היום ה-6 באוקטובר, חמשה עשר נציגי המדינות החברות במועצת הביטחון אמורים להצביע על המלצתם לעצרת הכללית של האו"ם לבחור באנטוניו גוטרש בן ה-67 למזכ"ל האו"ם לחמש השנים הבאות. גוטרש הנו סוציאל-דמוקרט. הוא כיהן כראש הממשלה של פורטוגל בין השנים 1995 ל-2002, וכנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים בין מאי 2005 לדצמבר 2015. כיוון שמעולם לא קרה מקרה בו סירבה העצרת הכללית לאשר את המלצת המועצה לעניין זה, אפשר להניח כי ראש ממשלת ישראל יכול להתקשר ולברך אותו על המינוי.

מגילת האו"ם אשר עובדה בוועידת סן-פרנסיסקו בשלהי מלחמת העולם השניה,  הגדירה את סמכויות ותהליך הבחירה של המזכ"ל באופן מצומצם ביותר. סעיף 97 במגילה קובע כי "המזכ"ל ימונה על ידי העצרת הכללית על פי המלצה של מועצת הביטחון." מיד עם הקמת הארגון, שחרט על דגלו את המטרה הנעלה של קיום השלום והביטחון הבין-לאומיים, הסכימו חמש חברות במועצת הביטחון (ארצות הברית, הממלכות המאוחדות, סין, צרפת ורוסיה) שבמסגרת סעיף 48 לכללי הנוהל של המועצה, הדיון על מינוי המזכ"ל יהיה חשאי. מאז לא התקיימה בחירה אחת בפומבי.

אחת ההסכמות שבשתיקה בין המעצמות היא שהן לא יציעו מועמד משל עצמן. מוסכמה נוספת היא כי המזכ"ל נבחר בהסכמה של המועצה והיא לא מציעה לעצרת מספר מועמדים. לכן, המועצה נוהגת לערוך מספר סבבי הצבעה אשר נמשכים מספר חודשים עד אשר נבחר המועמד המתאים לאחר שהמעצמות מצליחות להסכים על המועמד שהמחלוקת סביבו מועטה ביותר. לפי גישה זו, המזכ"ל הנבחר אינו הטוב ביותר לתפקיד, אלא זה אשר יש סביבו את המחלוקת המועטה ביותר.

אנטוניו גוטרס, ארכיון (צילום: סוכנות AP).

אנטוניו גוטרס, ארכיון (צילום: סוכנות AP).

הצעה של ברית המועצות בוועידת סן-פרנסיסקו, כי יש למנות מספר מזכ"לים לארגון על מנת למנוע ריכוז של עצמה רבה מדי בידי איש אחד, נדחתה בבוטות על ידי נציגי ארצות הברית אשר דגלו בגישה ניהולית ריכוזית לפיה יש רק מנהל אחד לארגון. מאבקים אלה הולידו את אחד הספרים הראשונים משנות החמישים של המאה שעברה אשר הגדירו את הדילמה של התפקיד "מזכיר או גנרל". במלים אחרות, האם נושא התפקיד הוא לא יותר מאשר פקיד המשרת את רצון המדינות החברות בארגון ובעיקר המעצמות או שהוא מנהיג גלובלי בעל סמכות מוסרית, ארגונית ואפילו צבאית לעת צורך.

אין זה סוד כי מעמדו של האו"ם נמצא בשנים האחרונות בשחיקה. כהונתו של המזכ"ל מדרום קוריאה, באן קי-מון (2007- 2016), לא הותירה חותם משמעותי. כבר עם בחירתו היו חוקרים רבים של הארגון שהזהירו כי הבחירה נעשתה על ידי מעצמות שהעדיפו אותו על פני מועמדים בעלי פרופיל בין-לאומי גבוה כדוגמת המדינאי ההודי הבולט שאשי ת'ארור, שנכון לבחירות לתפקיד בשנת 2006 עבד בארגון בתפקידים בכירים קרוב לשלושה עשורים, כתב ספרים רבים ומאות טורי דעה בעיתונים הנחשבים ביותר בעולם. אחרים טוענים כי הארגון נחלש כיוון שהמתח הגיאו פוליטי בעולם בין המעצמות הולך ומחמיר. בכל מקרה, קשה להכחיש כי באן קי מון נבחר במיוחד בשל גישתו הזהירה בדיפלומטיה הציבורית העולמית ונטייתו שלא לעורר אנטגוניזם כלפי ההתנהלות השלילית של המעצמות  בעולם.

סקירה תמציתית תולדות התפקיד מגלה כי הבולטים שבנושאי התפקיד לרוב לא זכו לעדנה. מזכ"ל האו"ם הראשון (1946- 1952), טריגווה לי מנורבגיה היה המזכ"ל היחידי שהתפטר. הוא עשה זאת לאחר שהתקשה לעבוד בארגון לאחר  שתמך בגלוי למען התערבות בין-לאומית להגנת דרום קוריאה מפני הפלישה הצפון-קוריאנית שנעשתה בעידודה של ברית-המועצות.

המזכ"ל המרשים מכולם היה אולי מחליפו של לי בתפקיד, מזכ"ל האו"ם דאג האמרשלד משבדיה. הוא כיהן בתפקיד עד למותו בתאונת מטוס מסתורית בשנת 1961, אשר ועדת חקירה בין-לאומית מנסה לחקור עד היום. האמרשלד היה ידוע בדעתנותו המדינית ולא היסס להתעמת עם המעצמות. הוא היה בין המעצבים שיצרו את כוחות שמירת השלום הבין-לאומיים שסייעו לסיים מלחמת סיני בשנת 1956 ולא היסס לקומם נגדו את כל המעצמות במלחמת האזרחית האכזרית בקונגו כאשר דחף להתערבות בין-לאומית גדולה.

אחרי האמרשלד מונו מספר מזכ"לים אשר פעלו באופן אפרורי בימי המלחמה הקרה כאשר הארגון נחבא אל הכלים. או-טאנט (1961- 1971) ממיינמאר החל את כהונתו בתעוזה רבה תוך ניסיון לתווך בין המעצמות במשבר הטילים בקובה בשנת 1962 ובניסיון לסיים אל המלחמה בקונגו. הוא זכור בעיקר בשל הוראתו האומללה לפנות את כוחות האו"ם ממדבר סיני במאי 1967 שעודדה את פרוץ מלחמת ששת הימים. שניים מיורשיו, קורט ולדהיים  (1972- 1981) מאוסטריה ופרז דה קוויאר (1982- 1991) מפרו לא הותירו חותם משמעותי על הארגון. ולדהיים היה ביורוקרט אפרורי אשר פעל לשיפור מזכירות הארגון אולם ייזכר יותר ככתם בתולדות הארגון, לאחר שהתגלה כי היה לו עבר נאצי, וכן כי היה מעורב כנראה בפשעי מלחמה, ואילו דה-קוויאר לא ניסה ליזום פעולות בעלות מעוף בין-לאומי.

עם תום המלחמה הקרה ניהלו את הארגון שני מזכ"לים מאפריקה, בוטרוס בוטרוס ג'אלי (1992- 1996) וקופי אנאן (1997- 2006), שני מזכ"לים דומיננטיים אלה ניסו להכתיב סדר יום גלובלי מתערב בעזרת כוחות בין-לאומיים בעשרות סכסוכים בעולם ובעודדם רפורמות ארגוניות ושינויים נורמטיביים בדרך התנהלותן של מדינות בפוליטיקה העולמית. בתקופתם, הפך האו"ם למכשיר חשוב בשל הוועדות הגלובליות לליבון בעיות בין-לאומיות. לא פעם נדמה היה שהמזכ"ל הוא החבר הקבוע השישי במועצת הביטחון בשל יכולתו להשפיע על מהלכי התערבויות, הסמכויות הרחבות שניתנו לו לנהל מבצעים בין-לאומיים שבהם לקחו חלק עשרות אלפי חיילים, בסמכותו המוסרית כלפי מרבית המדינות החברות ויכולתו לנווט את סדר היום העולמי. אין זה מקרה ששני האישים התעמתו במקרים רבים עם נציגי המעצמות ובראש וראשונה עם נציגי ארצות הברית.

במירוץ הנוכחי על התפקיד הנחשק עמדו לכאורה שני קריטריונים בולטים. הקריטריון הראשון התייחס לכך שמעולם לא נבחרה אשה לכהן בתפקיד היוקרתי. בארגון שחורט על דגלו את קידום מעמד האישה מודעים כי יש בכך טעם לפגם. הקריטריון השני נבע מכך שנהוג בארגון לבחור נציגים מאזורים גאוגרפים שונים בעולם ומעולם לא מונה מזכ"ל ממדינות גוש מדינות מזרח אירופה. לאור התוצאות ניכר כי המעצמות העדיפו להתעלם מסוגיות אלה לטובת הסכמה ביניהן.

גוטרש ניצח בכל אחד מחמשת סבבי ההצבעה שנערכו מן ה-21 ביולי ועד לסבב החמישי ב-5 באוקטובר. בהצבעה אין כדי להסביר אם המצביעים חושבים שהוא המועמד בעל הכישורים הטובים ביותר או האם הוא יכול לחדש את הארגון ולהחזיר אותו לקדמת הבמה הבין-לאומית לאחר עשור אפרורי. מולו התחרו מספר מועמדים נמרצים ממדינות מזרח אירופה כגון אירינה בוקובה מבולגריה אשר מכהנת מאז שנת 2009 כמזכ"ל של אונסק"ו ושר החוץ של סלובקיה, מירוסלב לייצ'ק. אף אחד מהם ומהמועמדים האחרים לא זכה לתמיכת המעצמות. בדומה למקרה של באן קי-מון, נראה כי נציגי המעצמות הסכימו שבכל הנוגע למנהיגות עולמית הם מעדיפים מזכיר על פני גנרל.

—-

ד"ר חן קרצ'ר הוא מרצה במחלקה למזרח התיכון/מדעי המדינה באוניברסיטת אריאל ובתוכנית לתואר שני ליישוב סכסוכים באוניברסיטת חיפה.

פרסם באחרונה את ספרו בעברית ובאנגלית בנושא "האו"ם ושמירת השלום 1988- 1995".