"כולם אומרים שצריך לבטל את בחינות הבגרות בגלל השינון. למרות שלמעשה, כבר עשר שנים אנחנו עוסקים בשינוי בחינות הבגרות כך ששינון אינו היכולת היחידה הנדרשת", אומר יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה בחינוך הממלכתי, פרופ' שמחה גולדין מאוניברסיטת תל אביב, על כוונת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון להחליף את בחינות הבגרות במקצועות ההומניים בבחינות פנימיות ועבודת חקר. הוא מזהיר מפגיעה קשה במקצועות, שמעמדם גם כך הולך ונשחק.

"מי שאומר שזה רק שינון לא מבין כלום", מוסיף גולדין, "דוגמא לכך היא שחלק מבחינות הבגרות בהיסטוריה נערכות עם חומר פתוח. כלומר, המורים אינם מכשירים את התלמידים לשנן. בנוסף, הבחינה כוללת קטעים היסטוריים שעל התלמיד להסיק מהם מסקנות". הוא לא מתנגד עקרונית לביטול בחינות הבגרות, בתנאי שהוא יחול בכלל המקצועות. לדבריו, ביטול הבחינות במקצועות ההומניים בלבד יהפוך אותם למקצועות סוג ב'.

גולדין מוכר לציבור בעיקר מהמאבק שמנהלת משפחתו להחזרת בנו, סגן הדר גולדין ז"ל, שנהרג במבצע צוק איתן וגופתו נלקחה בידי חמאס. אך המאבק על לימודי ההיסטוריה חשוב עבורו באותה המידה. בשיחת זום עם מאות מורים להיסטוריה שערך ארגון המורים העל יסודיים לפני שבועיים, אמר גולדין שמבחינתו, שני המאבקים מגיעים משורש אחד: חיזוק הזהות הציונית של ישראל.

בחינות פנימיות ועבודות במקום בגרויות

בשבועות האחרונים מגבשת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון רפורמה לשינוי בחינות הבגרות, שתכלול מעבר לארבע בחינות בגרות מחייבות בלבד: במתמטיקה, אנגלית, שפת אם ומקצוע בחירה אחד. שאר הבגרויות יוחלפו בבחינות בבית הספר, ובעבודת חקר ברמה אקדמית. יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, הביע התנגדות חריפה לרפורמה והזהיר שהיא תוריד את ערכם של המקצועות ותפגע בתנאי העבודה של המורים שמלמדים אותם.

"שינון זו לא מילה גסה, השאלה היא מהו האיזון הנכון"

ד"ר עדה גבל, יו"ר ועדת היסטוריה של החינוך הממלכתי דתי, סבורה שלשינון מידע יש חשיבות בלימודי ההיסטוריה, לצד מיומנויות אחרות, והשאלה היא האיזון הנכון ביניהן. "אני לא חושבת ששינון זו מילה גסה", אומרת גבל, מרצה במכללה הדתית 'שאנן' להכשרת מורים, "אני רוצה שבוגר מערכת החינוך יידע למה הכוונה שיגידו לו יוני 1967, או מיהו יהושוע בן נון או אלתרמן. לטעמי המטוטלת נעה חזק מידי לכיוון מיומנויות חקר והיא צריכה לשמור על המתח בין מיומנויות אלו".

לימודי ההיסטוריה נשחקים

גולדין מסביר שהרפורמה פוגשת מציאות עגומה בתחום לימודי ההיסטוריה. "בעשור האחרון יש קיצוץ אדיר בשעות הלימוד בהיסטוריה. בתיכון לומדים רק שנתיים, וגרוע מכך בחטיבת הביניים, שבה התלמידים לומדים שעתיים בשבוע. רבות המורות שלא רוצות ללכת ללמד היסטוריה בחטיבת הביניים, כי המשמעות היא ללמד 300 ילדים בממוצע". גבל מוסיפה שבהיקף שעות נמוך כל כך, יהיה הכרח לקצץ את החומר על מנת שהתלמידים יצליחו ברמה הטכנית לכתוב עבודה.

גולדיו וגבל מסבירים שמניסיונם, שעות לימוד של חומר שעליו התלמידים נבחנים בבחינות פנימיות מקוצצות לטובת מקצועות שעליהם יש בחינות חיצוניות. הדוגמה המובהקת לכך היא רפורמת הלמידה המשמעותית שהוביל שר החינוך לשעבר שי פירון. לאחר מאבק של גולדין ועמיתיו הושגה פשרה, שבה סוכם שהתלמידים ייבחנו על 70% מהחומר בבחינה חיצונית, ו-30% בבחינה פנימית.

"אני, בשיא חוצפתי בחרתי את נושא השואה כנושא שעליו ייבחנו רק פנימית, מתוך מחשבה שזהו נושא שלא יוותרו עליו בבתי הספר בגלל האתוס סביבו ויום הזיכרון והמסע לפולין. ועדיין, יחד עם כל המשא הכבד הזה, ויתרו על השואה ולקחו את השעות לנושאים אחרים. כמובן שהחזרנו את זה לבחינת הבגרות."

"כשרצינו לראות את התכנית, הפגישה הסתיימה"

גולדין וגבל מאמינים שהשרה שאשא-ביטון מעוניינת בשיפור חוויית הלמידה, אך מבקרים בחריפות את אי שיתופם בגיבוש הרפורמה. "נפגשנו בחמישי האחרון עם השרה, כל יושבי הראש של ועדות המקצועות – היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות ומחשבת ישראל. היא הבטיחה לנו שתהיה הכשרה למורים, ויהיו שעות קבועות במערכת שהמנהלים לא יוכלו להזיז אותן. אני מאמין שיש לה כוונות טובות, אבל כשרצינו לראות את התוכנית, הפגישה הסתיימה."

"כדי שהמורים יוכשרו ללוות כתיבת עבודה, נדרשת מהפכה בלימודי ההוראה. המהלך נמהר מדי"

גבל מזהירה שהרפורמה עלולה לפגוע גם בלימוד המקצועות ההומניים גם לפני התיכון. "המעבר לבחינות פנימיות יגזור למידה לא משמעותית בחטיבת הביניים, ומניסיוננו קיצוץ של שעות הוראה לטובה חיזוק המקצועות עם בגרויות חיצוניות. המשמעות הציבורית היא שייווצרו בגרויות סוג א' ובגרויות סוג ב'."

בכובע השני שלה, כמרצה במכללה לחינוך, מבקרת גבל את היכולות העכשוויות של המורים להיסטוריה בהנחיה לעבודת חקר לתלמידים. "מורה בישראל אינו מוכשר ללוות כתיבה עבודה. ובשביל שהוא יהיה מוכשר נדרשת מהפכה בלימודי ההוראה. אומנם השרה אמרה שתהיה הכשרה, אבל אני לא בטוחה שזה יספיק.  כל ההשלכות של הרפורמה הזו מצביעות שהמהלך הזה הוא נמהר מידי, ללא הבנה שזה תהליך עמוק יותר מכאן ועכשיו. למה לא להכריז על פיילוט או להתחיל בחטיבות הביניים?"

הערכה חלופית כבר מתקיימת בפועל בבתי הספר, אך המרחק מכך להחלתה בכלל בתי הספר הוא גדול. "נכון להיום יש 130 בתי ספר שהם חלק משתי תכניות הערכה חלופית שלנו", אומר גולדין. "אחד מהתנאים למעבר להערכה חלופית היא התחייבותם של מנהל בית הספר והצוות החינוכי לתוספת שעות שנתית קבועה לארבע שנים. זו אינה תוכנית פשוטה, ולא כל בית ספר מעוניין בכניסה לתהליך".

גבל מחדדת כי בהערכה חלופית יש חשיבות רבה לעיקרון הבחירה. "בהערכה חלופית אנחנו מאוד מאמינים בבחירה. בחירה של המנהל, בחירה של המורה, ואפילו לפעמים בחירה של התלמיד. הרפורמה תיטול את היסוד הזה".

היא מדגישה שהיא מאמינה בהערכה חלופית, ואם זו הגישה של משרד החינוך, אין סיבה ליישם אותה רק במקצועות ההומניים. "אני מאמינה בפתיחת האפשרות בהערכה חלופית בכל המקצועות. עבודת חקר באנגלית לא מבטיחה הבנה יותר גבוהה של המקצוע?".

לדבריה, ניתן לשנות את אופני ההערכה, אך האופן הנוכחי עלול לפגוע יותר מאשר להועיל. "אני מאמינה באבולוציה ולא ברבולוציה. כוונתי היא שאני מאמינה בבסיס של הרפורמה שינוי אופן ההערכה במדעי הרוח אבל אני חושבת שהמהלך הזה נעשה בצורה מרושלת ובסופו בכיה לדורות".