ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן צפויה לקדם את החוק להסדרת מקצועות הטיפול באומנויות, באופן שיביא להכרה תקדימית של המדינה בלימודי תעודה של מטפלות באמנות, רובן מהחברה החרדית והערבית, שעשו את הכשרתם במסגרות לימוד חוץ אקדמאיות.

הוועדה איחדה את הצעות החוק השונות להסדרת המקצוע, תוך אימוץ הנוסח שהוצע על ידי חברי הכנסת יעקב אשר, אורי מקלב ומשה גפני שמכיר בלימודי התעודה כשווה ערך למסלול התואר השני בתחום.

יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן, הבטיחה לקדם את החוק במהירות האפשרית ולהעביר אותו בקריאה ראשונה עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת פסח, כדי להבטיח שתחולל עליו רציפות שתאפשר את סיום אישור החוק וכניסתו לתוקף בהקדם.

טיפול באמצעות אמנות הוא שם כולל למקצועות שבהם נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים בטיפול בהפרעות נפשיות, התנהגותיות והתפתחותיות. המקצועות כוללים טיפול באמנות חזותית, טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה ומחול, דרמה בתרפיה, פסיכודרמה ותחומים נוספים.

״בחברה החרדית והערבית יש חשיבות לרקע ותרבות המטפל״

ד"ר היילי רוזנבלום, ראש התכנית להכשרת מטפלים במכללה האקדמית בווינגייט, טוענת החקיקה הנוכחית צפויה לסיים את אפלייתן של בוגרות המסלול ולהזרים למערכת החינוך מאות מטפלות שהשטח משווע להן: "אנחנו יודעים להנגיש במכללה את לימודי התעודה לטיפול באומנות לאוכלוסיות החרדית והערבית. בחברה החרדית יש הוראה של רבנים שלא ללמוד במתקנים של המוסדות האקדמיים, וללמוד בתוך המסגרות הפנימיות שלהם".

לדבריה, לאורך השנים רכשה היכרות משמעותית עם החברה החרדית וצרכיה בהיבט הטיפולי, דבר שמאפשר לה להבין את המטופלים בצורה טובה יותר: "בגלל הרקע הזה הצלחנו ליצור שיתופי פעולה, במסגרתם המכללה מבצעת את הקורסים לנשים חרדיות בסמינרים בהם הן לומדות. המסלול זהה לחלוטין, אותו הסילבוס, המרצים, מבחנים, עבודות גמר וסטאז', אבל הכל נעשה אצלם בסמינר, ועל ידי מרצים שמכירים את החברה החרדית והרגישויות בה. האוניברסיטאות לא מאפשרות היום מסלול דומה".

ד"ר היילי רוזנבלום, ראש התכנית להכשרת מטפלים במכון האקדמי וינגייט (צילום: אלבום פרטי)

רוזנבלום מוסיפה כי תוכנית לימודי התעודה אינה נופלת בדבר מהתוכניות הנלמדות באוניברסיטאות. דרישות הקבלה שלה דומות, ותוכנית הלימודים ארוכה בכ-30% מהתוכנית האוניברסיטאית המקבילה (1,100 שעות אקדמיות לעומת 810 באוניברסיטה). ההבדל המרכזי לדבריה, הוא הדגש שניתן על שלב ההתפתחות האישית-רגשית בשנת הלימודים הראשונה, שאמורה להכין את התלמידות לפני תחילת העבודה המעשית: "התוכנית אצלנו' כמו באוניברסיטאות' כוללת 900 שעות סטאז' בליווי צמוד, עבודת הדרכה קבוצתית וסמינריון קליני. היא שנבנתה על פי הגישה המסורתית להכשרה מקצועית בתחומי הבריאות בכלל וספציפית בתחום הטיפול באומנויות".

"במגזר הערבי כמו במגזר החרדי, יש הרבה בנות שמבקשות ללמוד במסלול שיש בו פחות גברים. המסלול משלב תנועה ואומנות, ואישה דתיה חוששת לנוע כך בסביבה של גברים, דבר שמתאפשר בלימודי התעודה", אמרה ל׳דבר׳ חולוד אבו מסעוד מערערה, בוגרת המסלול במכללה האקדמית וינגייט, וכיום רכזת תחום הסטאז' בו. היא הוסיפה גם שישנן סטודנטיות ערביות רבות שמתקבלות למסלול לימודי התעודה, אך מתקשות להתקבל למסלול האקדמי.

חולוד אבו מסעוד. "יש במגזר שלנו מחסור משמעותי במטפלים ומטפלות שמכירים את השפה, התרבות, הדת והמנהגים" (צילום: אלבום פרטי)

"לצערי, כשיצאתי מהלימודים לשוק העבודה, משרד החינוך בכלל לא רצה לשמוע ממני. המזל שלי הוא שמכירים אותי בסביבה, אז יש לי קבוצות נשים שאני מטפלת בהן דרך הרשות המקומית והרווחה. אני מכירה המון קולגות שסיימו ללמוד, והיום מתקשות למצוא עבודה רק בגלל שיש להן לימודי תעודה. יש במגזר שלנו מחסור משמעותי במטפלים ומטפלות שמכירים את השפה, התרבות, הדת והמנהגים. זה מחסור אמיתי כי מטופלים ומטופלות מחפשים את ההיכרות הזו וההבנה, כך שיוכלו להתחיל את הטיפול מיד בלדבר על הכאבים שלהם".