גל של מיזמי קריפטו ובלוקצ'יין שוטף את ישראל והעולם בחודשים האחרונים, וכעת גם יוצרי הסרט עטור הפרסים 'אגדת חורבן' מצטרפים. השבוע הודיעו האמנים דוד פולנסקי ומיכאל פאוסט שבמסגרת שיתוף פעולה עם יזמי בלוקצ'יין, יוצעו למכירה 1,500 קבצי NFT (אסימונים דיגיטליים ייחודיים) המקושרים לציורים המרהיבים שמרכיבים את הסרט, תמורת כ-1,000 דולר לציור במטבע קריפטו.
רכישת ציוריו הייחודים של הסרט נשמעת מלהיבה, ולדברי היזמים, הפרויקט נועד "להעלות את הערך האומנותי שמרחב ה-NFT מעבר לאיור של קוף או כבשה שנוצרו על ידי תוכנה". אבל בדומה למיזמי בלוקצ'יין אחרים, כדאי להשקיע רגע ולהבין מה בדיוק מוצע פה למכירה. התשובה לשאלה זו הרבה יותר סבוכה, והרבה פחות זוהרת מהצפוי.
יוצרי האפוס הקולנועי יוצא הדופן וזוכה פרסי אופיר מדגישים את הסיכוי להרוויח מההשקעה באמצעות מכירה חוזרת, אבל מתעלמים באלגנטיות מהסיכונים הרבים ברכישת NFT שמופיעים רק בתנאי השימוש באתר, ומסיכונים נוספים באחזקה במטבעות קריפטו ובשליטת הפלטפורמה OpenSea, ומהנזק הסביבתי של מטבעות קריפטו באופן כללי.
מה מקבלים כשקונים NFT
השוק "החדש והמסתורי" של ה-NFT, כפי שכינה אותו במאי הסרט גידי בר, צובר פופולריות משמעותית בעולם הקריפטו בשנתיים האחרונות, אבל את ה"מסתורין" אפשר לפוגג בקלות. NFT הוא לא קובץ תמונה, וגם לא "תעודת בעלות" על תמונה, אלא קישור מוצפן וניתן לאימות לקובץ תמונה.
ברמה הטכנולוגית, ה-NFT הוא קוד מחשב ששמור בארנק דיגיטלי, תוכנה שנמצאת על הטלפון או המחשב של הרוכש. קוד זה מקושר לתמונה באינטרנט, ונשמר במערכת בלוקצ'יין, כך שניתן לאמת את העובדה שזה הקישור הספציפי שמכרו יוצרי הסרט. התמונות בפרויקט של "אגדת חורבן" אמורות לעלות לאחסון באינטרנט ברשת שיתוף קבצים (פרוטוקול IPFS), וה-NFT שיקנה הוא למעשה קישור מאומת לאותם קבצים מאוחסנים.
ב-NFT אין שום רישיון שימוש או הענקת זכויות לרוכשים, שעדיין מוגנים בחוקי זכויות יוצרים. "אתה יכול לעשות שימוש אישי ב-NFT, להדפיס אותו, כל עוד לא מסחרת את זה והפכת את זה למשהו שאתה גובה ממנו כסף באופן מסחרי", אומר ל'דבר' עידו דותן, אחד היזמים שמאחורי ההפקה. "את ה-NFT עצמו אפשר למכור הלאה". זו ההצעה המרכזית בפרויקט: למכור הלאה בזירה למסחר ב–NFT שנקראת OpenSea.
המחיר: 0.3 את'ר
"יש אספני NFT שהולכים על צד אומנותי, ואנחנו בקשר עם כל מיני אספנים: יש אנשים שמתחברים לסרט, או למסר היהודי או הנוצרי, ויש חובבי טכנולוגיה", מסביר דותן. NFT לא נמכר בכסף, אלא במטבע הקריפטו את'ר (ETH). המכירה נעשית בהגרלה. הערך הכספי שלו בזירות למסחר בקריפטו תנודתי, אבל כיום עומד על כ-1,000 דולר ל-0.3 את'ר.
כל העברה של ה–NFT מרוכש אחד לשני כוללת הבטחת 5% מדמי המכירה הנוספת בחזרה לפרויקט, וכמובן מחייבת תשלום עמלות באתריום, שגם הן תנודתיות, וערכן נע בין 50 ל-200 דולר, תלוי במידת העומס הנוכחית ברשת המחשבים שמפעילה אותו, שהתפוקה שלה נמוכה מאוד, ועומדת על כ-15 פעולות סליקת תשלומים בשנייה.
ההפקה עצמה זכאית לקבל לפחות 50% מההכנסות. "הכסף מתחלק בין השותפים לפרויקט, ההפקה, החברה שלנו שעושה קמפיין, השותפים לסרט, המתכנתים שצריכים לכתוב חוזים חכמים. צריך המון טכנית מאחורי הקלעים כדי שזה יוכל לקרות" אומר דותן.
הסיכון לקונים גדול
יצירת NFT היא שיטה שמעניקה יתרונות ליוצרים, אבל חושפת את הרוכשים לסיכונים רבים, שחלקם מפורטים בתנאי השימוש באתר של "אגדת חורבן". מסמך תנאי השימוש הוא מסמך משפטי מפורש שמעטים נוהגים לקרוא, אם בכלל, אבל מוזכרים בו סיכונים משמעותיים שלגביהם אין לפרויקט שום אחריות.
בין השאר, נכתב שהפרויקט לא ייתן החזרים כספיים, והאחריות על כל התחייבות מסים שנגזרת מסחר ב-NFT מוטלת על הרוכשים. נוסף על כך, כל הזכויות על היצירות עצמן נשמרות להפקה, ולרוכש אין שום זכות בעלות או זכויות יוצרים על החלק האומנותי.
הזכות היחידה שמוענקת היא הזכות להציג את היצירה לשימוש אישי ולמכור אותה בזירה למסחר ב-NFT. לאתר שמורה הזכות החד-צדדית לנעול את חשבון המשתמש ללא התראה מוקדמת. במסמך נכתב של-NFT "אין ערך פנימי כלשהו", ושתנודות בשוק ה-NFT עלולות לגרום לרוכשים להפסד.
השימוש במטבעות קריפטו מסוכן בפני עצמו, בשל כשלי תוכנה, עיכובים, נפילות חיבור לאינטרנט ונוזקות שעלולות לפגוע בארנק הדיגיטלי של הרוכשים. עוד נכתב: "חוסר ודאות רגולטורי לגבי טכנולוגיית בלוקצ'יין עלול לפגוע בשימושיות או בערך ה-NFT", וכי שינויים עתידיים ברשת אית'ריום, שדרכה נמכרים ה-NFT, עלול להשליך על מצבם באופן בלתי ידוע מראש. השימוש באתר מחייב גם הסכמה מראש לוויתור על כל הזכויות לתביעה עתידית בבית משפט, אלא רק בבוררות מסחרית ללא זכות ערעור.
הרכישה של תמונה ב-NFT מחייבת את הרוכש לסמוך על כך ששני דברים יתקיימו לנצח: רשת הבלוקצ'יין שמאחסנת את קוד התוכנה של ה-NFT, ואחסון ענן כלשהו שמאחסן את התמונה עצמה. יש סיכוי גבוה ששני התנאים לא יתממשו. לפי מחקר על תופעת "ריקבון הלינקים", כ-79% מהקישורים לאתרים משנות ה-90 הם כיום שבורים.
מחקר אחר מצא ש-49% מהקישורים שמופיעים בפסקי דין של בית המשפט העליון האמריקאי כבר לא פעילים כיום. ה-NFT הוא קוד שכולל קישור. מכיוון שהתמונות בפרויקט הזה לא מועלות לכתובת אינטרנט ספציפית, אלא מאוחסנות ב"ענן" בפרוטוקול IPFS, מדובר בפתרון משופר, אבל לא מהווה בטוחה ודאית לכך שהתמונות יישארו באינטרנט. כבר היום ישנם NFT "שבורים" ללא תמונה וחסרי תועלת.
האופי של טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא מאפשר לתקן קישור שבור או להעלות אותו מחדש לרשת, אלא רק ליצור NFT חדש. אותו מאפיין טכנולוגי הוא גם מה שמאפשר פריצות לארנקים דיגיטליים וגניבה של NFT שמאוחסנים בהם.
סיכון נוסף קשור לפלטפורמת המסחר OpenSea עצמה. אף שה-NFT שמור ביומן מבוזר שלא בבעלותה, הארנקים הדיגיטליים שמציגים את התמונות מתבססים על ממשק ששייך ל-OpenSea, מה שמאפשר לה לחסום הצגה של תמונות ולחסום NFT מסוימים ממסחר בפלטפורמה. כלומר, גם מה שקיבלו הרוכשים תלוי בכך שהפלטפורמה למסחר תמשיך להתקיים ותסכים לכבד את ה-NFT הללו.
Here's my thread about how @opensea unreasonably blocked my account and frozen all my NFTs after my offer 40 weth for @BoredApeYC #6267 was accepted.
I think it's very important to spread this case among NFT community!
Let's start ⬇️ pic.twitter.com/xnxctpzzpL— Mpa3yka (@Mpa3yka) November 10, 2021
נזק סביבתי עצום
רשתות מחשבים קריפטוגרפיות מבוזרות דוגמת אית'ריום בנויות על בסיס קוד תוכנה בזבזני במכוון במשאבים, שצורך כמויות עתק של חשמל, רובו מופק מדלקים מזהמים. בניגוד לאחסון ענן רגיל, שבו יש שרת מרכזי שמאחסן את התכנים, רישום התשלומים באית'ריום מבוסס על רשת בלתי מוגבלת בגודלה של מחשבים, שפועלים 24/7 ומתחרים זה בזה על ניחוש מספרים סתמי, כשניחוש נכון מאפשר לאסוף עמלות תשלום גבוהות.
התמריץ הכלכלי מאפשר לחבר עוד ועוד מחשבים לרשת, כל עוד ערך המטבע יקר יותר מעלות הפעלת המחשבים וצריכת החשמל. מבנה זה גורם לצריכה הולכת וגוברת של חשמל שלא תלויה במספר השימושים במטבע, אלא בערך הספקולטיבי שלו בזירות למסחר בקריפטו. בעולם האומנות קיימת גם ביקורת על הנזק הסביבתי העצום שנובע ממטבעות קריפטו, שהם הבסיס ליצירה ומסחר ב-NFT.
ArtStation going into NFT and saying “but don’t worry! We’ll pay for carbon offsets” is the equivalent of setting a house on fire then placing a single potted plant on the burned property as “compensation”
— BleachedRainbows (@Bleeeach) March 9, 2021
"הסיבה שאנחנו מתעניינים בעולם החדשני של NFT היא שזה ניסוי מעניין על איך אומנות באה לידי ביטוי, מה זאת אומנות, מי הבעלים של יצירת אומנות", כתב פולונסקי בהודעה לעיתונות. "כל אלה שאלות חדשניות עם אותה אנרגיה שהובילה אותנו לייצר את הסרט הזה". אלו שאלות חשובות שבהחלט ראויות לתשובות, אלא שהתשובות שיש להן בינתיים הן אגדת חורבן אמיתית.
מפרויקט ה-NFT של 'אגדת חורבן' נמסר בתגובה: "אנו פועלים בשורה הראשונה עם טובי המומחים הדיגיטלים והטכנולוגים ע״מ להגן על רוכשי התמונות. אנשי המקצוע פועלים לנטר כל העת את ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הבלוקצי׳ן ויפעלו לוודא שלא תהינה שום בעיה עם השמירה של הקבצים גם לאורך זמן. התנאים מופיעים בתחתית עמוד האתר כפי שמקובל בשאר האתרים. עם זאת נפעל לתיקון והוספת הפניה נוספת במקום בולט יותר בימים הקרובים".
