נשיא ארה״ב ג'ו ביידן פרסם אתמול (ד׳) את רשימת הסנקציות הראשונה שיוטלו על רוסיה בעקבות ההכרזה על סיפוח המחוזות הבדלניים, בהן הגבלות כלכליות על מספר בעלי הון במעגל הפנימי של פוטין, ועל שני בנקים רוסיים המשמשים את הקרמלין וצבא רוסיה. הבוקר נוסף גם איסור מוחלט על פעולות הון מול בנק 'סברבנק', הבנק הגדול ברוסיה שמונה 145 מיליון לקוחות.
בממשל האמריקאי הבהירו כי במידה ורוסיה תחריף את פעולותיה מול אוקראינה, הם ערוכים לצעדים כלכליים מחמירים ו"הרסניים יותר, שיפגעו קשות בכלכלה הרוסית וביכולתה לעשות עסקים ברוסיה ומחוצה לה״.
בבית הלבן עדיין לא חשפו מה תהיה עליית המדרגה הבאה בעיצומים נגד מוסקבה נוכח הפלישה המסיבית שהחלה הבוקר, אך קיימות מספר אופציות בהן עשוייה ארה״ב להשתמש.
נורד סטרים 2: לחסום את ייצוא הגז הרוסי
נשיא ארה"ב הדגיש בשבועות האחרונים שלפרוייקט ״נורד סטרים 2״ אין סיכוי לפעול במקרה של פלישה רוסית לאוקראינה, ואמר כי "במצב כזה לא יהיה יותר 'נורד סטרים 2׳. זה יביא לסופו של הפרויקט״. אתמול כבר הודיע ביידן על תחילתן של סנקציות נגד החברה המפעילה את צינור הגז, המחבר בין גרמניה לרוסיה.
גרמניה הודיעה ביום שלישי על השהייה באישור הפעלת צינור הגז של חברת האנרגיה הרוסית ״גזפרום״, שמיועד להוביל את הגז הטבעי מרוסיה לאירופה ומשם לשאר העולם.
בארה"ב קיימת תמימות דעים כבר מספר שנים כי אישור הפרויקט הוא טעות שתגדיל את כוחו של פוטין, וניתן לשער שביידן עשוי לממש לפחות חלק מהבטחותיו בנושא.
סנקציות על יחידים, עסקים וגופים
רשימת הסנקציות האחרונה כללה כאמור באוליגרכים מרוסיה הנחשבים מקורבים לקרמלין, ובשני בנקים רוסיים המחזיקים ביותר מ-80 מיליארד דולר בנכסים.
בממשל האמריקאי ממשיכים להדגיש שוושינגטון עדיין מסוגלת לגבות מחיר כבד יותר ממוסקבה. אלא שבנתיב זה, ארה"ב ובעלות בריתה יצטרכו לברור סנקציות שידחקו את פוטין לקצה מצד אחד, אך גם למזער את הפגיעה בעם הרוסי עצמו וכל נזק כלכלי משני שעלול להיגרם לארה"ב ובעלות בריתה באירופה.
הסנקציות שכבר הוטלו על בעלי אזרחות רוסית הן חלק מרשימות ייעודיות של משרד האוצר האמריקני, והן כוללת אנשים פרטיים וחברות בבעלות, בשליטתה או הפועלת בשמה של רוסיה או מדינות כפופות לה. הנוהל לגביי הנכסים של אותם אנשים כולל חסימה מצדה של ארה"ב, הכולל איסור כמעט מוחלט על סחר מכל סוג שהוא.
הוצאה ממערכת SWIFT
ניתוק רוסיה מהמערכת הפיננסית SWIFT להעברת כספים בין בנקים ברחבי העולם, נחשב לאחד הצעדים הפיננסיים הקשים והקיצוניים העומדים לרשות המערב, שעשוי לשבש את כלכלתה של רוסיה באופן מיידי ובטווח הארוך. המהלך עלול לנתק את רוסיה מרוב העסקאות הפיננסיות הבינלאומיות, כולל רווחים מייצוא נפט וגז, המהווים נתח כולל של למעלה מ-40% מהכנסות המדינה.
בעלות הברית משני צדי האוקיינוס האטלנטי שקלו אפשרות זו ב-2014, כאשר פוטין סיפח את חצי האיקרים ותמך בכוחות הבדלניים במזרח אוקראינה, ובקרמלין הודיעו אז שהוצאתה מהמערכת תהיה שוות ערך להכרזת מלחמה. מאז ניסתה רוסיה לפתח מערכת העברה פיננסית משלה, אך לא הצליחה עדיין להשלים את המשימה.
ארה"ב השתמשה בהוצאה ממערכת SWIFT נגד איראן, כחלק מהסנקציות בתגובה לתוכנית הגרעין שלה. אלא שבמקרה זה, חסימה רוסית במערכת תפגע גם בכלכלות אחרות, כולל אלה של ארה"ב ובעלת בריתה הקרובה גרמניה.
הגבלת הייצוא הטכנולוגי לרוסיה
הגבלת הייצוא מארה"ב עלולה לנתק את רוסיה מסחר בתחום ההייטק, בהם גם בשבבים ורכיבי חומרה נוספים אותם. גם מכירת תוכנות וציוד אלקטרוני מתקדם החיוניים לתפקוד בעולם המודרני עשויה לשבש את מהלך החיים התקין ברוסיה.
הגישה של רוסיה לייצור טכנולוגיות תהיה מוגבלת מאוד בגלל הדומיננטיות העולמית של ארה"ב בפיתוח תוכנה והפצת רכיבי חומרה. ההשפעה עלולה להגיע גם למטוסים ויתר כלי התחבורה במדינה, וכן למכונות, סמארטפונים, קונסולות משחקים, טאבלטים וטלוויזיות.
אלא שכמו חלק מהסנקציות האחרות שנבחנות, הגבלות הייצוא של ארה"ב עלולה לחזור אליה, במידה ורוסיה תפנה לחפש חלופות בסין ולמעשה תעצים את זירת איום נוספת מאסיה.
צעד כזה עשוי להציב את רוסיה בשורה אחת עם מדינות עליהן מוטלת בקרת ייצוא, בהן קובה, איראן, צפון קוריאה וסוריה.
