רוסיה פלשה היום (חמישי) לאוקראינה כשהיא נסמכת על יתרון צבאי משמעותי. הצבא הרוסי הוא אחד הגדולים בעולם, גדול בערך פי 5 מצבאה של אוקראינה, מנוסה ממנו בלחימה, ונתמך בתקציב ביטחון גדול פי 10.
לרוסיה כ-900,000 חיילים סדירים, כ-1,500 מטוסי קרב, וכ-12,500 טנקים. לאוקראינה, מנגד, רק כ-200,000 חיילים סדירים, כ-67 מטוסי קרב ו-2,430 טנקים. רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח, ורק חלק מצבאה נמצא כיום בסמוך לאוקראינה. על פי הערכות של גורמי מודיעין מערביים, אוקראינה מוקפת בכ-200,000 חיילים של רוסיה.
הפערים בין הצבאות אינם רק בגודלם אלא גם בנסיון הקרבי ובאיכות הציוד. הצבא האוקראיני נלחם אך ורק ביחידות של המורדים במזרח אוקראינה, אך לפיקוד הרוסי יש גם נסיון ממלחמת גיאורגאיה ב-2008 וממלחמת האזרחים הממושכת בסוריה.
בשנת 2020 הוציאה אוקראינה 5.9 מיליארד דולר על ביטחון, בעוד רוסיה הוציאה 61.7 מיליארד.
מטוסי הקרב המעטים של אוקראינה הם כולם מתוצרת רוסית – 37 מטוסי מיג 29, 32 מטוסי סוחוי 27, ומעט מטוסי סוחוי 24 וסוחוי 25. חיל האוויר הרוסי כולל צי אווירי עצום של 1,500 מטוסי תקיפה המחולקים ל 8 טייסות מפציצים, 37 טייסות קרב הכוללות מיג 31, מיג 29 וסוחי 27, ועוד כ37 טיסות תקיפה של מטוסי סוחוי 24, סוחוי 25 ומיג 25.
בעוד לרוסיה יש יכולת לשתק את חיל האוויר האוקראיני, לאוקראינה אין יכולת מקבילה. משנות ה-90 במאה הקודמת, טייסי הקרב של רוסיה התנסו בלחימה במספר זירות הכוללים את שטחי סוריה, אוקראינה, גיאורגיה, צ'צניה ודגסטאן. לרוסיה קיים גם חיל טילים אסטרטגי, שהתחדש בשנים האחרונות בטילים חדשים.
דוקטרינת גרסימוב ללחימה משולבת
על כוחות אוקראינה מפקד ולרי זלוזני, שמונה לתפקידו ביולי האחרון, במקום רוסלן קומצ'אק. המינוי נעשה בהחלטת נשיא אוקראינה זלנסקי בשל "חיכוכים בין משרד הביטחון לצבא".
על כוחות רוסיה מפקד, ואלרי גרסימוב, שמונה לתפקידו בשנת 2012, בעל דוקטרינת לחימה על שמו, שמבוססת על לחימה רב מערכתית: צבאית, טכנולוגית, תקשורתית, דיפלומטית, כלכלית ותרבותית במשולב. גרסימוב פיקד גם על הלחימה בשנת 2014 בקרים וככל הנראה גם על לחימת הרוסים בשילוב מיליציות מלוהנסק ודונייצק כנגד צבא אוקראינה מ-2014 ועד היום.
סגנו, הגנרל ניקולאי בוגדנובסקי, מכהן בתקפידו מאז שנת 2014. הוא מוכר לישראל בתקופת המשא ומתן עם רוסיה על חופש הפעולה של ישראל במרחב הסורי בשנת 2015.
לפיכך, ניתן לצפות כי המתקפה הרוסית תשלב בין דיסאינפורמציה באמצעי התקשורת, העמסת דרכי אוקראינה בפליטים שיפגעו במוביליות של כוחות הצבא, לחימת סייבר שתפגע בתשתיות החשמל והתקשורת ולוחמת תעמולה שנועדה לבלבל ולהחליש את המורל של האוקראינים תומכי הממשלה, ולגייס כמה שיותר תמיכה מקרב תושבי אוקראינה בפלישה הרוסית.
המערב מחמש את הצבא האוקראיני
לפי נתוני המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS), אין באוקראינה נוכחות משמעותית של כוחות צבא מערביים, אך ארצות הברית דאגה בתקופה האחרונה לאספקת חימוש וציוד צבאי לאוקראינה במאות מליוני דולרים. אוקריאנה זכתה לקבל טילים כתף אנטי טנקיים מסוג ג'וולין וטילי כתף נגד מטוסים מסוג סטינגר, אותם טילים שאפשרו למורדים האיסלמים באפגניסטן לגבות מחיר כבד מהמסוקים הרוסיים בשנות ה-80 במאה הקודמת. הולנד סיפקה לאוקראינה רובי צלפים וציוד מגן, וקנדה סיפקה מקלעים וציוד ראיית לילה.
חימוש זה נשען על אסטרטגיה של לוחמה א-סימטרית – כלומר – במקום להציב באוקראינה נוכחות צבאית שוות ערך ליכולות הצבא הרוסי, מדינות המערב בחרו לעזור לצבא האוקראינה לשפר את יכולותיו לגרום לצבא הרוסי אבידות משמעותיות בציוד ובנפש, בתקווה שהן שיהפכו את הפלישה הקרקעית הרוסית למהלך בלתי כדאי שיפגע בתמיכה מבית בנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
המערב הטיל סנקציות כלכליות נרחבות על רוסיה ועל בכירים ומקורבים למשטר, אך רוסיה נערכה למיתון הנזק של צעד זה מראש בשנים האחרונות, באמצעות יצירת קרן הון ריבונית, שנכסיה מגוונים ומחולקים למטבעות שונים, ולא רק דולרים. בשבועות האחרונים התקיים תיאום בין רוסיה לסין, מה שמקל על הרוסים להפעיל צעדים צבאיים.
אוקראינה היא מדינה גדולה מאוד (650,000 קמ"ר), ולצבא רוסיה יהיה קשה להחזיק בה לאורך זמן, בעיקר אם תימשך טקטיקה של לוחמת גרילה. הלחימה שהחלה היום יוצרת מעין 'שעון עצר' שלא צמוד רק להצלחות וכישלונות בשדות הקרב של הצבאות לבדם, אלא במצב הצבאי-פוליטי-כלכלי הכולל. במילים אחרות – מי יקרוס קודם – אוקראינה או רוסיה ?
