רמת התפקוד מורכבת ממספר ממדים: קוגניטיבי-לימודי-שפתי, תקשורתי, רגשי, עצמאות והתארגנות, וחברתי והיא מבוססת על שאלון ראמ"ה  אותו ממלאים הצוות החינוכי של בית הספר ונציג ממתי"א העוסק בתחום.

חברי הוועדה: יו"ר הוועדה הוא עובד משרד החינוך בעל מומחיות וניסיון בחינוך המיוחד. חברים נוספים הם: מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית או מי מטעמו, שני מפקחים כוללים של משרד החינוך האחד מהחינוך הרגיל והשני מהחינוך המיוחד או נציגיהם, פסיכולוג חינוכי והורה לילדים עם צרכים מיוחדים החבר בעמותות הפועלות לקידום הנושא.

מלבדם מוזמנים לדיון גם ההורים, וכן איש צוות חינוכי מהצוות הרב מקצועי של המסגרת החינוכית של הילד, ובמידת הצורך אנשי מקצוע המומחים בלקות של הילד: רופא מומחה, עובד סוציאלי או עובד מתי"א המתמחה בעיוורים או חרשים.

מסמכים נדרשים: לקראת הצוות הרב מקצועי ההורים נדרשים להציג שלושה סוגי מסמכים:

  •   שאלון הפנייה לוועדת זכאות ואפיון
  •   אסמכתאות רפואיות ללקות של הילד, שנקראות 'מסמכים מקבילים'
  •   בדיקת שמיעה וראייה – ניתן להשתמש בבדיקות שהוצגו לצוות הרב מקצועי
  •   מסמך 'תיעוד תכנית הכלה והתערבות', שמתעד את תוכניות הטיפול שכבר נעשו עם הילד.

זמני פעילות הוועדה: בקשות לדיון בוועדות הזכאות והאפיון ניתן להגיש עד ה-31 במרץ, והוועדות יסיימו את דיוניהן ב-15 במאי. החלטות הוועדה יועברו להורים בתוך עד 14 יום.

תוקף החלטת הוועדה: ההחלטות תקפות לשנת הלימודים העוקבת ותוקפן לשלוש שנים אלא אם יש שינויים ברמת התפקוד או לפני מעבר למסגרת חינוכית חדשה.

מה קורה לאחר ישיבת הוועדה: לוח הזמנים להחלטת ההורים לאחר קבלת החלטת הוועדה הוא 14 יום. אם ההורים לא מודיעים על החלטתם, הוועדה תחליט במקומם, ככל הנראה על שילוב הילד במסגרת חינוך רגילה. אם הוועדה חולקת על ההורים, ייתכן שהם יערכו דיון עם מנהלת אגף החינוך המיוחד של משרד החינוך.

אם ההורים חולקים על החלטת הוועדה, אפשר לבקש דיון בוועדת השגה.

שלב 3: ועדת השגה

תפקידה של ועדת השגה הוא לדון בערעורים על החלטותיה של ועדת הזכאות והאפיון. תוכנו של הערעור יכול להיות על ההחלטות הבאות: סוג המענה החינוכי שנקבע לילד,  האפיון ורמת התפקוד שנקבעו לילד  ומניעת זכאויות מסוימות, לרבות שירותי הסעה וליווי. לוועדה יש שלוש דרכים בהן הוועדה יכולה להגיב לערעור: הראשונה היא קבלת הערעור ושינוי ההחלטה של ועדת הזכאות והאפיון, השנייה היא החזרת הדיון לוועדת הזכאות והאפיון עם המלצות או בלעדיהן, והשלישית היא דחיית הערעור.

חברי הוועדה:  הרכב חברי הוועדה דומה לוועדת הזכאות ואפיון עם שני הבדלים עיקריים: הראשון הוא בכירות גבוהה יותר של בעלי התפקידים, ואי השתתפותם בוועדת הזכאות ואפיון המקורית שעסקה בילד. יו"ר הוועדה יהיה מנהל מחוז של משרד החינוך או נציג מטעמו, והחברים הנוספים יהיו פסיכולוג חינוכי מחוזי או פסיכולוג בכיר אחר, מפקח כולל לחינוך המיוחד, הורה לילד עם צרכים מיוחדים החבר באחד מהארגונים ונציג של ארגון ציבורי העוסק בנושא. מלבדם ניתן לצרף לבקשת ההורים או לבקשת יו"ר הוועדה עובד סוציאלי ורופא מומחה למוגבלות של הילד.

מסמכים: כלל המסמכים הרלוונטיים לערעור.

זמני פעילות הוועדה: את הבקשה לוועדת השגה יש לבקש עד 21 יום מקבלת ההחלטה בוועדת הזכאות והאפיון. הוועדה תתכנס לא יאחר משלושה שבועות לאחר הבקשה לכינוסה. דיוני ועדת ההשגה בנוגע להחלטות וועדות זכאות ואפיון שהתקיימו עד ה-31 במאי יסתיימו ב-31 ביולי.

תוקף החלטת הוועדה:  החלטות הוועדה תקפות לשנת הלימודים הבאה למעט במקרים בהם הערעור עוסק בשנה הנוכחית.

מהן ההכנות שכדאי לעשות לקראת הוועדות?

אחת ההכנות הטובות ביותר לצוות ולוועדה היא קשר רציף עם המוסד החינוכי של הילד. צוות ההוראה והטיפול שנמצאים בקשר יומיומי עם הילד ידעו לחשוב ביחד אתכם מה המסגרת המתאימה ביותר ומה יכול לקדם את הילד בהתאם לחוזקותיו וחולשותיו. בנוסף הצוות ידע להכין את ההורים לוועדות השונות.

לקראת ישיבת הוועדה עצמה חשוב להכין את כל המסמכים הנדרשים: תוצאות בדיקות עדכניות, תוכנית ההתערבויות שנעשו עם הילד לאורך השנים, וכל מה שנראה לכם רלוונטי ולרכז אותו בקלסר מסודר. כמו כן אם ההורים מעוניינים שאיש מקצוע נוסף יגיע לוועדה, זו זכותם ויש ליידע את יו"ר הוועדה.

בוועדה חשוב שההורים לא יהססו לשאול שאלות אם הדברים שנאמרים אינם ברורים, ולבטא את דעתם, בצורה ברורה ואסרטיבית, אך לא תוקפנית. אם ההורים פרודים או גרושים, יש ליידע את יו"ר הוועדה על כדי שיפעל לפי בהתאם להוראות משרד החינוך בנושא.

באיזו מידה כדאי לשתף את הילד בתהליך?

באופן עקרוני נקודת המוצא היא שזכותו של הילד לדעת על המוגבלות שלו. מתוך נקודת מוצא זו יש לערוך שיקול דעת ביחס ליכולת שלו להבין ולהכיל את המידע הזה. בנוגע לוועדות השונות אופן המחשבה דומה: באופן עקרוני זכותו של הילד להיות שותף להליך הנוגע אליו. באופן פורמלי הילד מוזמן לצוות הרב מקצועי ולוועדות השונות. יחד עם זאת אם לדעת ההורים השתתפותו עלולה לעורר בו פחד או חרדה, יש לשקול אם השתתפותו נדרשת.

אם ההורים מחליטים שהילד לאישתתף בצוות או בוועדה, כדאי לקחת ממנו מסר לוועדה ולתווך לו אותה בדיעבד. אם ההורים בוחרים שהילד ישתתף, חשוב להכין אותו מראש לקראתה, ולכך שהולכים לדבר עליו. להכנה זו ניתן להיעזר באנשי המקצוע שהם בקשר טוב עם הילד. אם נדרשות התאמות בוועדה כדי שהילד יוכל לדבר, יש לציין זאת בשאלון הורים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!