ועדת הפנים של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעת החוק להסדרת מעמדן של חברות גבייה פרטיות שפועלות בשירות עשרות עיריות ותאגידי מים, לקראת קריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ וואליד טאהא (רע"ם): "אם המחיר הוא רמיסת זכויות אדם ודיקטטורה בגביית חובות, עדיף בלי החוק הזה".
הוועדה דנה בהצעה יותר מחודשיים, במהלכם שינה טאהא את עמדתו בנושא. בישיבות הראשונות הביע התפעלות מהיעילות של עבודת החברות הפרטיות, כפי שזו הוצגה לו על ידי השלטון המקומי ונציגי רשות המיסים.
בשלבים המאוחרים יותר הוא הפך לספקן יותר. "הופעלו עלינו הרבה לחצים", אמר היום. "אפשר לומר לחצים פיזיים לא מתונים, לחצים מכל העולם ואשתו, כדי להביא לשינוי חלק מהסעיפים".
בתגובה להצעה של טאהא להוסיף להצעה סעיף שידרוש מסירת צו עיקול פיזי לחייבים, בנוסף למכתב והודעה אמר תומר ביטון, מנהל מרכז השלטון המקומי, שמנגנון כזה יוסיף ביורוקרטיה מיותרת ויכביד על תהליך הגבייה. ביטון: "הרשויות מגיעות ל-92% מהחייבים ובהצעה שמונחת כאן השיעור ירד ל-70%".
טאהא בתגובה: "הצעתי שכל מי שאישר קבלת הודעה לא צריך לתת לו צו במסירה אישית, רק אם לא אישר. רשות חייבת לדעת איפה האזרחים שלה נמצאים והיא צריכה לדעת להגיע אליהם".
עו"ד דבי גילד-חיו, מהאגודה לזכויות האזרח הצטרפה לדבריו ואמרה: "מצער אותי לשמוע שרשויות המדינה לא רוצות מסירות אישיות כי זה עולה להן כסף. אלה מוסדות שאמורים להגן על זכויות האוכלוסיות הכי מוחלשות, אבל הם מסתכלים על הכל רק מהזווית של 'איך נגבה את הכסף'".
נציגת האוצר בדיון מעיין ספיבק אמרה שעיכוב בתהליכי הגבייה יביא לירידה של 300 מיליון שקלים בהכנסות המדינה ממיסים. טאהא: "גם אני בעד גבייה של 100%, אבל לא אהיה חתום על קוד דרקוני שיפגע בתושבים".
הצעת החוק מבקשת להעניק לרשויות אפשרות לבחור בין שתי אלטרנטיבות מוסדרות: המשך עבודה עם חברות פרטיות, שכיום פועלות מתוקף פקודה בהסדרים מיוחדים ומוגבלים, או דרך המרכז לגביית קנסות של המדינה.
