דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה באירופה

"אנחנו מתקרבים למצב של אינטרגנום – תקופת אנרכיה שבין שני משטרים"

"הלחימה באוקראינה מערערת על מעמדה של ארצות הברית כסמכות עליונה", אומר ל'דבר' ד"ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים | ההיסטוריון הצבאי ד"ר דני אורבך: "האיחוד האירופי מתעורר, הם מתחילים להבין שהמטריה האמריקאית לא תגן עליהם אוטומטית"

ד"ר יונתן פרימן (ימין) וד"ר דני אורבך (צילומים: ג'ני פפרמן / אלבום פרטי)
ד"ר יונתן פרימן (ימין) וד"ר דני אורבך (צילומים: ג'ני פפרמן / אלבום פרטי)
אוריאל לוי

הלחימה באוקראינה יוצרת יחסי כוחות חדשים בזירה הבינלאומית. ד"ר יונתן פרימן, וד"ר דני אורבך, מנתחים את תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בימים האחרונים, ואת אתגריה של ישראל.

"בעל הבית חלש, ואולי כבר אין בעל בית אחד שניתן להסתמך עליו", אומר ד"ר פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "המסקנות שהמלחמה מובילה אליהן, יזרזו תהליכים שכבר החלו בכל העולם: מרוץ חימוש, הפגנת כוח, ביצור של בריתות, וערעורה של ארצות הברית כסמכות עליונה".

ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורבך, נותן את גרמניה כדוגמה, "מהרגע שהמלחמה החלה אנחנו רואים שינוי של 180 מעלות במדיניות הגרמנית. קנצלר גרמניה הכריז היום על השקעה של 100 מיליארד יורו בכוחות הביטחון – פי שתיים מהתקציב עד כה".

"לשמור על אמריקה קרובה ובמקביל על איזון עם רוסיה"

"אנחנו מתקרבים למצב של אינטרגנום – תקופת אנרכיה שבין שני משטרים", אומר ד"ר פרימן. "אנשים בכל העולם צופים בטלוויזיה בהפגזות ובקרבות, ומה הם חושבים לעצמם? שאף אחד אחר לא יגן עליהם. זה נכון לישראל, וזה נכון גם ליתר האנושות".

באיזה אופן זה פוגש את ישראל?
"ישראל תמשיך לשמור על ארצות הברית קרובה אליה, הברית עם האמריקאים ועם אירופה תמשיך להיות הציר המרכזי שלנו. במקביל תמשיך ישראל לנסות לשמור על איזון ביחסה לרוסיה, כדי למזער את הפגיע בקשרים עם הקרמלין, אך ככל שהמלחמה תתגבר כך זה ילך ויהיה קשה. אנחנו כבר רואים שישראל התחילה לגנות את רוסיה, אבל בינתיים רק במילים".

מה המשמעות של הגינוי לרוסיה עבור ישראל?
"הממשלה מבינה טוב מאוד מה זה אומר לאבד אוזן קשבת במוסקבה: בהתחלה זה ישפיע על יכולת הפעולה בסוריה, אחר כך עם התיווך מול חמאס שרוסיה מעורבת בו, החזרת נעדרים, וגופות חללים, ובסופו של דבר ברית אסטרטגית עם אחת המדינות הגדולות והמשפיעות בעולם.

"ישראל נשמרת שלא לעבור למעשים שיערערו את הקשרים עם רוסיה, אך בנות בריתנו במערב עלולות ללחוץ עלינו. המצב הזה של אנרכיה גוברת בעולם יחייב את ישראל ליישר קו עם בנות בריתה. אולי נראה את ישראל שולחת נשק לאוקראינה דרך נאט"ו. אני מניח שלפני כן נראה עזרה הומניטארית לאוקראינה, אולי בית חולים שדה על גבול אוקראינה".

מה האינטרס של ישראל במלחמה הזו?
"לישראל יש אינטרס מובהק שלא תהיה מלחמה. ישראל זקוקה לרוסיה ולאוקראינה כבנות ברית. קיימת דאגה אמיתית לישראלים וליהודים בשתי המדינות האלה. המלחמה הזו יוצרת פוטנציאל לגל עליה גדול מאוקראינה, ואולי ממדינות נוספות במזרח אירופה.

עכשיו צריך להכין את התשתיות לקליטת העולים, להיערך לכך. איפה הם יגורו? מי יקלוט אותם? נוסף לכך יש להתכונן למבצעי חילוץ וסיוע לאזרחים שיפגעו באוקראינה. אנחנו שוב מדברים על מצב של מיליוני פליטים חדשים באירופה, והפעם זה לא אויבי ישראל אלא דווקא חברינו. מצופה מאיתנו להיות חלק מהפתרון של הבעיה".

מדוע לדעתך פתחה רוסיה במלחמה?
"רוסיה יצאה למלחמה הזו גם מאינטרסים ביטחוניים אבל גם בגלל ענייניים פנימיים: משבר כלכלי, מגפת קורונה שפגעה בה חזק מאוד, ירידת האמון בקרמלין וספציפית בראשו. פוטין מנסה להשפיע על יחסי הכוחות באירופה – הוא מנסה לחשוף את החולשות של המערב.

"יכול להיות שנראה את רוסיה מתקיפה מדינות נוספות"

"אולי המטרה של פוטין היא להראות שנאט"ו חלשה. עד כה זה לא מצליח לו, אנחנו רואים שאירופה מצופפת שורות, ומגיבה בתיאום ובצעדים דרמטיים. יכול להיות שנראה את רוסיה מתקיפה מדינות נוספות, במטרה לחשוף את אוזלת ידו של נאט"ו. פוטין מנסה אולי לגרור תגובה מנאט"ו. הוא ינסה להוכיח שנאט"ו לא בהכרח מאוחדת".

איך סין מתייחסת למלחמה?
"מבחינת הסינים יש פה ניסוי כלים לקראת מלחמה אפשרית בטיוואן. צריך לזכור ששם יהיו השלכות יותר חמורות מאשר באוקראינה. יש ברית הגנה בין ארצות הברית לטיוואן  – זה מעוגן בחוק האמריקאי מאז שארצות הברית יצרה קשרים דיפלומטיים עם סין. מלחמה בטיוואן עשויה להביא לשנוי כולל ביחסי הכוחות העולם ולחידושה של מלחמה קרה. בוא נקווה שלא נגיע לשם".

"אירופה מתעוררת לעידן חדש"

ד"ר דני אורבך, היסטוריון צבאי ופרשן פוליטי מהאוניברסיטה העברית בירושלים טוען שכעת, בעקבות המערכה על אוקראינה, האיחוד האירופי מתעורר. "הם מתחילים להבין שלא לעולם חוסן, שהמטריה האמריקאית לא תגן עליהם אוטומטית, וזה אולי אחד השינויים הגדולים ביותר שמתרחשים".

"הדומיננטיות הדו-גושית במלחמה הקרה הרחיקה את המלחמות מאירופה. בפירוק של ברית המועצות ראינו מלחמות, שבאו כתוצאה מהפירוק, חלוקת המשאבים והאנרגיות הלאומיות שהשתחררו עם התפרקות הגוש הסובייטי. אחרי המלחמה הקרה, ארצות הברית ניהלה את העניינים, ומדינות אירופה התנהלו כאילו המלחמה היא דבר שעבר מהעולם.

"מלבד צרפת, שהמשיכה לתחזק את צבאה ולהשתתף במלחמות כאלה ואחרות באפריקה, יתר המדינות ניסו להימנע כמה שיותר מכל סיטואציה מלחמתית. תקציבי ההגנה הפכו מזעריים. טראמפ צדק כשאמר שהנטל של נאט"ו נופל בעיקר על ארצות הברית.

"אירופה העדיפה להשקיע בדברים אחרים, לא בצבא. רוח פציפיסטית שטפה את היבשת. לישראל זה עשה חיים קשים, נוצרה חוסר הבנה עם מדינות אירופה שלא הבינו למה ישראל כל הזמן נלחמת. המסר היה שמדינות מתורבתות לא נלחמות, לא פותרות בדרך הזו מחלוקות".

מה הוביל לשינוי שאתה מתאר?
"ההתכנסות של ארצות הברית החלה עוד בימי בוש הבן. הפלישה המהירה לעיראק ואפגניסטאן גמרה לאמריקאים את הסוס. אין יותר אשראי למלחמות, לא בדעת הקהל האמריקאית ולא בדעת הקהל העולמית. לא רוצים לשקוע בבוץ של אחרים. המגמה הזו המשיכה עם אובמה וטראמפ, והשיא הגיע במראות שראינו ביציאה החפוזה מאפגניסטן. האמריקאים הושפלו, העולם נותר מזועזע – ככה מפקירים בני ברית?.

"כשהרוסים ריכזו כוחות סביב אוקראינה אירופה הייתה מחולקת. מצד אחד ראינו את בריטניה, שמצודדת באמריקאים המזהירים מפני המלחמה, ומצד שני ראינו את גרמניה ושחקנים נוספים שמתאמצים בכל הכוח להתכחש, ולשכנע שלא לפתוח במלחמה.

"אירופה מתחילה להבין את המסרים שהיא מקבלת ממזרח וממערב, ומנסה שלא להסתמך יותר על ארצות הברית בלבד. גרמניה תכנס לתהליך של חימוש בעצמה עד כדי כשירות קרבית.

"זה ימשך זמן, זה לא קורה בשנה אחת. יש להם הרבה מה לשנות כדי להגיע למצב של מוכנות צבאית. הם צריכים להתמודד עם המגבלות הבירוקרטיות של משרד ההגנה הגרמני, עם חוסר כשירות הצבא, ובעיקר מיעוט כוח אדם איכותי בכל הדרגים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!