אל מול הסנקציות הכלכליות שמטילות ארצות הברית ומדינות אירופה, עשויה רוסיה להיעזר במטבעות קריפטו כדי לנסות לעקוף אותן. רוסיה היא אמנם מעצמת קריפטו, אבל בגלל מגבלות התעשייה, שימוש זה יהיה מוגבל יחסית. במקביל, יכולה המעצמה להשתמש בנכסים הלא מפוקחים ככלי נשק כלכלי, תוך גידור ההשלכות השליליות שלו על הכלכלה המקומית.
באוקטובר האחרון הזהיר משרד האוצר האמריקאי כי ניתן לחבל בסנקציות בעזרת מטבעות קריפטו, משום שהעברתם מיד ליד אינה כפופה לבקרה של המערכת הבנקאית. צפון קוריאה הצליחה לגנוב אחזקות בקריפטו בעזרת כנופיות המפעילות תקיפות סייבר, וכנראה גם הצליחה בחלק המסובך יותר: שימוש בנכסים הדיגיטליים באופן ישיר, או המרתם לכסף אמתי למימון תכנית הגרעין והטילים של המדינה.
גם ברוסיה פועלות די בחופשיות כנופיות תקיפות סייבר רבות, חלקן פועלות בזיקה ישירה לקרמלין. תקיפות כופר מצידן עשויות לספק תשלומים בקריפטו בשווי של מאות מליוני דולרים בשנה, בתחום שנהנה מצמיחה.
מכיוון שהטלת הסנקציות הייתה צפויה מראש, לרוסיה היה זמן רב להיערך בשורה של אמצעים פיננסיים, וייתכן שגם דרך מטבעות קריפטו. למדינה קרן עושר ריבונית שהוגדלה מאז 2014 לסכום משמעותי של כ-200 מיליארד דולר, המפוצלים בין יורו, יואן, דולר, זהב ונכסים פיננסיים אחרים. מאמר בניו יורק טיימס מפרט את הערכות הנזק של הסנקציות, שעשויות להגיע ל-50 מיליארד דולר בשנה לכלכלה הרוסית.
מעצמת קריפטו
רוסיה היא אחת המדינות המובילות בתחום כריית מטבעות ביטקוין. לאזרחי המדינה יש כ-12 מיליון ארנקים דיגיטליים, אך קשה מאוד להעריך את הנכסים שהם מחזיקים בכסף אמיתי. הסיבה היא לא רק הקושי למצוא נתונים אמינים, אלא גם השינוי המהיר והדרמטי בערך נכסים אלו, שיכול להגיע לעשרות אחוזים ביום, ונקבע בזירות מסחר בלתי מפוקחות. על פי הערכות, האחזקות הרוסיות בקריפטו נעות בין כ-25 מיליארד דולר ל-200 מיליארד דולר.
הבנק המרכזי הרוסי מתנגד נחרצות לכל שימוש בקריפטו ברוסיה, בשל האיום האפשרי על הרובל הרוסי והעומס שהיא מטילה על רשתות החשמל. נכון להיום, עמדתו נדחתה, ורוסיה מתנגדת להטלת חרם. שינוי כיוון זה גרר אהדה רבה לרוסיה בקרב תומכי קריפטו שמאמינים שהם עשויים להרוויח מכך.
נכסים גדולים שיהיה קשה לממש
חיסרון משמעותי למטבעות הקריפטו הוא שהמסחר בהם נעשה בנזילות נמוכה, כך שאין לרוסיה יכולת להמיר ביטקוין לדולרים במהירות. זירות המסחר לא מחזיקות סכומים גדולים, והתוצאה של ניסיון מימוש מהיר תהיה קריסה בשערי מטבעות הקריפטו, לצד קושי גדול מצד זירת המסחר להעביר את התשלום לבנקים רוסיים. זירות המסחר עצמן לא מעוניינות בכמויות עתק של רובלים תמורת קריפטו, בשל ביקוש נמוך יחסית למטבע זה מחוץ לרוסיה.
כל זה משאיר בפני רוסיה את האופציה לסחור ישירות במטבעות קריפטו דיגיטליים כאמצעי תשלום בעבור סחורות, ללא המרה לכסף אמתי מקובל. אך אפשרות זו מציפה את הבעיה החמורה של מי יסכים לקבל אותם כתשלום ?
למעשה, זה היעוד המקורי של מטבעות קריפטו – לשמש כאמצעי תשלום חלופי, אך הסרבול של השימוש בו הפך אותו לבלתי מעשי לרוב הציבור, להוציא תומכי קריפטו מושבעים, בעלי ידע טכנולוגי רלוונטי ונכונות לספוג את סיכוני התנודתיות. למעט מדינות שסובלות בעצמן מסנקציות אמריקאיות כמו וונצואלה או איראן שם סחר כזה אולי יהיה אפשרי, רוב המסחר הבינלאומי ימשיך להיעשות אך ורק בכסף ממשלתי, ובייחוד בדולר האמריקאי.
נסיון לשלם בקריפטו בעבור סחורות רגילות בסכומים גבוהים, מעבר למה שמקובל כיום בתחום תקיפות הסייבר, תשלומי הכופר ושווקי סמים באינטרנט, צפוי להיכשל לאור האמון הנמוך שניתן למטבעות ההיפר-תנודתיים.
הקריפטו עלול להפוך לנשק
אם תחליט ארצות הברית להטיל סנקציות נוספות על רוסיה, דוגמת ניתוק ממערכת הסליקה הבינלאומית SWIFT, לרוסיה יש מספר חלופות שממתנות את ההשפעה של סנקציה זו. האחת היא מערכת סליקה חלופית שפותחה ברוסיה, ומספר קטן של מדינות דוגמת איחוד האמירויות התקינו אותה. אפשרויות נוספות הן שימוש במערכת היואן הדיגיטלי הסינית או יצירת מערכת רובל דיגיטלי רוסית, למסחר עם בעלות ברית ספורות. מהלכים אלו יחזקו יצירת גוש סחרחדש, נפרד מגוש הסחר העולמי, שמובל על ידי ארצות הברית.
החוקר האמריקני דייב טרוי, המתמחה בדיסאינפורמציה ופאשיזם, העלה את התיאוריה לפיה המדיניות התקיפה של סין ורוסיה לפיקוח על נכסי קריפטו בקרב אזרחיהם, היא ההבנה שמטבעות קריפטו הם סוג של נשק שיכול לזרוע כאוס כלכלי ככל שהשימוש בהם יגבר.
טרוי עוקב אחר ההתקרבות בין סין לרוסיה בשני תחומים: פיתוח חלופה משותפת למערכת התקשורת SWIFT, ועיצוב רגולציה מגבילה על שימוש בקריפטו בתוך המדינה, תוך התרת הריסון לשימוש בו כלפי מדינות אחרות. אסטרטגיה זו תאפשר לסחור בקריפטו על מנת להשיג מהמערב מטבעות ממשלתיים רגילים, תוך מניעת הנזק הפנימי שהם עלולים לגרום לכללות המקומיות. במקביל, הבנקים יתנו בתמורה נכסי קריפטו תנודתיים ו"רעילים", בהנחה שהם עלולים לפגוע בעתיד ביציבות הכלכלית במערב.
טרוי מציין שרוסיה עצמה סבלה בעברה מנזק כלכלי משמעותי בשל הונאת פירדמידה על בסיס "מטבע" בשם MMM שפיתח אדם בשם סרגיי מברודי, על רקע דה רגולציה כלכלית משמעותית אחרי נפילת ברית המועצות. בין 5 ל-10 מיליון רוסים הפסידו את כל הונם בהונאה זו. הלקח הרוסי, לפי טרוי, הוא לאפשר למערב למלכד את עצמו באמצעות מטבעות קריפטו, תוך יצירת כלים פיננסיים אחרי.
