40 מתוך 56 הצמחים שגדלים בישראל בלבד (אנדמיים) נמצאים בסכנת הכחדה, לפי דו"ח של רשות הטבע והגנים ותכנית ציוני דרך במשרד ירושלים ומורשת שפורסם הבוקר (שני). עם הצמחים נמנים אירוס הארגמן ואירוס הגלבוע.
95% מהצמחים בסכנת הכחדה בישראל (414 מתוך 434) מוגדרים מוגנים, עלייה חדה משיעורם בעשור הקודם, שעמד על 16% בלבד. למרות מאמצי השימור, מתריעים מחברי הדו"ח על סכנה לשטחים הפתוחים שבהם גדלים הפרחים בשל לחצי הפיתוח בישראל.
למרות קוטנה, מדינת ישראל עשירה מאוד במיני צמחים, בזכות מיקומה במפגש בין יבשות, ומגוון אזורי האקלים בה. עם זאת, שטחה המצומצם של ישראל חושף אותה גם ללחצי פיתוח מוגברים מאיימים על אזורי הגידול של צמחים רבים, חלקם ייחודיים לנוף הישראלי.
מחברי הדו"ח טוענים שהצמצום המתמשך בבתי גידול טבעיים לאורך השנים הביא מאות ממיני הצמחים לסכנת הכחדה. לטענתם, הדרך הטובה ביותר לשמירה על הצמחים היא הכרזה על שמורות טבע חדשות באזורים שבהם גדלים הצמחים.
מהדו"ח עולה ש-64 מיני צמחים בסכנת הכחדה לא גדלים באף שמורת טבע או יער קק"ל אחד שמספקים הגנה כזו, מה שמגדיל את סכנת ההכחדה שלהם.
על פי הדו"ח, המערכות האקולוגיות בישראל שעשירות במיוחד במינים בסכנת הכחדה הן עמקים אלוביאליים (שנוצרו על ידי סחף), חורש בתה (צמחייה נמוכה של שיחים וגיאופיטים) ושיחייה ים תיכונית, חולות וקרקעות קלות במישור החוף. עם זאת, שיעור השטח המוגן בבתי הגידול במערכות אלו נמוך מאוד.
בית הגידול שנפגע הכי הרבה מאז שנות ה-90 הוא הקרקעות הכבדות (קרקע עשירה בחרסית) בעמק יזרעאל ובגליל התחתון שנפגעו מפעולות פיתוח, בניית כבישים וחקלאות אינטנסיבית. בתי הגידול של החורש הים תיכוני ובתה נפגעו קשות כתוצאה משריפות חוזרות ונשנות, רעיית יתר, ממשק יער, חקלאות מטעים והרחבת יישובים על חשבון השטחים הפתוחים.
בדו"ח מזהירים שבית גידול נוסף שצפוי לספוג פגיעה קשה בשנים הקרובות הוא בית הגידול המדברי של מישורי הלס בצפון הנגב, בשל תנופת בנייה ופיתוח בהיקפים נרחבים, שאף צפויה להתרחב בשנים הבאות.
"פרויקט שימור צמחים בסכנת הכחדה מתפרש על פני יותר מעשור", אמרה ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית צמחים ומנהלת התכנית האסטרטגית לשמירה על צמחים בסכנת הכחדה ברשות הטבע והגנים. "בעבודה היום-יומית לא תמיד רואים את התמונה הכללית. טוב לעצור לרגע ולסכם את הדברים, לשאול אם השגנו את מה שרצינו, אם הולכים לכיוון נכון, מה רצוי לשנות או לשפר.
"הפרויקט קיים ומתקדם בזכות עשרות אנשים וגופים רבים ששמירת הצמחים בישראל היא חלק משמעותי מסדר יומם ואף שליחות חייהם. אחת המסקנות העיקריות מהדו"ח היא שאיחוד כוחות ועבודה משותפת הן סוד ההצלחה. אני מקווה שבעתיד יצטרפו למשימת שמירה על צמחים בסכנת הכחדה עוד אנשים ועוד מוסדות".
לדברי נתנאל איזק, מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, שבמסגרתו פועלת תכנית ציוני דרך: "המורשת הלאומית מתפרשת על תחומים רבים, בהם גם שימור החי והצומח בארץ ישראל. המשרד משקיע משאבים משמעותיים ביצירת מאגרים, שימור ופיתוח של אוספי הטבע השונים כדי לייצר את מורשת הטבע הלאומית, למען הדורות הבאים".