שבת בבוקר, עדר פרות חוצות את רחובות בנימינה, העדר של אלטשולר, מלווה ב-20 בוקרים רכובים על סוסים, עובר דירה לשטח המרעה החדש.

יחיעם אלטשולר (74), דור רביעי למגדלי בקר, נצר למשפחת חקלאים ממייסדי בנימינה, מגדל פרות מאז שהוא זוכר את עצמו. את המשק הוא מנהל יחד עם שני בניו שממשיכים את המסורת המשפחתית. "התברכתי בדור המשך שעובד איתי", אומר אלטשולר ל'דבר', "אפילו הנכדים עוזרים עם העדר".

בכל שנה עושות הפרות את הדרך ממרעה הקיץ שבאזור הביצות ושדות הפלחה שליד בנימינה, למרעה החורף באזור רמת הנדיב. המסע נמשך כשעה, מוקדם בבוקר, ביום שבת כשהכבישים פנויים. מעט כלי רכב על הכביש, בעיקר של מטיילים שהמומים ממראה התהלוכה.

הפרות אדישות למתרחש. "הכל קשור לאווירה הרגועה", אומר אלטשולר, "לחופש שהן חוות במרעה ולעובדה שהן נמצאות במגע יומיומי עם בני אדם".

"אנחנו עוברים אחרי העדר ומנקים הכל"

את העדר מלווים חברים, בני משפחה ומתנדבים. הם לא היחידים שמשכימים קום לקראת המסע. תושבי בנימינה והאזור הפכו את המסע למרעה של עדר אלטשולר לאירוע תרבותי לא רשמי.

התושבים מחכים בהתרגשות שהעדר יעבור על פניהם. הורים וילדים מצטרפים למסע ורוכבים על אופניים לצד שיירת הפרות. "לפעמים יש קצת תלונות על הלכלוך שמשאירות הפרות", אומר אלטשולר בחיוך, "אבל אנחנו עוברים אחרי העדר ומנקים הכל. זה אורגני, הכל בסדר".

הפרות של אלטשולר צועדות ברחובות בנימינה (צילום: עוז יוגב)

אלטשולר הולך בראש כשלצדו נכדיו הצעירים. מזכיר קצת את החלילן מהמלין, אלא שבמקום ילדים, צועדות בעקבותיו פרות. החיות העצומות קשובות לו, כנראה מכיוון שהוא כל כך קשוב אליהן. "מבחינת רווחת בעלי החיים עדיף ללכת רגלי ולא להוביל את הפרות במשאיות".

"הפרות אוכלות את העשב ומונעות מהשטחים להתלקח"

רעיית בקר בשטח פתוח דורשת קשר הדוק בין הבוקרים והעדרים ובין שטחי המרעה. "אנחנו צריכים את שטחי המרעה והשטחים צריכים את המגדלים, ואת הבקר. "הפרות אוכלות את העשב ומונעות מהשטחים להתלקח כשהכל מתייבש". הרעייה בשטחים הפתוחים עוזרת לשמור על ניקיון השטח, מונעת שרפות ושומרת על הטבע.

עדר אלטשולר בדרך לשטח המרעה החדש. "אפילו הנכדים עוזרים עם העדר" (צילום: עוז יוגב)

בעבר עלה חשש שרעיית הבקר בשטח תיפגע בפריחת הכלניות. אבל מחקר שבחן את השאלה העלה ממצאים מפתיעים: לא רק שהפרות לא אוכלות את הכלניות (שהן רעילות), הסתבר שבמקומות שבהם נמנעה הרעייה במשך מספר שנים, נוצר מחסור באור שהקשה על זרעי הכלניות לנבוט ולפרחים לפרוח.

דייג, אוהב דגים?

בנוסף לאהבתם את הפרות, האלטשולרים הם חובבי בשר מושבעים. את הבשר מהעדר שלהם הם שולחים לקצב הבית במעדניית אל-נור בג'יסר א-זארקה שהוא "איש הגון ומקצוען אמיתי. עובד איתנו הרבה שנים. יודע לתת איכות גבוהה ומוכר במחירים טובים. מכל הארץ מזמינים ממנו בשר".

לאחר כשעה הפרות מגיעות ומתפרשות בביתן החדש. בסיום המסע מקיימת משפחת אלטשולר פיקניק חגיגי כאות תודה לכל החברים שנרתמו למשימה.

עדר אלטשולר הגיע ליעדו (צילום: עוז יוגב)

עדר הבקר יישאר בשטח עד סוף עונת הרעייה במאי, אז יעשה את הדרך חזרה לאחו בנימינה. ואלטשולר? הוא מתכוון להמשיך להיות בוקר כל זמן שהוא יכול ללכת, "יש בשביל מה לקום בבוקר".