דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
21.5°תל אביב
  • 17.2°ירושלים
  • 21.5°תל אביב
  • 18.3°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 25.1°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 14.1°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה באירופה

פרשנות / מיהם תושבי חבל דונבאס ולמה הם עומדים במוקד העימות בין רוסיה לאוקראינה

בסוף השבוע התחדשו ההפגזות ההדדיות בחבל הארץ במזרח אוקראינה שבו נלחמות שתי המדינות קרוב לתשע שנים, גם אם לא באופן רשמי | מה התרחישים האפשריים להתפתחות הלחימה באזור ומדוע ההסלמה יכולה להיות עילה לפעולה רוסית רחבת היקף

תושבים מהשטח שבשליטת הבדלנים במזרח אוקראינה הולכים לתחנת רכבת כדי להתפנות לרוסיה (צילום: AP Photo/Alexei Alexandrov)
תושבים מהשטח שבשליטת הבדלנים במזרח אוקראינה הולכים לתחנת רכבת כדי להתפנות לרוסיה (צילום: AP Photo/Alexei Alexandrov)
דוד טברסקי
אוריאל לוי

תושבי חבל דונבאס, שמכונים במערב 'בדלנים פרו רוסים', עומדים בתווך בין אוקראינה לרוסיה. גם אחרי ריכוז הכוחות הרוסיים סביב הגבול עם אוקראינה, ולמרות המידע המודיעיני שפורסם במערב על הכנות לפלישה רוסית נרחבת, החבל היה שקט יחסית עד יום חמישי האחרון.

חבל הארץ, שעומד בליבה של המחלוקת בין המדינות, נמצא במצב מלחמה כבר שמונה שנים. ביום שלישי שעבר חזר לכותרות אחרי שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר לקנצלר גרמניה אולף שולץ שאוקראינה מבצעת בו רצח עם של דוברי הרוסית.

חייל אוקראיני בשוחה על קו ההפרדה בין השטח האוקראיני לשטח הבדלנים הפרו רוסיים בדונבאס, בזמן הפגישות באזור השבוע (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
חייל אוקראיני בשוחה על קו ההפרדה בין השטח האוקראיני לשטח הבדלנים הפרו רוסיים בדונבאס, בזמן הפגישות באזור השבוע (צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)

ביום בו נפגשו פוטין ושולץ אישר הפרלמנט הרוסי הצעה שקראה לממשלה להכיר רשמית בריבונות של שתי הרפובליקות שמרכיבות את החבל, מה שיאפשר להן להזמין את הצבא הרוסי לשטחן. למחרת התחדש העימות הצבאי בין אוקראינה לכוחות הבדלניים בדונבאס, שנתמכים ומכוונים על ידי רוסיה.

מהו חבל דונבאס ולמה דווקא הוא הפך למוקד הסכסוך?
החבל במזרח אוקראינה מכונה גם 'חגורת הפחם' ונחשב למוקד תעשיית הפלדה האוקראינית­. האזור משתרע אמנם על 10% בלבד משטח מדינה, וגרים בו פחות מ-5% מאוכלוסייתה, אבל עד 2014 הוא היה אחראי ל-25% מהייצוא של אוקראינה, וגם כיום יש לו חלק משמעותי בכלכלה המקומית.

השטח הכולל של מצבורי הפחם באזור, שהכרייה בו התחילה להתפתח עוד בסוף המאה ה-19, הוא הרביעי בגודלו באירופה. פוטנציאל הכרייה בו מגיע עד כ-10 מיליארד טון. עם זאת, כלכלנים באוקראינה ובמערב טוענים שהתעשייה בדונבאס לא כדאית כלכלית, והצדדים מתחזקים אותה מלאכותית למטרות ביטחוניות ופוליטיות.

חשיבותו האסטרטגית של החבל לתעשייה של ברית המועצות הייתה ברורה להנהגה הסובייטית. אף שהאוכלוסייה דוברת הרוסית הייתה הדומיננטית באזור יותר מ-200 שנה, יוזף סטלין טרח להעביר לדונבאס רוסים אתניים, כדי לחזק את השליטה של מוסקבה באזור ולמנוע התקוממויות לאומניות מצד האוקראינים, שהטינה שלהם לסובייטים הייתה ידועה לו.

מי גר כיום בחבל ומי שולט בו?
עם מהפכת היברומיידן, שהתרחשה באוקראינה בתחילת 2014 נגד החלטת הממשלה לא לחתום על הסכמות עם האיחוד האירופי, פתחו הרוסים במלחמה באזור. המטרה של רוסיה הייתה לנתק אותו משליטה אוקראינית, לפגוע בכלכלת אוקראינה ולבצר את אחיזתה בחבל.

בחלק המזרחי של הדונבאס, מגבול רוסיה במזרח עד לערים דונצק במערב ולוהנסק בצפון, קמו שתי ישויות פוליטיות בדלניות: 'הרפובליקה העממית של דונצק' ו'הרפובליקה העממית של לוהנסק'.

(עיצוב: אידאה)
(עיצוב: אידאה)

בשתי הרפובליקות יחד חיים יותר מ-3.5 מיליון תושבים, והשפה הדומיננטית והרשמית שלהן היא רוסית. את שני המחוזות הבדלניים מנהלות ממשלות מקומיות שבראשן מושלים שמקושרים לקרמלין.

הרפובליקות הבדלניות לא מוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית. אוקראינה, רוסיה ויתר מדינות העולם לא הכירו בריבונותן ומתייחסות אליהן כשטחי אוקראינה שנכבשו על ידי מיליציות פרו רוסיות. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מסרב לשאת ולתת עם ההנהגה המקומית בטענה שמדובר בשליחים של רוסיה.

בשנים האחרונות רוסיה מעודדת את תושבי הרפובליקות לקבל אזרחות רוסית, להשתתף בבחירות ברוסיה, וליהנות מהפנסיה והזכויות הסוציאליות שמקבלים שאר אזרחי רוסיה.

מחוץ לשטחי הרפובליקות הבדלניות חיים כמיליון אזרחי אוקראינה. הם מתגוררים בעיירות ובכפרים עניים, רובם מבוגרים, שנותקו מהערים לוהנסק ודונצק, ששימשו אותם במשך שנים כמרכז מטרופוליני. רבים מהם רוסים אתניים, חלקם מזוהים עם השלטון הרוסי.

נוסף על כל אלה, יותר מ-1.5 מיליון תושבים נמלטו מהחבל לתוך אוקראינה בעקבות הלחימה.

מה האינטרס הרוסי באזור?
רוסיה היא מעצמת גז ונפט מהגדולות בעולם, כך שאין לה צורך בתעשיית הפחם המקומית. הפעילות הרוסית בחבל נועדה, לכאורה, להגן על הרוסים האתניים שמהווים את רוב תושבי דונבאס, ובתוך כך גם לפגוע כלכלית באוקראינה ולערער אותה מבחינה פוליטית.

הקרע הפנימי העיקרי באוקראינה הוא בין תומכי הקרמלין לתומכי המערב, קרע שנשען על ההרכב האתני של המדינה, ששתי הקבוצות הגדולות ביותר בה הן הרוסים והאוקראינים.

(עיצוב: אידאה)
(עיצוב: אידאה)

חבל דונבאס הוא האזור עם ריכוז הרוסים הגדול ביותר, ותושביו הצביעו במשאלי עם שנערכו ב-2014 בעד עצמאות מאוקראינה. רוסיה נרתמה לעזור לממש את רצונם של התושבים בעצמאות.

נוסף על כך, אם פוטין יצליח להוביל להכרה בריבונות של האזור הרוסי בחבל ולשייך אותו לאוקראינה (לא לרוסיה), הוא עשוי ליצור תקדים של הקמת מרחבים רוסיים רשמיים בתוך המדינה השכנה עם נציגים בפרלמנט. מהלך כזה יגדיל את ההשפעה הרוסית בתוך אוקראינה.

מה מתרחש בדונבאס?
במערב אמנם מזהירים בשבועות האחרונים ממלחמה שתפרוץ בין רוסיה לאוקראינה, אבל המלחמה בין השתיים בחבל תיכנס החודש לשנתה התשיעית.

הלחימה בדונבאס היא 'עימות מוגבל'. היא לא חרגה משטחי שני המחוזות שמרכיבים את החבל, וההשתתפות של רוסיה בה נשארה לא רשמית. למרות עדויות לכך שרוסיה שולחת חיילים ושכירי חרב רוסיים להילחם מול האוקראינים, הקרמלין מכחיש את הדברים.

כל עוד היא מכחישה את מעורבותה, רוסיה מוגבלת במספר החיילים וכמות הציוד הצבאי הכבד שהיא יכולה לשלוח לחבל. בשמונה השנים האחרונות היא שלחה בעיקר יחידות עילית, מדריכים ויועצים לדונבאס, ונמנעה משימוש בכוחות משוריינים, ארטילריה, מטוסים וספינות קרב.

ב'עימות המוגבל' הזה נהרגו עד כה כ-14 אלף בני אדם משני הצדדים, בהם כ-3,000 אזרחים. קרבות איומים נערכו בחבל בעיקר ב-2014, חלק ניכר מהם באזורים עירוניים. בקרב על שדה התעופה בדונצק נהרגו יותר מ-1,000 חיילים משני הצדדים.

ב-2015 חתמו אוקראינה ורוסיה, בתיווך גרמני וצרפתי, על הסכמי מינסק-2, שעיקרם הפסקת אש וכניסה לתהליך שלום. אף שתהליך מינסק נמשך מאז, הפרות של הפסקת האש הן דבר שבשגרה, כולל קרבות שהביאו לאבדות בנפש.

איך נראית הלחימה?
קו הגבול שנוצר בין המחוזות הבדלניים לאוקראינה הוא קו דמיוני שעובר בין מעל למאה מוצבים, שמכל אחד מהם נפרשות שוחות. המרחק בין המוצבים האוקראיניים לאלה של הבדלנים הוא 10-5 ק"מ.

הלחימה מאופיינת בעיקר בהפגזות מתותחים ומרגמות בין השוחות והמוצבים, מלוות בירי צלפים ומקלעים. לפעמים הלחימה זולגת לטווחים רחוקים יותר, שפוגעים גם באזורים מאוכלסים. ביום שישי האחרון, למשל, נפל פגז בגן ילדים בצדו האוקראיני של הגבול.

מה השתנה בימים האחרונים?
ביום שישי המושלים של לוהנסק ודונצק הכריזו על פינוי תושבי הרפובליקות לרוסיה, בטענה שאוקראינה מתכוונת לפלוש לחבל, טענה שאוקראינה מכחישה בתוקף.

בהוראת הקרמלין, מעברי הגבול בין רוסיה והמחוזות הבדלניים הפכו לחד כיווניים, וכעת אפשר לצאת מחבל דונבאס לרוסיה אבל לא ההפך. שינוי זה מלמד שרוסיה רואה בחבל אזור מלחמה, ומעדיפה לרוקן אותו ככל שניתן מאוכלוסייה אזרחית. בינתיים פונו זקנים, אימהות וילדים עד גיל 16. נכון ליום שבת יצאו יותר מ-10,000 תושבים מהחבל לרוסיה.

בסוף השבוע האחרון התחדשו ההפגזות והירי ההדדי בדונבאס, אחרי רגיעה של חודשים, והפעם בקצב מואץ. בשבת דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס ששני הצדדים טוענים ליותר מ-200 הפרות של הפסקת האש לאורך קו העימות, כולל זליגת פגזים לתוך רוסיה עצמה, טענה שאוקראינה הכחישה.

מהם תרחישי הלחימה האפשריים?
אפשר לצפות שבימים הקרובים הלחימה תמשיך בקצב הנוכחי, כי שני הצדדים ממשיכים לטעון שיש אפשרות לפתרון דיפלומטי, ויש גם לוח זמנים של פגישות בין הצדדים.

מחרתיים צפויים להיפגש שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ומזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן. אם השיחות יסתיימו בלי תוצאות, אפשר לשער שהלחימה תסלים. ייתכן אפילו שיתווספו לה הפצצות אוויריות וארטילריות של רוסיה על שטח אוקראינה, בטענה שהיא מחויבת להגן על אזרחיה שנמצאים בחבל.

אפשרות נוספת שיש לקרמלין היא פלישה קרקעית לשטח אוקראינה. פלישה של כוחות משוריינים וחיל רגלים, שילוו בהפצצות אוויריות וארטילריות, ואולי גם במערכה ימית. ארצות הברית ובריטניה מזהירות כבר כמה ימים שצבא רוסיה עלול לפלוש לאוקראינה בכל יום.

הפלישה יכולה להיות מוגבלת לחבל דונבאס, או להתבצע בכל נקודת גבול של אוקראינה עם רוסיה ובלארוס. פלישה רוסית רחבת היקף תהיה המלחמה הראשונה על אדמת אירופה מאז תחילת המאה ה-21.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!