פלישת רוסיה לאוקראינה הביאה לעליות מחירים חדות באנרגיה ובמזון, וצפויה להשפיע על כלכלות העולם, שעדיין מתאוששות ממשבר הקורונה. מעבר לשאלות על עתיד הסחר העולמי והגלובליזציה, רבים צופים שעליית המחירים שאפיינה את החודשים האחרונים בארץ ובעיקר בעולם, תחריף.
"אני מעריך שהאינפלציה תעלה, אולי בכמה עשיריות אחוז בחודשים הקרובים, בגלל המלחמה" אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות. "רמת אי הוודאות הגדולה ברמה היסטורית כמעט בכל נושא: יחסים בינלאומיים, בריאות, מזג אוויר, שוק האנרגיה, מקשה לתת תשקיף כלכלי לטווח הבינוני והארוך".
מה דוחף את המחירים למעלה?
"הגורם הראשון הוא כמובן העלייה של מחירי האנרגיה במדד. רוסיה היא יצואנית דלקים מרכזית, ועלייה במחיר היא בפירוש גורם שיקפיץ את המדדים הקרובים כלפי מעלה. הגורם השני הוא מחירי המזון. מחיר הדלק משפיע על עלויות השינוע של המזון שמיובא לישראל, וגם מחירי המזון עצמו. מחירי התבואות בעולם עלו בעשרות אחוזים, וצפויות עליות חדות.
"גורם נוסף וגלוי פחות הוא פיחות השקל. עד לאחרונה היינו בתקופה בולטת של חיזוק השקל מול כל המטבעות בעולם, מה שסייע לייבוא הישראלי. היום אנחנו רואים שהוא נחלש. לפני כמה שבועות השער היה 3.05 שקלים לדולר, ועכשיו אנחנו ב-3.30 פעם אחרונה שבדקתי".
היחלשות השקל בחודשים האחרונים הייתה אחד הגורמים שהביאו לכך שהאינפלציה בישראל הייתה נמוכה יחסית: הרווח של היבואנים, שקונים בדולרים ומוכרים בשקלים, גדל, והם יכלו לספוג חלק מעליות המחירים בעולם בלי להפסיד.
מה גורם להיחלשות השקל?
"סיבה אחת זה התחזקות הדולר בעולם בזמן מלחמה. כשהסיכון עולה אנשים מוכרים נכסי סיכון כמו מניות וקונים נכסים בטוחים כמו אגרות חוב, בעיקר של ארה"ב. לכן הדולר מתחזק הדולר בעולם. את המגמה הזאת מחזקת הציפייה לעליות ריבית השנה.
"הסיבה השנייה קשורה יותר לישראל: בכל פעם שהיו עליות בשווקי המניות בעולם, יש התחזקות בשקל. זאת בגלל מדיניות הגידור של הגופים המוסדיים. בגלל ירידת שווקי המניות בעולם, הגופים המוסדיים נדרשים לגדר פחות את החשיפה שלהם לדולר, והם מוכרים נכסים בשקלים".
האם הפיחות יכול להמשך?
"ודאי, הדולר יכול להמשיך להתחזק בעולם, גם בגלל המלחמה וגם בגלל העלאות הריבית. אם תושג פשרה מדינית, או שהבנק המרכזי ירמוז שהעלאת הריבית תהיה פחות עוצמתית. אני רואה סבירות די דומה לשתי האופציות. אם בנק ישראל יחשוב שפיחות הדולר מהיר מידי אז יש לו מספיק אגרות מט"ח כדי לבלום את זה. בשנים האחרונות הוא לא עשה את זה, אבל באירועים ביטחוניים בעבר בנק ישראל ידע גם לבלום פיחות יתר של השקל".
המלחמה יכולה להביא לשינוי ארוך טווח בתנאי הסחר?
"ההשלכות של המלחמה יהיו הרבה יותר ארוכות ממשך המלחמה עצמה, כמו הקורונה שמשפיעה על עולם העבודה. המזון והאנרגיה יושפעו בצורה משמעותית. העובדה שייצור המזון מרוכז בשתי מדינות שכנות ועכשיו שהן נלחמות נוצר מחסור, תביא ניסיון לייצר תחליפים, ולהקטין את התלות בהן במוצרים כמו תבואה, שמן גרעינים וחיטה.
"משבר האנרגיה זה טריגר למצוא חלופות לאנרגיה הפוסילית, שתהיה פחות תלות בעתיד. וגם כי העולם פשוט צריך את זה".
כריית הגז בישראל מגדרת את הסיכון בתחום האנרגיה?
"זה אחד ההבדלים הגדולים בינינו לבין מדינות אירופה, וזו אחת הסיבות שהאינפלציה נמוכה פה יחסית. באירופה עליית המחירים השנה הייתה 5.5%, אבל בלי האנרגיה המחירים עלו רק ב-2.5%. מחצית מהאינפלציה זה הגז הטבעי. זה התלות הגבוהה של אירופה".
"הריבית היא סימן לשווקים"
בעוד חודש יצטרך בנק ישראל להחליט האם לעלות ריבית. בזמנים של אינפלציה אמורה לצנן את המשק, אבל בגלל שעליית המחירים נובעת מגורמים חיצוניים ולאוו דווקא מביקוש מקומי, נשאלת השאלה מה תועלת שלה ככלי להקטנת האינפלציה.
המחירים בישראל יעלו מסיבות חיצוניות. איך העלאת ריבית אמורה להשפיע עליהם?
"זה מורכב, העלאת ריבית זו אמירה. בנק ישראל אומר למשקיעים, 'אנחנו ערים לכך שהאינפלציה עולה. לכן אנחנו לאט לאט מעלים את הריבית, כי ריבית של 0.5% היא מרחיבה מאד ומתאימה למצבי משבר'. גם אם תעלה, זה עדיין ריבית מאד נמוכה במונחים היסטוריים. לבנק ישראל נוח לחכות לארה"ב, והוא לא צפוי להקדים אותו".
לבנק ישראל אין צורך לצנן את הפעילות הכלכלית
"אין צורך מידי והריבית עדיין שלילית, צריך לתת אמירה שמתייחסים לאינפלציה. דווקא העלאה בחודש אפריל שאומרת 'אני מעלה לא כי אני גם בנק ישראל זה לא גוף אחד יש ועדה מוניטרית, חלק מושכים לריבית יותר נמוכה וחלק יותר גבוה. אנדרו אביר אמר שגם אם האינפלציה תעלה מעל 3% לא ימהרו לעלות ריבית. הנגיד רמז לגישה יותר אגרסיבית.
"יכול להיות נוח לבנק ישראל לעלות ריבית באפריל, יש מסיבת עיתונאים ואפשר להעביר את המסר. בכל מקרה, העלאת ריבית פעם לא אומר שזה יהיה כמה פעמים. מה שחשוב הוא מתווה העלאת הריבית".
העלאת הריבית בארה"ב בשבוע הבא כבר ודאית?
"פאוול כבר אמר בעצמו, בעדות השנתית לפני הקונגרס, שהוא ימליץ לעלות. עכשיו יש שאלה אם בגלל המלחמה זה יהיה רבע או חצי אחוז, אבל זה לא ממש משנה. הריבית בכל מקרה אפסית, ומה שחשוב הוא בעיקר התחזית להמשך לגבי הריבית והאינפלציה.
"התפיסה בשוק כרגע היא שהריבית תעלה מהר יחסית השנה ותגיע מוקדם יחסית לשיווי משקל. משערים שהפד רוצה להגיע כמה שיותר מהר לריבית נורמלית, שאפשר להוריד בזמן משבר, אבל נמוכה יותר מהשנים האחרונות".
יש מספר משוער?
"להערכתי 2.5 אחוז זה ריבית שיהיה אפשר להיעצר בה. זה כמובן תלוי בתגובת השווקים, וציפיות האינפלציה".
