דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"א באב תשפ"ב 18.08.22
29°תל אביב
  • 30°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 28°חיפה
  • 30°אשדוד
  • 33°באר שבע
  • 40°אילת
  • 36°טבריה
  • 28°צפת
  • 31°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

כשהבוס הוא אלגוריתם

עובדי אפליקציה. זלמנסון: "מבחינה אתית, החברות צריכות לשאול את עצמן איך מסתכלים על העובדים האלה בתור אנשים ולא בתור אובייקטים או רובוטים" (צילום אילוסטרציה: מרים אלטשר/פלאש90)

גמישות כן, יחס אנושי לא: ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר כלכלת האפליקציות, מנתח, בראיון ל'דבר', את היתרונות והחסרונות של הניהול האלגוריתמי והעובדים תחתיו | "בכלכלה כזו יש או אנשים במעמד הביניים ומעלה, או אנשים במעמד נמוך. הקוטביות גדלה"

הדס יום טוב

ב-2016, לפני הקורונה ולפני פריחתן של חברות המשלוחים, ערך ד"ר ליאור זלמנסון מחקר מקיף בקרב נהגי אובר, חברה שכבר פעלה אז כמה שנים בניו יורק. המחקר שלו, שבמסגרתו ראיין עשרות נהגים, עסק בביטוי חדש אז: "ניהול אלגוריתמי". או במילים אחרות, מה קורה כשהבוס הוא אפליקציה?

אובר הציעה לנהגים תשלום עבור הסעות בשעות הפנאי במסגרת "כלכלת השיתוף", ותקשרה עם הנהגים במודל חדש יחסית, באמצעות אפליקציה ובלי יחסי העסקה. ד"ר זלמנסון, חבר סגל בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב וחוקר בעל שם עולמי בתחום ניהול הטכנולוגיה והמידע, ידע כבר אז להגיד שהנהגים האלה לא משתמשים באובר רק "בשעות הפנאי", אלא ממש עובדים בזה.

מאז עברו על כבישי ניו יורק, ישראל ושאר העולם הרבה מאוד נהגים, שליחים ועובדים נוספים שמנוהלים על ידי אלגוריתמים. את "כלכלת השיתוף" החליף הכינוי "כלכלת החלטורה", והיא מעסיקה עשרות אלפי אנשים בארץ ובעולם.

איך ישפיע הניהול האלגוריתמי על עתיד עולם העבודה? לאילו מקצועות הוא עוד יחדור? ומה תפקידן של מדינות בשינוי שעובר על עולם העבודה, וגם על הלקוחות?

"גם המקל וגם הגזר הם אוטומטיים"

"ניהול אלגוריתמי", מסביר זלמנסון, "הוא אוטומציה של הליכי ניהול, ולכן הסנקציה מופעלת בו בצורה אוטומטית. כלומר, גם המקל וגם הגזר הם אוטומטיים. לכן יש פה סתירה פנימית. מצד אחד, הרגשה שהעבודה מאוד גמישה ואוטונומית. מצד שני, אם העובדים לא פועלים כשורה, הם פתאום מודעים לעד כמה השליטה לא בידיים שלהם, ועד כמה אין לגביהם שום סנטימנטים".

מה עוד הנהגים זיהו?
"יש כמה סתירות פנימיות שעלו אצל הנהגים. הם היו מאוד מרוצים מהנושא של גמישות, להיות 'הבוס של עצמך'. הם מאוד התגאו בזה, ממש הגדירו שזו הסיבה שהם בחרו בזה, והתלוננו על עבודות עבר שבהן ירדו לחייהם, על בוסים מלחיצים וגוערים. מצד שני, הם רואים בניהול האלגוריתמי בוס מאוד רואה-כל וכולל-כל".

אז אין בוס רגזן, אבל גם אין אדם מאחורי הרובוט.
"כן. זה לא מפתיע שהעובד רוצה למקסם את שני הקצוות – מצד אחד הוא רוצה שלא ייכנסו לו לחיים, אבל מצד שני הוא רוצה תמיכה ויחס אישי. כרגע הניהול האלגוריתמי נותן בעיקר את הגמישות, פחות את היחס האנושי. השאלה היא אם בהמשך יכניסו יותר ויותר פונקציות אנושיות, או שפשוט ישפרו את האלגוריתמים שיהיו אנושיים יותר כלפי העובד".

יכול להיות שזה רק מצב ביניים, עד שהעובד יהפוך גם הוא לאלגוריתם?
"זה מה שחשבו במשך שנים. הנחת העבודה הייתה: עד שאין מכונית אוטונומית אנחנו עדיין צריכים את הנהג, אבל אנחנו יכולים למחשב את כל ניהול צי הרכבים, את הסדרן של תחנת המוניות.

"כיום כבר יש לא מעט אנשים סקפטיים שהכול ימוחשב, כי האמת העצובה היא שלפעמים יהיה יותר זול להעסיק עובד מאשר לבנות מערכות מחשוב שנדרשות, כל עוד האדם הוא עובד בכלכלת החלטורה ומשלמים לו לפי משימה בלי כל מה שמסביב.

"אנחנו רואים את זה כבר עם כלכלות חלטורה כמו באמזון, שיש לה שוק אינטרנטי בשם אמזון מכניקל טורק, שבו אנשים יכולים לעשות עבודות כדי לאמן אלגוריתמים – בזיהוי תמונות או מענה על סקרים. האמת העצובה היא שכרגע בכלכלה הגלובלית יש עובדים אנושיים שמוכנים לעבוד תמורת פרוטות".

אילו עוד מקצועות בדרך לשם?
"השאלה שצריך לשאול היא איפה עוד יש סטנדרטיזציה יחסית גבוהה בשירות, והוא צריך להיות פחות או יותר אחיד. לדעתי, אחת התשובות היא כל תחומי שירות הלקוחות".

"כולנו חווים ניהול אלגוריתמי"

ניהול אלגוריתמי זה טוב או רע?
"זה מורכב. מצד אחד, יש פה המון ערכים טובים וחברתיים שנכנסים בניהול אלגוריתמי. הראשון הוא מה שאנחנו קוראים לו הוגנות. הנחת המוצא היא שהאלגוריתם הוא 'אובייקטיבי'. אין לו העדפות מסיבות פוליטיות, חברתיות ועוד. אם סדרן המוניות של פעם היה מעדיף מקורבים, והיו תופעות של שיחוד הסדרן או טובות הנאה, בעולם של ניהול אלגוריתמי אין פרוטקציות. אני לא פוסל את זה שיש אפליות שגם האלגוריתמים מייצרים, אבל לרוב זו בחירה אנושית בקידוד עצמו.

"יתרון נוסף הוא יעילות ונוחות, בעיקר ללקוח. הניו יורקי הממוצע משלם כיום באובר פחות על נסיעה, יותר קל לו למצוא נסיעה, זה דורש פחות מאמץ וזה יותר צפוי. היתרון השלישי, שמתכתב עם זה, הוא הגדלת התחרות, שהובילה לשיפור בשירות וירידה במחירים, לפחות בהתחלה.

ד"ר ליאור זלמנסון: "אם סדרן המוניות של פעם היה מעדיף מקורבים, והיו תופעות של שיחוד הסדרן או טובות הנאה, בעולם של ניהול אלגוריתמי אין פרוטקציות" (צילום: אלבום פרטי)

"אבל זה יוצר כמובן דברים קשים בחברה, בדגש על המנוהלים, העובדים. ניהול אלגוריתמי מופעל גם עלינו כלקוחות. בסופו של דבר, עולמות של פלטפורמות אוספים את כולנו. כל אחד מאיתנו משתמש ביוטיוב או בפייסבוק למשל, כל אחד מאיתנו יכול להיות יוצר תוכן ויכול להיות צרכן של התוכן.

"למשל, אם אני הולך להתלונן לפייסבוק על מחיקה של תוכן שהעליתי, אין לי אדם שאיתו אני מנהל שיח. סינון התכנים הוא כמעט אלגוריתמי לחלוטין. החברות האלה בונות על ניהול אלגוריתמי של כל התהליכים, לכן כולנו חווים ניהול אלגוריתמי".

"זו לא חלטורה, אנשים ממש עובדים בזה כל הזמן"

מה זה יוצר בשוק העבודה?
"בניגוד לתחזיות ולפחדים שלנו בעשורים הקודמים, האלגוריתם לא החליף את עובדי הכפיים, אלא את דרג הניהול הזוטר, מה שיוצר, קודם כל, מחיקה ודעיכה של מעמד הביניים והגדלה של הקוטביות. זאת אומרת, בכלכלה כזו יש או אנשים במעמד הביניים הגבוה ומעלה, או אנשים במעמד נמוך.

"האמצע הולך ונעלם, כי המקצועות הפקידותיים הם המקצועות הקלאסיים. ושוב, גם פה יש מורכבות. רבים יגידו: נהדר שהם נגמרו. הרבה מהתפקידים האלה הם באמת תפקידים שלא דרשו יכולות אנושיות, וכשאתה מכניס אליהם אדם אתה גם מאט את השירות, גם הופך אותו לפוליטי בפוטנציה וגם שוחק את העובד עצמו עם עבודה משעממת. אולי עדיף שהדברים האלה ייעשו על ידי מחשב. אבל אלה המקצועות של טווח הביניים.

"בעבודה במסגרת יש גם מסלול התקדמות. בעולם העבודה הקלאסי אפשר אולי להתחיל כעובד בתפעול, לעלות להיות ראש המחלקה ומשם לתפקיד ניהול. סדרן מוניות יכול להיות הרבה פעמים נהג מונית שהתקדם. הניהול האלגוריתמי יוצר חיץ בין רצפת הייצור, הנהג או השליח, לבין הניהול. כך אין לעובד שום אופק או סולם התקדמות לטפס לרמת הניהול.

"החיץ הזה הוא גם ברמת המקצוע. כלומר, באפליקציות האלה, השליחים או הנהגים הם שליחים ונהגים, והמנהלים לא קשורים לתחום, הם אנשי היי-טק. כיום חברת ההיסעים הכי גדולה היא חברת תוכנה, חברת השליחויות הכי גדולה היא חברת תוכנה וחברת המלונאות הכי גדולה היא חברת תוכנה.

"אלה חברות שמנוהלות קודם כל כחברות היי-טק, עם היגיון של חברות היי-טק ומודל עסקי של חברות היי-טק. אלה חברות שבהן יש פער עצום בין עובד התפעול, שלרוב לא מועסק על ידי החברה, לאנשי ההיי-טק שעובדים בה".

"חברות לא רוצות אחריות על העובד, אבל רוצות לדעת עליו הכול"

מה לגבי זכויות עובדים והעסקה?
"צריך להפריד בין כלכלת החלטורה לניהול אלגוריתמי. ניהול אלגוריתמי אומר שהבוס שלי הוא אלגוריתם. גם במקום שבו אני שכיר, ויכול להיות אפילו שיש לי ועד עובדים, עדיין הבוס הישיר שלי יכול להיות אלגוריתם.

"כלכלת הפלטפורמה מפרקת את העבודה לגורמים, והעבודה נהיית פחות מוגנת. זה משהו ששווק בהתחלה כ'כלכלת שיתוף', משהו שאתה עושה קצת בשעות הפנאי, חלטורה. אבל מה שקורה בפועל הוא שזו לא חלטורה, אנשים ממש עובדים בזה כל הזמן, ועובדים גם יותר שעות ממה שמקובל בשבוע עבודה נורמלי. ובכל זאת, אין בין החברה לבינם שום דבר.

"הבעיה היא שהפלטפורמות האלה הן בפועל הפסדיות. כשהתחלתי לחקור, בניו יורק היו 5 או 6 מתחרות לאובר. אנחנו, כחוקרים, פעלנו בצורה אופורטוניסטית, כמו אנשים בשוק, וחיפשנו כל פעם את ההצעה הכי זולה. כך גם הנהגים. הייתי עולה לנהג למכונית, שהחברות הקטנות יותר היו נותנות לו גם טלפון, והייתי רואה נהג יושב עם שלושה מכשירי טלפון ומחפש איפה הדיל הבא. מהר מאוד החברות הקטנות הבינו שהן לא יכולות להיות בנות קיימא.

"בהתחלה גם הקטנות וגם הגדולות ממש סבסדו את הנסיעות. לכן, בשוק שהיו בו 6 מתחרות בניו יורק, יש עכשיו רק 2, ועכשיו מאוד קל להן גם להעלות מחירים. החברות הגדולות יודעות שמאוד קשה להתחרות בהן בתחום הזה, ויודעות שהמודל העסקי שלהן כמעט לא מאפשר העסקה של עובדים במסגרת יחסי עבודה תקינים".

אז מה עושים עכשיו? רצים לזרועות הבוס הממוחשב?
"אנחנו חלק מתהליכי מחשוב שהם בלתי נמנעים. יש לזה יתרונות גדולים להרבה מאוד אנשים, ונשאלת השאלה למה לא. כדי לעצור את גלגלי המכונה צריך סיבה ממש טובה. אני חושב שצריכות להישאל עכשיו, כשאנחנו על הסף, השאלות האתיות, וגם כמובן השאלות הרגולטוריות.

"מבחינה אתית, החברות צריכות לשאול את עצמן איך מסתכלים על העובדים האלה בתור אנשים ולא בתור אובייקטים או רובוטים. כיום החברות לא עושות עבודה מספיק טובה בזה, הן לא מעודדות את צלם האנוש שבהם.

"חברות לא באמת מציעות לעובדים תמיכה, לא מדברות עם העובד כמו אדם מבוגר שמבין. כשמוסיפים לזה גם את חוסר השקיפות, מקבלים תחושה של ניכור ובדידות מול המערכת בלי יכולת לנהל שיחה או להתאגד".

יש צורך גם ברגולציה מצד המדינה?
"אני עדיין בשאלות לגבי יחסי עבודה. כששואלים את העובדים לדעתם, בהרבה מדינות, הרבה מהם משיבים שהתנאים יותר נוחים להם, בטח יותר מעבודות תפעוליות אחרות. בהחלט צריכה להישאל השאלה מתי אתה עובד לכל דבר ועניין, גם ביחס למה שאמרתי קודם. וגם אם אתה לא עובד, מי לוקח את הסיכונים ובאיזה אופן.

"גם אם הגישה שלי מאוד ליברלית, עדיין יש צורך בתנאי עבודה יותר מוגדרים. למשל, אחד הדברים הכי מפחידים בעיניי שחייבת להיות בהם תרבות רגולציה, זה שאין הגבלה על שעות העבודה. באובר אני יכול לעלות למכונית עם נהג שעובד כבר 15 שעות, והדבר הזה לא משוקף לי באפליקציה.

"נושא השקיפות הוא נושא חשוב, גם בקרב שכירים וגם בקרב עצמאים בפלטפורמה. את האלגוריתמים בני אדם מאמנים ומקודדים, והם יכולים גם לעדכן את עצמם. לפעמים, גם המנהל של הארגון לא יודע להסביר למה חישוב כזה קרה ולא חישוב אחר. למשל, למה הוא מקבל שליחות או נסיעה ולא אני? ויש פה עוד שאלה: מי לוקח אחריות על טעויות שקורות בגלל מנהל אלגוריתמי?"

ומה עוד?
"יש גם את עניין הפרטיות. האם מותר לעקוב אחרי עובדים? האם רק באספקטים של העבודה? ומה לגבי מי שלא מוגדר עובד? אני חושב שכיום חברות משחקות משחק כפול. מצד אחד, לא רוצות לקחת אחריות על העובדים האלה, ומצד שני, רוצות לשלוט בכל אספקט מחיי העבודה שלהם. זה קצת לא הוגן. אני חושב שצריכה להיכנס פה רגולציה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!