הממשלה התכנסה הבוקר (ראשון) לישיבתה השבועית כשעל הפרק ההסכם המתגבש עם איראן בווינה, יוקר המחייה בישראל והמשבר באוקראינה, אליהם התייחס רה״מ נפתלי בנט בדברים שנשא.
בנט ציין כי מאז החתימה על הסכם הגרעין עם איראן ב-2015 קרו שני דברים: "האיראנים התקדמו מאוד בבניית יכולת העשרה, והזמן חלף". לדבריו, "אם העולם יחתום שוב על ההסכם מבלי להאריך את מועד הפקיעה, אנו מדברים על הסכם שקונה שנתיים וחצי סך הכל, שאחריהם איראן יכולה ורשאית לפתח ולהתקין צנטריפוגות מתקדמות בלי הגבלות. בתמורה לאותן שנתיים וחצי טהרן תקבל עשרות מילאירדי דולרים שיישמשו בסופו של דבר לטרור באזור".
ראש הממשלה הוסיף כי ישראל ״בכל מקרה מתארגנת ונערכת גם ליום שאחרי, בכל המימדים, כדי שנדע לשמור ביטחון אזרחי ישראל בכוחות עצמנו".
בנט התייחס גם לנתוני הצמיחה האחרונים שפורסמו, ברקע עליית המחירים החדה המורגשת בענפים רבים במשק: "בזכות המדיניות שלנו, של ישראל פתוחה, של רפורמות והורדת רגולציה, אנחנו מגיעים לצמיחה של 8% עם שני גלי קורונה, בלי סגרים, בלי מגבלות רוחב, בלי פיטורים המוניים ובלי סגירת עסקים. עכשיו, כשהחיים חוזרים למסלולם, זה הזמן לחבר בין שתי הנקודות: צריך למתוח קו בין הנתונים המצוינים של הכלכלה הישראלית, לבין המחיר של מנת פלאפל או אוזני המן. לא ייתכן שבמשך כל-כך הרבה שנים, כל-כך קשה לאזרחי ישראל לסגור את החודש״.
ראש הממשלה הפציר בישראלים שעוד נותרו באוקראינה לחזור ארצה נוכח המשבר במדינה: "אנחנו נמצאים בזמן רגיש מבחינת היציבות העולמית. אנחנו לא יודעים מה ילד יום, ואני גם לא מתיימר לעסוק בפרשנות. הדבר הרלוונטי אלינו הוא לוודא שהישראלים שנמצאים באוקראינה חוזרים הביתה. משרד החוץ עושה מאמצים גדולים בנושא הזה, בזמן שחלק מחברות התעופה כבר מבטלות טיסות. עדיף מעט אי נוחות עכשיו מסכנת חיים מאוחר יותר״.
הממשלה תדון היום בין היתר, בעדכון ושינוי מגבלות הקורונה, מינוי שגריר ישראל לגרמניה, אישור מינוי ראש מערך הסייבר הלאומי, אישור מינוי נציב כבאות והצלה, תוכנית להתמודדות עם פערי כוח אדם במקצועות הבריאות ובמענק סיוע לעסקים.
