הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תקבל היום (שני) את החלטת הריבית הראשונה שלה לשנת 2022. למרות שהסיכוי להעלאת ריבית מרמתה הנוכחית של 0.1% נראה נמוך, הרבה עיניים נשואות להחלטה, בניסיון להבין איפה הבנק מתמקם בתוך שינוי מדיניות הריבית בעולם, ואל מול עליית המחירים בישראל.
נתונים שפורסמו בשבועיים האחרונים תומכים בהעלאת הריבית, אבל הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה לחכות ככל הנראה לשינוי בריביות באירופה ובארה"ב, שישתנו על פי ההערכות במרץ. בחודש אפריל צפוי הבנק לקבל החלטת ריבית נוספת, ויש לשער שעד אז הלחץ בנושא יגבר.
עליית המחירים בישראל חצתה אמנם את היעד של בנק ישראל, והגיעה ל-3.1%, אבל עלייה זו נתפסת כזמנית, ועדיין נמוכה ביחס לעולם. הצמיחה הגבוהה ברבעון האחרון מעידה על פעילות כלכלית מוגברת מה שיכול להצדיק את העלאת הריבית, אבל חלקו הגדול של הייצוא מתוך הצמיחה, הופך את שאלת הריבית לבוערת פחות.
נתון מדאיג יותר שדוחק יותר את בנק ישראל להעאלות את הריבית הם מחירי הדיור, שעלו ב-11.3% בשנה האחרונה. אחד הגורמים להתייקרות היא הריבית האפסית, שיוצרת תשואה נמוכה מאוד לחסכון בכלים סולידיים, והופכת את ההשקעה בנכסים ודירות לכדאית במיוחד. סכומי כסף גדולים גם זרמו לבורסה בשנה האחרונה, ובנק ישראל מציין שהדבר מהווה סיכון פיננסי גובר ליציבות המשק.
גורם מרכזי שימנע את הקדמת העלאת הריבית בישראל ביחס לארה"ב ואירופה הוא התחזקות השקל. המטבע המקומי נסחר בסביבת שפל של מתחת ל-3.20 שקלים לדולר בחצי השנה האחרונה. העלאת ריבית לפני תזוזה עולמית בנושא יכולה לגרום להתחזקות נוספת של השקל ולפגוע ביצרנים הישראלים.
מנגד, חלק לא מבוטל מהאינפלציה העולמית 'נספג' בשער השקל המתחזק. היחלשות משמעותית של השקל בנקודה זו, יכולה דווקא לגרום לעליית מחירים של מוצרים מיובאים.
מאז תחילת הקורונה עומדת הריבית על שיעור כמעט אפסי של 0.1%. העלאת ריבית לרמה של 0.25% משאירה אותה נמוכה מאוד, אבל תהווה איתות ראשון ומשמעותי שההרחבה המוניטרית שאפיינה את השנתיים האחרונות, ובמידה ניכרת גם את העשור האחרון, מתחילה להסתיים.
