ב-23 השנים מאז שעלה לשלטון, בנה פוטין את רוסיה כמעצמת אנרגיה וביטחון, שערוכה לעימותים רחבי היקף, גם במחיר רמת החיים של תושביה. שיטה כלכלית זו, שזכתה לכינוי "כלכלת המצודה", מצליחה לכסות על חלק מהחסרונות של המדינה בעלת שטח הגדול בעולם (17 מיליון קמ"ר), והאוכלוסייה התשיעית בגודלה (145 מיליון איש), ולהציב אותה באחת העמדות המשפיעות בעולם.

כעת, לאחר שהטיל עליה המערב סנקציות בהיקפים אדירים, מתמודדות רוסיה עם אתגר משמעותי, שכבר מקבל בביטוי בצניחת הרובל ובתורי ענק בבנקים הגדולים. האם המכונה שיצר פוטין תחזיק מעמד?

לא מ-10 הגדולות בעולם: גודל הכלכלה 1.4 טריליון דולר

למרות המרכזיות שלה, רוסיה איננה אחת מ-10 הכלכלות הגדולות בעולם. התוצר המקומי הגולמי שלה עמד, לפי נתוני הבנק העולמי, על 1.48 טריליון דולר ב-2020, המקום ה-11 בעולם. כלכלת רוסיה גדולה פי 4 מכלכלת ישראל, אבל קטנה יותר מדרום קוריאה, צרפת ואיטליה.

בחישוב המשמעותי יותר של תוצר לנפש, ברוסיה עומד התוצר על 29 אלף דולר לאדם, מקום ה-74 בעולם, מה שמסווג אותה כמדינה מתפתחת. מאחורי מדינות כמו קרואטיה, רומניה, טורקיה ויוון. בישראל התוצר לנפש עומד על 42 אלף דולר ובארה"ב על 68 אלף דולר.

צינור הכסף: 246 מיליארד בשנה מייצוא אנרגיה

הייצוא של רוסיה נשלט באופן מוחלט על ידי מחצבים בסיסיים: נפט (30%), נפט מזוקק (16.3%), פחם (4.3%), גז (6.4%) ומוצרים אנרגיה נוספים, המהווים יחד כ-60% מהייצוא של המדינה (246 מתוך 407 מיליארד דולר). במקום השני מתכות, המהוות 10% מהייצוא. רוסיה גם בולטת בייצוא זהב (1.66%) וחיטה (2%).

מוצרים ושירותים טכנולוגיים מתקדמים מהווים חלק זניח מהייצוא של רוסיה, וכך גם מוצרי תעשייה, מלבד תחום האנרגיה. הרווחים האדירים מאנרגיה ומחצבים הם הדלק המרכזי, והכמעט היחיד, של הכלכלה הרוסית.

באר נפט ברוסיה. הנפט מהווה 30% מסך הייצוא של רוסיה (צילום: shutterstock)

התקציב שמרני: 38.7% מהתוצר

אחד הכלים של רוסיה להגדיל את הרזרבות שלה, וגם לקרוץ למשקיעים זרים, הוא ניהול מדיניות תקציבית מצמצמת במיוחד. מאז משבר הרובל ב-1998, רוסיה שומרת על גרעון נמוך, ובשונה מכמעט כל כלכלה מערבית אחרת, מספר לא מבוטל של שנים מסתיים ברוסיה בעודף תקציבי. ב-2020, שיא מגפת הקורונה, נרשם ברוסיה גרעון של 4% (59 מיליארד דולר), אבל בשנתיים שלפני כן היה לה עודף תקציבי.

גודל התקציב ברוסיה נמוך מאד בהשוואה למדינות המערב, ועומד על 38% מהתוצר, לעומת מדינות רווחה כמו צרפת (62%)  ונורווגיה (58%), וגם לעומת ישראל וארה"ב (46%). בתקופת הקורונה, חבילת הסיוע של רוסיה הייתה קטנה ביחס למדינות המתועשות, ועמדה לכל היותר על 5% מהתוצר.

תקציב הביטחון: רביעית בעולם, 67.1 מיליארד דולר בשנה

לא רק שהתקציב הרוסי מצומצם יחסית, חלק גדול ממנו מופנה לצרכי צבא. ההוצאה הצבאית ברוסיה היא הרביעית בגודלה בעולם, והיא מהווה 3.1% מההוצאה העולמית על ביטחון, כשמעליה הודו (3.7%), סין (13%) וארה"ב (39%). צבא רוסיה הוא החמישי בגודלו בעולם, עם מיליון חיילים בשירות פעיל, ושני מיליון נוספים במילואים. במרבית הדירוגים, רוסיה וסין מתחרות על תואר הצבא השני החזק ביותר בעולם אחרי ארה"ב.

מדיניות של שמרנות תקציבית עם הוצאה ביטחונית גדולה מכונה "כלכלת המצודה" של רוסיה, אליה מצטרף הניסיון לבצר כלכלית את המדינה נגד סנקציות.

מתחת לבלטות: 21.7% מהרזרבות בזהב

רוסיה נהנית, בסך הכול, מעודף במאזן הסחר (היא מייבאת פחות משהיא מייצאת), בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים בכל שנה. על פי הכלכלן וההיסטוריון אדם טוז, עודף הסחר של רוסיה מנותב בצורה משמעותית לגופים בשליטת המדינה. כך צברה רוסיה רזרבת מטבע בהיקף של 643 מיליארד דולר, אחת הגדולות בעולם.

אחת מהסנקציות המרכזיות שהוטלו על רוסיה בימים האחרונים מונעת ממוסדות מרכזיים במדינה להשתמש בדולר. בשנים האחרונות רוסיה נערכה לרגע כזה, על ידי שינוי הרכב הרזרבות שלה: 21.7% מהן בזהב; 32.2% באירו; 13.1 ביואן; ורק 16.4% בדולר. למרות רזרבות הענק, הקפאת נכסי הבנק המרכזי של רוסיה וניתוקה ממערכת התשלומים העולמית הופכות אותה לתלויה מתמיד בזרם ההכנסות של הגז והנפט.

התלות האירופית: רוסיה אחראית ל-46% מייבוא הגז

למרות ההסלמה המלחמתית ועל אף הסנקציות, צינורות הגז והנפט בין רוסיה לאירופה ממשיכים לעבוד בקצב שיא. לפי נתוני האיחוד האירופי, 46% מהגז באירופה מקורו ברוסיה, וכן 24.7% מהנפט. הסנקציות בנויות כך שלא יסגרו לחלוטין את ברז האנרגיה, וכלל לא בטוח שלמי מהצדדים יש אינטרס לשבור את הכלים: רוסיה תלויה בזרם המזומנים, ובאירופה עדיין תלויים בזרם האנרגיה.

עם זאת, הקפאת הפרויקט נורד סטרים 2 ויציאת חברות אנרגיה מרוסיה בעקבות הסקנציות, עלולות לסמן מגמה אחרת בטווח הארוך.

תוחלת החיים: 73 שנים

בקצה השני של "כלכלת המצודה" הרוסית נמצא האזרח הרוסי הממוצע. התוצר לנפש במדינה הוא, כאמור, מהנמוכים במדינות המערב, וכך גם ההשקעה הציבורית בשירותים. שיעור העוני הרשמי ברוסיה אמנם נמוך יחסית, אבל לפי מחקר עצמאי שנעשה ב-2016, כשליש מהציבור הרוסי חי בעוני.

בסקר שנערך על ידי מרכז לבדה ב-2019, 72% העריכו שההכנסה שלהם נמוכה יותר מהמינימום הנדרש לקיום הכרחי. לפי סקר של לשכת הסטטיסטיקה הרוסית, 13% התקשו לרכוש בגדים ודיור ב-2020. תוחלת החיים ברוסיה היא מהנמוכות בעולם המפותח: 78.1 שנים לנשים, ו-67.6 שנים לגברים. 1 מכל 3 עובדים רוסים עובד בתנאי בריאות ותברואה נמוכים מהסטנדרט הלאומי.

שאלת השאלות: כמה שווה פוטין?

סוגית ההון האישי של פוטין מעסיקה מאד את האופוזיציה הרוסית, והייתה אחד מנושאי הדגל של סדרת התחקירים של האופוזיציונר אלכסיי נבלני. על פי הערכות, פוטין הוא אחד המנהיגים העשירים בעולם, אבל אין עדויות רשמיות להיקף רכוש שלו. הגרסה הרשמית שמספיק הקרמלין בבירור נמוכה עשרות מונים מהאמת.

"הארמון של פוטין": מבנה בשווי מוערך של כמעט מיליארד דולר ששוכן לחופי הים השחור. הארמון שייך לכאורה למקורב לפוטין, אך על פי פעילי האופוזיציה משמש את פוטין עצמו (צילום: ויקימדיה)

לפי מסמכי פנמה, שפורסמו ב-2016, נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר, בהם יאכטה ענקית וארמון לחופי הים השחור, מקושרים למשפחה ולחברים של הנשיא. ביל בראודר, כלכלן בריטי ומבקר של פוטין, טוען שההון האישי שלו שווה 200 מיליארד דולר, מה שאומר שהוא אחד מהעשירים ביותר בעולם.

וכמה שווים חבריו? עושר אישי מהווה מרכיב מרכזי בשיטת השלטון של פוטין, המוקף בבעלי הון הקשורים אליו – "האוליגרכים". מעמד האוליגרכים נוצר בהפרטות שאחרי התפרקות ברית המועצות. אז הועברו אוצרות טבע ונכסים בשווי מאות מיליארדי דולרים לאנשים פרטיים, שהפכו לשכבה החזקה ביותר ברוסיה. יש הטוענים שתחת שלטונו של פוטין מידת ההשפעה שלהם פחתה, והם כולם סרים למרותו. תחת הסנקציות האחרונות איבדו השנה האוליגרכים המובילים 84 מיליארד דולר.