דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט בסיון תשפ"ב 28.06.22
27°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 36°אילת
  • 29°טבריה
  • 23°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה באירופה

פרשנות / איראן תרוויח מהמלחמה באירופה, ישראל צריכה לחשב מסלול מחדש

רוסיה היא יצואנית מובילה של חומרי גלם, ולכן ארה״ב תתקשה להטיל עליה מצור כלכלי | בהנחה שהסחר בין המזרח למערב בכל זאת יפגע, האינפלציה תגבר, ואירופה תצטרך נפט

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש הממשלה נפתלי בנט (צילום: איבגני ביאטוב, אי פי באדיבות הקרמלין)
גיא לרון
גיא לרון
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

״הקטר שעט קדימה, הקרונות נגררו, בחוסר חשק, והרכבת עזבה את התחנה״; ״מה שהיה לא יהיה שוב״; ״העולם השתנה ולתמיד״; משפטים מאין אלה ודומיהם יאמרו עד זרא באולפנים, ויכתבו שוב ושוב במאמרים. כולם ידברו על כך שפלישת רוסיה לאוקראינה ״משנה את חוקי המשחק״. הכול נכון, ובכל זאת, איך הפלישה הרוסית משנה את הסדר העולמי, ומה יהיו השפעות מלחמת אוקראינה על ישראל?

מה שרואים לנגד העיניים הוא תהליך שהתחיל עם המשבר הפיננסי בשנת 2008, המשיך עם בחירתו של טראמפ ב-2016, החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד האירופאי ומגיפת הקורונה. הסיבות לכך שהתהליך החל כבר אז, אפשר לדון במועד מאוחר יותר. אבל התוצאות ברורות. הסדר העולמי שקיים מאז 1945 הולך ומתפורר בתהליך איטי, הדרגתי ועקבי.

הגלובליזציה, אותו סדר שמאפשר זרימה חופשית של הון, סחורות ועבודה ברחבי העולם, הולכת ומתערערת. המעצמה שהובילה את התהליך הזה, ארה״ב, מנוטרלת על ידי מתחים קשים מבית בין קבוצות אינטרס שונות, והמוסדות הבינלאומיים שהיו אמורים לתווך, לגשר, ולטפל בסכסוכים ובמתחים ברחבי העולם, מתקשים לעמוד בעומס. סמכותם פוחתת.

***

הצעד שנקט הנשיא פוטין יגרום לאיחוד האירופאי ולארה״ב לנקוט בשורה של צעדי תגובה כלכליים. מטרתם תהיה להעניש את רוסיה על הפלישה, והתוצאה תהיה צמצום יחסי הסחר בין רוסיה ושאר העולם. הצעד החמור ביותר שהנשיא ביידן יכול לעשות הוא ניתוק רוסיה ממערכת הסוויפט. בכך תחסום ארה״ב את האפשרות של רוסיה לייבא ולייצא סחורות.

מאחר שזה מהלך מרחיק לכת, שעלול לערער את מערכת הבנקאות העולמית, סביר שארה״ב תימנע ממנו לעת עתה. מעבר לזה, הוצאתה של רוסיה מהמערכת הכלכלית העולמית היא אתגר קשה מאוד. יש שורה ארוכה של חומרי גלם שרוסיה היא יצואנית מובילה שלהם והסרתם מן השוק העולמי תביא לשיתוק של שרשראות הייצור הגלובליות. בין המוצרים האלה גז, נפט, חיטה ודשן. רוסיה היא גם יצואנית בולטת של מתכות נדירות כמו טיטאניום ופלאדיום וכן של גז הניאון, חומר גלם חשוב עבור תעשיית השבבים העולמית.

בשנים הקרובות מסך הברזל יפול מחדש על אירופה ויקטע את הסחר בין מערב היבשת למזרחה. מדינות מרכז ומערב אירופה יעשו כל שביכולתן כדי להתנתק מהתלות שלהן בגז הרוסי, וינסו למצוא מקורות אחרים. התהליך הזה יחזק את המדינות שמייצאות נפט ברחבי המזרח התיכון ובמרכז אסיה. מדינה אחת שתצא נשכרת מהמלחמה באוקראינה היא איראן. עמדת המיקוח שלה במשא ומתן על עסקת הגרעין התחזקה והשותפים האירופיים צפויים להפעיל לחץ ניכר על וושינגטון לסיים את התהליך. חתימה על הסכם הגרעין תאפשר להחזיר את הנפט האיראני לשוק העולמי. האיחוד האירופאי זקוק כעת לנפט כמו אוויר לנשימה.

מנגד, פוטין עלול למצוא את עצמו בשנים הבאות תלוי במסחר עם הודו וסין. אלה יוכלו להכתיב לרוסיה את המחירים של חומרי הגלם במידה שפוטין יתקשה למצוא גישה לשווקים המערביים. תלות זו עלולה לגרום לפוטין לנסות להרחיב את גוש הסחר שבראשו הוא עומד דרך מהלכים צבאיים במרכז אסיה והמדינות הבלטיות. מדינות אלה עשויות למצוא את עצמן בחזית חדשה של המאבק בין גוש הסחר הרוסי (שיכלול כעת את בלרוס, קזאחסטאן ואוקראינה) וגוש הסחר האירופאי-אמריקאי.

***

עד כה מדינת ישראל ניסתה לשמור על נייטרליות בסכסוך האוקראיני-רוסי. אולם כבר בימים הקרובים מוסקבה ו-וושינגטון יפעילו על ישראל לחץ להצהיר היכן היא עומדת. ירושלים כבר מצאה את עצמה במצב דומה בעבר. גם בתחילת המלחמה הקרה הקודמת ניסתה ישראל לשמור על נייטרליות. היא רצתה לשמור על קשרים טובים עם ברית המועצות, שהצביעה בעד תכנית החלוקה ב-1947, וסיפקה נשק לישראל ב-1948. אלא שבקיץ 1950, עם פתיחת מלחמת קוריאה, לחצה ארה״ב על ישראל לקבל החלטה. כשהגיע רגע המבחן היה ברור לבן גוריון שישראל צריכה להצהיר על תמיכתה במלחמת ארה״ב בקוריאה. עקב כך, היחסים עם בריה״מ נותקו לכמה שנים.

גם היום ישראל רוצה לשמר על יחסיה הטובים עם רוסיה. יש קשרים ענפים בין המדינות בתחום המסחר והתרבות, בזכות הקהילה הגדולה של העולים מחבר המדינות. מעבר לכך, זו היתה המעורבות האישית של הנשיא פוטין שהביאה לכך שישראל ורוסיה השכילו לתאם את המהלכים הצבאיים שלהם בסוריה ולהימנע מהתנגשות.

במידה שישראל תחריף את הגינוי נגד מלחמת רוסיה באוקראינה, האם יפעל חיל האוויר הרוסי ביתר קשיחות נגד הגיחות הישראליות בשמי סוריה? האם ישראל תחזור לימי מלחמת ההתשה שבשיאה ניהלו פנטומים ישראלים קרבות אוויריים מול מיגים מאוישים בטייסים סובייטיים מעל תעלת סואץ? התנגשות צבאית בין ישראל לכוחות הרוסיים בסוריה יכולה להרע משמעותית את מצבה הביטחוני של ישראל.

***

בשבועות הקרובים המלחמה תשבש את שרשראות הייצור הגלובליות ואת הסחר הבינלאומי. עליית המחירים של מוצרי המזון תחריף. גם מחירי החשמל והדלק יעלו בצורה משמעותית. במצב החדש תאלץ הממשלה לבחון מחדש גם את הניסיון לחשוף את החקלאות הישראלית לייצוא מחו״ל, וגם את הרישיון שנתנה למונופול הגז לייצא חלק ניכר מעתודות האנרגיה של ישראל החוצה. בזמנים סוערים כאלה, חובה על ממשלת ישראל להבטיח את הביטחון האנרגטי והתזונתי של אזרחיה.

הכותב, ד״ר גיא לרון, הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!